איך יושפע תגמול הסוכן בעבור מכירה/מתן שירות במוצרים כמו קופות גמל וקרנות השתלמות, קרנות פנסיה מקיפות חדשות וביטוחי מנהלים?
סוכן הביטוח יכול להמשיך וליהנות מעמלות ההפצה כפי שהן ניתנות כיום. אין בחוק המוצע התייחסות לשיעור עמלות הסוכנים; עמלת הפצה זה שם כולל לפי תקנות חוק קופות גמל סעיף 32. חשוב להדגיש כי בשום מקום בחוק ההסדרים אין אזכור לעמלת הפצה אחידה. הלשכה דורשת כי סוכן הביטוח הפנסיוני יהיה רשאי לקבל תגמול ישירות מהלקוח בגין פעולות שלא קיבל בעבורם תגמול מהגוף המוסדי, כמו שירותים להלוואה וכו'.
מדוע דורשת הלשכה להפריד את דמי הניהול מעמלות הסוכן? מה הערך המוסף בכך לסוכני הביטוח?
אנחנו דורשים לראות את נושא ההפרדה בחוק ההסדרים. הקשר הקיים כיום בין העמלה שמקבל הסוכן מהמבטח לדמי הניהול שגובה המבטח מהמבוטח, גורם לסוכן להיות מושא לתלונות על דמי הניהול הגבוהים בשוק הביטוח הפנסיוני. כיום מתוגמלים סוכני הביטוח יותר אם הם גובים דמי ניהול גבוהים יותר; אם תהיה הפרדה, הסוכן יהיה אדיש לנושא דמי הניהול ויוכל למכור יותר בדמי ניהול נמוכים. במודלים חדשים, כמו למשל זה של הלמן אלדובי, יקבל הסוכן עמלה גם מהצבירה. אנחנו אופטימיים לגבי ההפרדה, שבסופו של דבר יצטרפו אליה כל חברות הביטוח, והסוכן יתוגמל יותר בזכותהעמלה מהצבירה.
מה עמדת הלשכה לגבי מתן פטורים מהליך השיווק הפנסיוני למוסדיים ללקוח שפונה ישירות לגוף המוסדי?
אנחנו מתנגדים למתן פטור מהליך השיווק הפנסיוני לאזרח. כל גוף מוסדי מחזיק משווקים פנסיונים שאמורים לבצע הליך מסודר, על בסיס סעיף 12 לחוק הייעוץ הפנסיוני – בדיוק כפי שעושה סוכן ביטוח. בהצעה זו מאבד הצרכן את האפשרות לקבל ייעוץ מתאים ומקצועי בנושא גורלי כמו הפנסיה, והיא תיצור מוצר פנסיוני חסר ופגום.
האם עתיד הסוכנים הפנסיונים בסכנה? למה שסוכן ביטוח חדש ישווק ביטוח פנסיוני?
עתיד הסוכנים הפנסיונים אינו בסכנה, אבל אין ספק שהסוכנים צריכים להתאים את עצמם למציאות הקיימת. בלשכת סוכני הביטוח קיימת תפישה הוליסטית לפיה סוכן ביטוח צריך לתת את כל הפתרונות הביטוחיים ללקוח שלו. לכן, גם הביטוח הפנסיוני חייב להיות בסל והוא אינו יכול לוותר עליו. בסופו של יום, בנוסף לכך שכל סוכן ביטוח יתפרנס בכבוד מהתחום הפנסיוני, יישום מודל הפרדת תגמול הסוכן מדמי הניהול יביא לשיפור תגמולי הסוכן בעתיד ולשיפור מעמדו בענף הביטוח.
מה עמדת הלשכה לגבי ההפרדה שיוצר חוק ההסדרים בין השיווק הפנסיוני ושירותי התפעול?
