חוק תובענות ייצוגיות

פרופ' זיו רייך מסביר מתי ואיך נגיש תובענה ייצוגית ומה הם הקשיים העומדים בדרך
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לאדם להגיש תביעה אזרחית בבית משפט מחוזי כנגד גוף כלכלי גדול בשם קבוצה שנפגעה מהמקרה שבגינו מוגשת התביעה. לאדם שמגיש את התובענה הייצוגית נגרם עוול קטן יחסית וכך גם לנפגעים המצורפים לתובענה. אם כל אחד מהם יתבע בנפרד זה יגרום לעומס על בתי המשפט מצד אחד, ומצד שני יגרור עלויות מיותרות, בזבוז זמן, טרחה ומאמץ – והכל בעבור סכום "זעום".

לכן קמה התובענה הייצוגית – מקרה שארע לאחד, ככל הנראה קרה גם לאחרים, וכאשר נזק קטן מצטבר לכמות גדולה של אנשים, מדובר בסכומים גבוהים מאוד. התובענה הייצוגית "יוצרת" צדק ומטרתה לאזן בין האזרח הקטן לבין הגופים הגדולים.

מימוש זכות הגישה לבית המשפט על ידי האזרח מביאה למספר תוצאות: אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות. בית המשפט שומע את שני הצדדים ורק לאחר מכן קובע האם יש מקום לקבל את התובענה הייצוגית, במידה ונקבע כי התובענה אינה מתקבלת – קמה האפשרות לערער לבית המשפט העליון, שאם יאשר קבלת התובענה הדיון יחזור לבית המשפט המחוזי להמשך טיפול. סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מאגד את המקרים בהם בית המשפט יאשר תובענה כייצוגית.

איזון בין האזרח לבין הגופים הגדולים | צילום: shutterstock

במקרים רבים כאשר בית המשפט מאשר את התובענה כייצוגית מתבצע הליך של פשרה בין התובע לנתבע בחסות בית המשפט ובו נקבע פיצוי הולם לקבוצת הנפגעים (התובעים). אם היועץ המשפטי אישר את הפשרה – שאר חברי הקבוצה לא יכולים לערער עליה.

הקשיים בהגשת תובענה ייצוגית:
1. "תובע סידרתי" – אדם שמבין שהוא יכול לעשות כסף מלייצר תביעות ייצוגיות ולהגיע להסכם פשרה עוד לפני שהתביעה אושרה כתובענה ייצוגית, זאת מכיוון שחברות גדולות רוצות לשמוע על שמם הטוב – דבר הגורם לעומס מיותר על בתי המשפט ופיצוי כספי ללא עילה מספקת.
2. אינטרסים מנוגדים בין התובע לבין יתר הנפגעים – עלויות התביעה והסיכון הכלכלי הוא על התובע עצמו, ולכן ייתכן מצב בו התובע יסכים להסכם פשרה שלא באמת ממצה את הסכום שהנפגעים יכלו לקבל. תובענה המוגשת על ידי "תובע סידרתי" ידוע או תובענה שהמטרה "קנטרנית" – מכוונת נגד עסק מסוים ולא לשם פיצוי ראוי לנפגעים – תידחה.

דוגמה לתובענה ייצוגית שיכולה להתקיים כנגד חברות הביטוח:

אדם בריא משלם פרמיה קבועה שמחושבת בהתאם ללוח תמותה לפי גיל, ככל שהרפואה מתפתחת הסיכוי למות ממחלות מסוימות הולך וקטן ולכן משלמים פרמיה בהתאם לתקופה ובהתאם ללוחות תמותה שנקבעו באותה התקופה.

במצב בו חישוב הפרמיה נעשה לפי לוחות תמותה לא עדכניים, אזי הפרמיה המשולמת בהכרח גבוהה יותר, אינה כדין וזה מספיק כדי להגיש תובענה ייצוגית כנגד חברת הביטוח. במידה ובית המשפט לא מקבל את התובענה כייצוגית – חברת הביטוח יכולה לדרוש החזר הוצאות משפט וזהו סיכון מאוד גדול שאדם אחד לוקח על עצמו.

הכותב הוא דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email