ח"כ גפני: "אני דורש מהרשות להגיע עם לשכת סוכני ביטוח להסכמות בתוך חודש"

ועדת הכספים דנה השבוע בכניסתן של חברות מתפעלות פרטיות בשיווק הפנסיוני - בלשכה דורשים לבטל את החוק או לתקנו ולהגדיר מיהו מתפעל
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

"אני נגד המגמה לפגוע בסוכני הביטוח. הם גורם משמעותי בקשר בין האזרח הקטן לחברות הביטוח", אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בסיכום ישיבה סוערת שהתקיימה השבוע בוועדת הכספים בנושא כניסת חברות מתפעלות פרטיות בשיווק פנסיוני. "אני מזהה תקלה בחוק שחוקק בחוק ההסדרים האחרון, וכנראה שהיינו צריכים לעסוק בחוק הזה בדיון נפרד ומעמיק ולא במסגרת חוק ההסדרים. הסוכנים נפגעים מהחוק. רשות שוק ההון טוענת שהכול בסדר אבל כניסת גורמי תפעול שאין עליהם רגולציה לתחום פוגעת בסוכני הביטוח, ואם התחרות לא תהיה הוגנת אז בעוד חמש שנים לא יצטרפו יותר למקצוע סוכן הביטוח".

בתחילת הדיון הציג נשיא הלשכה, סו"ב אריה אברמוביץ, את עמדת הסוכנים ואמר כי "המציאות הקיימת בעקבות החוק היא של כאוס. לענף נכנסו חברות מתפעלות פרטיות כפטריות אחרי הגשם, שלא מחזירות את הכסף לעובד המבוטח, כשבחוק מחייבים רק את סוכן הביטוח להחזיר את הכסף ואין שום רגולציה דומה על אותן חברות פרטיות. כל בעל מכולת יכול לפתוח חברת תפעול שיכולה לגבות כמה שהיא רוצה אבל לא מחויבת להחזיר לעובד. מצד שני, דמי הניהול ירדו ממילא בשנה וחצי מאז שנכנס החוק. זאת בעיקר לאור התחרות הרבה, הפרדת תגמול הסוכן מדמי הניהול, מודעות צרכנית יותר גבוהה וכניסתם לשוק של שתי קרנות ברירת המחדל. החברות שנכנסו גורמות נזק עצום גם למעסיקים, כי גובים מהם יותר, וגם לעובדים, כי לא מתבצע שיוך כספים למבוטחים ואין תיקון שגויים".

בנייר עמדה שהועבר לחברי ועדת הכספים טוענת הלשכה כי בעקבות הרשאת הממונה על שוק ההון לאפשר לכל מי שרוצה להקים חברות תפעול, השוק הפנסיוני מוצף בעשרות חברות תפעול שלבעליהן לא בהכרח יש ידע ויכולות לנהל את כספים פנסיוניים של עובדים. באתר של אחת מהחברות המובילות בתחום התפעול הפנסיוני נכתב כי השירות אינו כולל טיפול מקצועי בשגויים – עמידה מול הגופים המוסדיים, בירורים ביטוחים שידרשו ייעוץ פנסיוני ושירותי תפעול נלווים.

אברמוביץ ביקש מחברי הוועדה להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה לפני החוק, וחילופין לתקן בחוק ולהגדיר מתפעל כמי שמבצע שירותי תפעול וסליקה עבור המעסיק באמצעות חשבון נאמנות.

"ברשות שוק ההון לא מזהים פגיעה בסוכני הביטוח אבל אני כן מזהה ולכן אני דורש מהרשות להגיע עם לשכת סוכני ביטוח להסכמות בתוך חודש. אם בתוך חודש לא יהיה שינוי במצב, אכין בעצמי הצעת חוק פרטית", אמר גפני.

לדברי סו"ב אורי צפריר, מ"מ נשיא הלשכה, שנכח אף הוא בישיבת הוועדה, מדובר בהישג גדול ללשכה ובקריאת השכמה לחברות הביטוח. "בדבריו של גפני הייתה קריאת השכמה לחברות הביטוח ויותר מרמז לכך שלא יאפשר להוציא את סוכני הביטוח מהענף".

המעסיק משלם את המחיר

עו"ד ג'ון גבע, יועץ משפטי של הלשכה לחברי מחוז תל אביב והמרכז, הסביר כי יש בעיה משפטית ממנה נפגעים המבוטחים עם שינוי החוק. "סוכן הביטוח הוא שליח של חברת הביטוח על פי חוק ולכן כל מה שהוא אומר למבוטח מחייב את חברת הביטוח. גוף מתפעל פרטי אינו סוכן ביטוח ולכן גם לא שליח של חברת הביטוח, כך שנוצר מצב בו אין הגנה על המבוטחים. הגוף המתפעל יכול שלא להעביר את הכספים לגוף המוסדי או אפילו להיעלם".

בלהב ובלשכת המסחר הסכימו עם טענות הלשכה. נציגת להב, לילי לאה בורוכוב, אמרה כי "לחברות התפעול אין את הידע המקצועי הפנסיוני והם מחזירים הכול לפתחו של המעסיק", וירון חתם, מלשכת המסחר, הוסיף כי "יש הרבה בעיות ביישום בשטח, ובעצם השינוי לא קורה כפי שרצו בשינוי החוק. החברות המתפעלות לא מעבירות את הכספים וכל ההסדר הוא על חשבון המעסיקים. העובדים לא מרוויחים ממנו".


סו"ב אריה אברמוביץ וח"כ משה גפני

המטרה המקורית הושגה

מנגד, יש גם את מי שמתנגדים לביטול החוק. רם כהן, מחיל"ן שמייצג גוף מתפעל, אמר כי "לא קמו חברות כפטריות אחרי הגשם. המצב היום הוא ששיעורי הסליקה גבוהים, אם יש תקלה המתפעל מטפל בשגיאה בשיעורי הצלחה גבוהים יותר מאשר סוכני הביטוח". מאיה אלתרמן, נציגת ההסתדרות, הוסיפה כי "אין מקום להחזיר את המצב אחורה. המעסיקים התחייבו לשלם, לכן יש פה כסף חדש והסוכנים לא נפגעים. אם צריך רגולציה על חברות התפעול שתהיה רגולציה, אבל לא לבטל את החוק".

רו"ח הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון, טען בוועדה כי "המטרה המקורית הייתה למנוע את ניגוד העניינים בין סוכן מתפעל לסוכן משווק, וזה הושג. סוכן הביטוח מקבל עמלה, כמו בעבר, על השיווק, ודמי הניהול חוזרים לעובד. מה השתנה? הסוכנים לא מוכנים לתת את השירות הזה למעסיק".

בהתייחסו לכך שאין רגולציה לגבי חברות מתפעלות פרטיות אמר שרעבי כי "אנחנו מסדירים בלא מעט רגולציה את מערכת הקשרים בין המעסיק לגופים המוסדיים מההפקדה ועד הדיווח. המעסיק לא חייב להשתמש בגורם מתפעל חיצוני – יש מסלקה ולגופים המוסדיים יש אתרים עם הנחיות מסודרות. לא צריך לעשות רגולציה על הגורמים המתפעלים – האחריות לתפעול היא על המעסיק וכך אנו רוצים שיהיה".

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email