"המצב לפני תיקון 13 לחוק קופות הגמל היה רע מאוד. צריך לחנך את העובדים שמגיע להם לבחור איפה לחסוך לפנסיה ולא שהמעסיק יחליט עבורם מי הסוכן או מי החברה שתבטח אותם בפנסיה. מה שקרה בעבר זה שמעסיק היה מזמין סוכן או נציג חברת ביטוח שישב במשרד והעובדים עשו דרכו את הביטוח. זה חסך למעסיק דמי טיפול, והוא היה יכול לרשום צ'ק אחד עבור העובדים – זה היה נוח". כך אומר ח"כ מיקי לוי ממפלגת "יש עתיד", לשעבר סגן שר האוצר וכיום חבר בוועדת הכספים של הכנסת, בריאיון למגזין "ביטוח ופיננסים" שיתפרסם לקראת הכנס הפנסיוני באילת.
לגבי ההפרדה בין סוכן מתפעל למשווק אמר לוי, "יש פה ניגוד אינטרסים מובנה שהיה צריך לפתור אותו. תקופה של שנה מאז שהחוק נכנס היא לא מספיק זמן כדי להשריש את השינוי ושהעובדים יפנימו את זכות הבחירה שלהם. רק חינוך ופרסום הדברים יביאו לכך שהם יוכלו לעבור מחברה לחברה, מקופה לקופה. כאן המקום להגיד לסוכני הביטוח – כשאתם נפגשים עם עובדים תסבירו להם את הזכויות שלהם, ואיפה הם יכולים לחסוך בצורה המיטבית".
במרכזו של תיקון 13 לחוק קופות גמל, שחוקק בחוק ההסדרים 2016 ,עומדת הפרדת הסוכן המתפעל מהסוכן המשווק. דבר שיצר כאוס בענף, השית הוצאות מיותרות על המעסיקים ופגע ביכולת הסוכן לשרת את לקוחותיו. התיקון נועד בין היתר להוריד את דמי הניהול.
לא פשוט יותר להסדיר את הורדת דמי הניהול בחקיקה?
"קשה מאוד להסדיר את נושא דמי הניהול בחקיקה, כי יש כל כך הרבה סוגי חיסכון פנסיוני, הפקדות שונות, ותק צבירה שונה, ודמי ניהול שונים בכל סוג. צריך לעודד תחרות בשוק הפנסיה, שתביא להוזלה של דמי הניהול ולהשארת יותר כסף בכיסו של העובד".
אבל בסופו של יום חברי ועדת הכספים מקבלים מהאוצר את הנתונים. איך הם יכולים לבדוק שהם נכונים?
"זה לא מדויק. חברי הכנסת עושים חיים לא קלים לפקידי האוצר והרבה פעמים אנחנו דוחים את הנתונים שמציג לנו האוצר. כשהפיקוח על הביטוח הביא את הצעתו להוזלת ביטוח חובה לרכב לפי קריטריונים, הם רצו גם להכניס קריטריון של נסועה, כך שמספר קילומטרים מופחת בשנה יקנה הנחה. התנגדתי לכך בוועדת הכספים כי מה אשם אזרח שגר בערבה, כשבדרך כלל מדובר בחקלאי שהחיים שלו קשים גם ככה, ולכל סידור הוא צריך לנסוע עשרות קילומטרים אז הנסועה (קילומטראז') שלו גדולה פי כמה מזה שגר בירושלים או בתל אביב והכל בהישג ידו. הקריטריון צריך להיות הפוך – מי שגר בפריפריה הרחוקה צריך ליהנות מהוזלה בביטוח. כשאנחנו מקבלים נתונים שלא נראים לנו, אנחנו נעזרים במרכז המידע של הכנסת, ומזמינים ממנו מחקרים שמביאים נתונים בלתי תלויים מכל העולם".
האם סוכני הביטוח צריכים להיכנס לתחום הפיננסים?
"פיננסים זה מקצוע והוא לא יכול להיות פרוץ. לא כל אחד יכול להיות מתכנן פיננסי, אם הוא למד את המקצוע באוניברסיטה אין לי בעיה עם זה. אין לי גם בעיה שהסוכנים ישווקו הלוואות ומשכנתאות, אבל שלא יעסקו בייעוץ. גם כשמדובר בשיווק משכנתאות, שיעשו זאת בשיתוף פעולה עם יועצים מוסמכים בתחום. כחבר ועדת הפנים העליתי מספר פעמים בקשות לממונה על שוק ההון ולנגידת בנק ישראל להסדיר את נושא ייעוץ המשכנתאות. רכישת דירה היא המהלך הכלכלי המשמעותי שעושה רוב הציבור במהלך חייו. רוב האוכלוסייה לא בקיאה בנושא הלוואות המשכנתא ומקבלת את כל מה שאומר לה יועץ המשכנתאות של הבנק. הבנקים לא מאפשרים לצרף ללקוח יועץ משכנתאות חיצוני. לכן צריך להסדיר את הענף, זהו מקצוע שדורש הכשרה מקצועית מעמיקה. יש הרבה חלטוריסטים בתחום".
הראיון המלא יתפרסם במגזין "ביטוח ופיננסים" בכנס הפיננסים באילת