על זה תהיה מלחמה. הלשכה רואה בעייתיות רבה בסעיף זה, משום שהוא יאפשר לגורמים שונים בענף לבצע תפעול מול המעסיק, ללא כל קשר לגורם המשווק. צעד זה יגרום לחוסר התאמה ואי יכולת לבקר את ההפרשות השוטפות עבור העובדים. השינויים המוצעים בחוק ההסדרים יכניסו לענף גופים לא מפוקחים ולא מקצועיים. כמו כן, ההצעה תטיל עלויות כבדות על עסקים קטנים ובינוניים. האם סוכנים עשויים להיעצר בשל קבלת טובת הנאה? נכון לרגעים אלה, טרם ברור מהי טובת הנאה, והנושא נידון בימים אלו. עם זאת, אנחנו מתנגדים חד־משמעית למשמעות פלילית בנושא זה ומוכנים רק לעיצומים כספיים. הליך פלילי יכול להינקט רק נגד אותם מתחזים אשר משווקים תוכניות ביטוח ללא רישיון כדין. יש לנו הצעה בנושא טובת הנאה: אנחנו מוכנים שבמקום טובות הנאה נקבל תגמול כספי – במקום נסיעה לחו"ל, נקבל תשלום נוסף ונחליט מה אנחנו רוצים לעשות איתו.
מה דעתה של הלשכה לגבי זכות המבוטח במקום העבודה לבחור את סוכן הביטוח שלו?
סעיף זה, מהווה המשך להצעת החוק (2014) שאושרה בכנסת ה־19, וזכה לתמיכת הלשכה. מה ההיגיון שלקוח של סוכן במשך 20 שנה, שעובר למקום עבודה חדש, יצטרך להחליף סוכן?
מה עושה הלשכה כדי לשנות את חוק ההסדרים לטובת סוכניה?
בימים אלו עובד נשיא הלשכה וצוותו מסביב לשעון בכדי לשנות את סעיפי חוק ההסדרים. אנו מקיימים דיונים וישיבות ארוכות ומקצועיות עם הרגולטור, בהן אנו דורשים את השינויים שלנו בהתאם לעמדתנו מול אגף הפיקוח. בנוסף, אנחנו מפעילים לובי פוליטי של ח"כים, בכנסת בכלל, ובוועדת הכספים בפרט, שתומכים בעמדותינו. בנקודות בהן ישנה מחלוקת מהותית עם האוצר, נביא את השינויים הנדרשים להחלטת הכנסת. בנוסף יש לנו שיתופי פעולה עם גופי המעסיקים הגדולים במשק, שעומדים להיפגע מהחוק בגלל סעיף ההפרדה בין שיווק פנסיוני לשירותי תפעול. בעיקר ייפגעו עסקים קטנים ובינוניים, שעלויות התפעול יושתו עליהם. כל הפעילות הנ"ל מלווה גם בפעילות תקשורתית, אותה מבצע דובר הלשכה. אנו משוכנעים כי הפעילות האינטנסיבית של לשכת סוכני ביטוח תעצב את החלטות הרגולציה לטובת סוכני הביטוח. פעילות זו נשאה כבר פרי, עם תוצאה משמעותית מאוד – הפנסיה הדיגיטלית הישירה, עוקפת הסוכן, הוצאת מחוץ לחוק ההסדרים בזכות ההבנות שהגענו אליהן מול בכירי משרד האוצר ואגף הפיקוח.
"חוק ההסדרים – פגיעה חמורה וממשית בתקינות החקיקה"
נוכח עמדתו של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, עלו ספקות לגבי אישור חוק ההסדרים במועד שנקבע (19 בנובמבר 2015). במכתב ששלח ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, מתריע עו"ד ינון: "הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה (…) זו הצעה רחבת היקף הכוללת עשרות רבות של תיקוני חקיקה במגוון תחומים, רבים מהם נעדרי זיקה ישירה לתקציב המדינה, ואף מספר רפורמות משמעותיות(…) נוכח לוח הזמנים שנקבע לעניין המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ובהתחשב בכך שאנו עומדים לפני תקופת החגים, יעמדו לרשות ועדות הכנסת לכל היותר כ־35 ימי עבודה לצורך דיון וליבון הנושאים השונים, וזאת לצד הכנת חוק התקציב בוועדת הכספים", כתב עו"ד ינון.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי הרפורמות המוצעות בחוק נחוצות שיביאו לצמיחה של המשק ולהורדת יוקר המחייה בישראל. באוצר הביאו לדוגמה את רפורמת ביטוחי הבריאות, שצפויה לצמצמם את תופעת הביטוחים הכפולים בשוק הבריאות ואת הגברת התחרות בשוק הבנקאות הצפויה להוזיל את עלויות האשראי.
