"אין פנסיה במשק הישראלי; אם ההורים של הצעירים שלנו לא יתנו להם, אז הם יישארו עניים בסוף ימיהם. אנו החוסכים משקיעים 96 משכורות בפנסיה שלנו מבלי שנדע מה נקבל בסוף הדרך. בכל תקציב המאושר בממשלה מצב התקציב הפנסיוני מחריף, כי מי שהכי פחות מעניין הם החוסכים עצמם".
כך אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ, בפתיחת ישיבתה הרביעית של הוועדה הציבורית לבחינת ענף הביטוח, שהתכנסה הבוקר. בישיבה התארח גם שר הבריאות הרב יעקב ליצמן. בוועדה אשר בראשה עומד השר לשעבר גדעון סער, חברים שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; דורון שורר, המפקח על הביטוח לשעבר; גלית אבישי, יו"ר ארגון "אמון הציבור", ואריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח.
השר כץ הוסיף ואמר כי אין פנסיה משום ש"אנחנו והמעסיק מפרישים 20 אחוז בחודש לפנסיה, אם אנחנו עובדים 40 שנה אנחנו משקיעים 8 שנים של חסכון בקופה, היום אתה כבר לא צובר שכר אלא צובר כסף ואין לך מקדם מובטח. בכל רגע נתון הממונה על הביטוח יכולה לשנות את המקדם ואיש במשק לא יכול לומר לה דבר. אתה כחוסך יכול להמשיך ולנסות לחסוך לעתיד אבל במקביל המקדם יעלה וכך תמצא את עצמך אחרי שאיבדת 12 אחוז מכספי הפנסיה שלך".
עצמאים צפויים ליהנות מהרפורמה בפנסיה בעוד 50 שנה
השר כץ גם ביקר את פנסיית החובה בישראל. "פנסיית החובה במשק היתה שגיאה. כי מי שאין לו פנסיה מרוויח 5,000 שקלים בחודש והוא צריך לשלם 7 אחוז ממה שהוא מרוויח, אז מה קורה איתו? הוא חוסך 40 שנה ומקבל בסוף 2,000 שקל בחודש במקרה הטוב, אי אפשר להתקיים מזה. עצמאיים כיום צפויים ליהנות מהרפורמה בפנסיה בעוד 50 שנה".
בנוסף, מתח השר ביקורת על החלת המודל הצ'יליאני. "ביום שיצטרכו להקצות הרבה אג"חים לטובת הפורשים לפנסיה, ואסור לנו להיות נאיביים, מדינת ישראל לא תעמוד בכך ולא תשפה את החוסכים כשהריבית בעולם היא אפס. אם היינו יוצרים פנסיה אמיתית, אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו לא יהיו נזקקים ביום מן הימים, אז אנחנו כמחוקקים צריכים ליצור פנסיה חדשה".
לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים, אמר כץ: "זה טוב לעיתונים ולכותרות אבל בפועל זה רק ירע את מצב החוסכות".
בנוסף, התייחס השר כץ לקרן ברירת המחדל של משרד האוצר. "לצערי היום האוצר כמו חלקים מסוימים בציבור מתמקד אך ורק בשיעור דמי הניהול שמשלמים החוסכים, זה נראה לי מצחיק ולא מקצועי", אמר. "אנחנו חיים בעולם בו כולם פוחדים מהתקשורת. אנחנו נמות מעודף רגולציה ואנחנו אשמים בכך, אנו זקוקים להקלות ברגולציה, ולשם כך הגורמים השלטוניים צריכים לדעת לקבל יותר החלטות ופחות לפחד מהביקורת עליהם".
ליצמן: "תקציב סל התרופות יהיה 500 מיליון שקל ולא פחות מכך"
שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן התייחס לטענה כי התוספת התקציבית לסל התרופות קטנה יותר משפורסם. "אני לא מושפע לא מלחצים ולא מאיומים", טען. "נכון שרציתי להצביע נגד התקציב אבל הנושא הרבה יותר מורכב מזה. רק לאחר שאיימתי כי אצביע נגד תקציב המדינה התיישרו מול הבקשה שלי. כאשר תקציב סל התרופות היה 300 מיליון שקל במשך 10 שנים זה היה בסדר והתקשורת שתקה. אבל פתאום, כשיש 500 מיליון שקל או לדעת גורמים בתקשורת רק 460 מיליון, זה מעט מידי? תנו לי להרגיע אתכם, התקציב הוא 500 מיליון שקל ולא פחות מכך".
לגבי הביטוח הסיעודי שהוצא מחוק ההסדרים של האוצר, אמר שר הבריאות כי יומיים לפני אישור התקציב ראש הממשלה שלח את המנכ"ל, אלי גרונר ואת היועץ הכלכלי שלו, אבי שמחון, במטרה לנהל משא ומתן סביב סוגיית הביטוח הסיעודי. "לאחר מכן בישיבת הממשלה, הציגה הנגידה, קרנית פלוג, את עמדתה", סיפר ליצמן. "היא אמרה במפורש שהיא תומכת בהעברת הסכום שדרשתי. נכון לעכשיו, ביטוח הסיעוד הוא חלק מההסכם הקואליציוני, ואני סמוך ובטוח שראש הממשלה יקיים את ההבטחה שלו, ככל הנראה שנקים בקרוב צוות לבחינת הסוגייה".
