חינוך פיננסי בבתי הספר: איך פעילות לשכת סוכני הביטוח תסייע בקידומה

סו"ב ציפי וילצ'ינסקי בטור מיוחד על מחדל החינוך הפיננסי בישראל - הקרן הממשלתית שמעולם לא הוקמה והחלטת הממשלה שלא מתוקצבת – ולמה חשוב שסוכני הביטוח יהיו חלק ממערך החינוך הפיננסי בבתי הספר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בחודש מרץ האחרון החליטה הוועדה הפיננסית בלשכת סוכני הביטוח על הכנת נייר עמדה לשילוב סוכני הלשכה בחינוך פיננסי לתלמידי תיכון. שילוב סוכני הביטוח במערך החינוך הפיננסי הוא חשוב מאין כמותו. ראיה לכך ניתן לראות בנייר בעמדה שפורסם בחודש נובמבר האחרון, על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ושיקף את מצבו העגום של החינוך לאוריינות פיננסית בקרב תלמידים במערכת החינוך הישראלית.

ארגון ה-OECD מגדיר אוריינות פיננסית כשילוב מודעות, ידע, מיומנות, עמדות והתנהגות פיננסית הנדרשות לצורך קבלת החלטות פיננסיות מושכלות לקידום רווחתו של האדם. מחקרים מראים כי לקוח בעל אוריינות פיננסית יכול לקבל החלטות פיננסיות נכונות יותר לגבי עתידו. העלייה בחשיבות הזירה הפיננסית באה לידי ביטוי בחיי כלל האוכלוסייה, שמוצאת עצמה יותר מבעבר משתתפת ומקבלת החלטות פיננסיות בצמתים שונים בחיי היום-יום (כמשקיע, כחוסך, כלווה וכמבוטח).

ככל שהמבוטח רוכש יותר ידע בתחום הפיננסים – הוא מבין יותר את חשיבות החיסכון והפנסיה. צילום: shutterstock

רבים אינם יודעים אך במסגרת רפורמת בכר בשוק ההון, עוד בשנת 2005, הוחלט כי תוקם קרן ממשלתית לחינוך פיננסי וכי השר שיהיה אחראי עליה יהיה רשאי להתקין תקנות בנושא. אולם עד היום הקרן לא הוקמה והתקנות לא תוקנו. בנוסף, בשנת 2011 התקבלה החלטת ממשלה על הגברת החינוך הפיננסי בבתי הספר והחלה להתגבש תוכנית לימודים בשיתוף משרד החינוך בנושא, אולם החל משנת 2018 אין תקצוב לנושא וכיום אין שום גוף ממשלתי האחראי ומרכז בפועל את הנושא.

מסוגלות פיננסית

מחקרים בתחום מראים שתי עובדות מעניינות. הראשונה, אוריינות פיננסית לבדה אינה מספיקה. המטרה היא להביא את האדם למסוגלות פיננסית. כלומר לאחר שהאדם רוכש את הידע האורייני בתחומים פיננסים שונים, הוא צריך להיות מסוגל לבצע את הפעולות פיננסיות שמלוות אותו בחיי היום יום, כמו לקיחת הלוואה בבנק בתנאים טובים, הבנה בתשלומי ריביות, לדעת כיצד לחסוך לפנסיה שלו ועוד.

העובדה השנייה, ככל שהאדם מתרחק מהידע שלמד ואינו מיישם אותו בפועל הוא בעצם שוכח את מה שלמד. אז מה עשו מדינות שונות החברות ב-OECD? התחילו ללמד גם באוניברסיטאות, מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, ספריות ומקומות ציבורים נוספים. מדוע? כי המדינה הבינה שככל שהאדם יודע יותר בתחום הפיננסי ומיישם את הידע שצבר כך קיים סיכוי גדול יותר מבחינתו לנהל את כספו בתבונה ולחסוך מספיק כסף גם לעת פרישה, כך שיוכל לחיות בכבוד ולא להיות תלוי בקצבאות המדינה.

בישראל קיימים גם ארגונים העוסקים בחינוך פיננסי ביניהם ארגון פעמונים, רשות שוק ההון, בנק ישראל, וחברות פיננסיות שונות כמו בנק הפועלים. ולכן חשוב ביותר כי סוכני הביטוח אשר עוסקים בתחום הפיננסים בצורה רחבה מידי יום יטמיעו את התחום בבתי ספר. חשוב לציין כי פעילויות אלה ברוכות ואף רצויות. כל גוף פיננסי אשר מצטרף למאמץ ללמד אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, מקדם אותנו עוד צעד לעבר חברה שוויונית וטובה יותר.

הכנת דור העתיד

ירידת השווקים בתחילת מגפת הקורונה המחישה לנו שוב את החשיבות בידע אורייני פיננסי. סוכני הביטוח הוותיקים ודאי זוכרים את הבהלה שכבשה את הציבור בהוצאת כספי הגמל והחיסכון בשנת 2008, לעומת הבגרות אותה גילה הציבור הישראלי בתחילת מגפת הקורונה במרץ 2020 בה רוב הציבור נמנע מהוצאת כספי חיסכון באופן פזיז ועשה פחות שינויים חריגים בתיקי ההשקעות דבר שהוביל לרווחים נאים בשנת 2020 ורווחים גבוהים יותר אף בשנת 2021.

לנו כסוכנים חשוב לזכור כי לקוח מאוריין יותר הוא לקוח טוב יותר גם מבחינתנו. ככל שהלקוח מבין ניתן למכור לו מוצרים מורכבים יותר, הוא מבין את חשיבות החיסכון, ובעת צרה אינו ממהר לבטל את הביטוחים או להוציא את כספיו מתוכניות החיסכון והפנסיה. ובנוסף, כאשר סוכני הביטוח יפעלו בצורה מאורגנת ללמד בבתי הספר חינוך פיננסי נכין את דור העתיד לחברה שיוונית, משכילה, חסרת תלות והסוכנים יהוו אוטוריטה כמובלים בתחום הפיננסים.

הכותבת היא בעלת סוכנות ביטוח וילצ'ינסקי ביטוח פנסיה ופיננסים וחברת הוועדה הפיננסית והוועדה הבין דורית בלשכת סוכני הביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email