ח"כ שמולי: "מפקח על חברת ביטוח שעובר לאחר חצי שנה לנהל אותה – שחיתות ממוסדת עם רישיון"

במסגרת הדיון החמישי של הוועדה לבחינת עתיד ענף הביטוח יצא ח"כ שמולי נגד הפיקוח וגיבה את עמדתו של נשיא הלשכה. ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית: "ביטוחי הבריאות הם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי"

"זהו הסוד הגלוי של עולם הביטוח, ואני אומר כעת את מה שרבים אומרים בחדרים סגורים – כאשר מפקח על חברת ביטוח עובר לאחר חצי שנה לנהל אותה, זו לא פחות משחיתות ממוסדת עם רישיון". כך אמר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) בדיון החמישי של הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח בראשות גדעון סער.

"כשבוחנים את ההחלטות שהתקבלו בשנים האחרונות בתחומי הביטוח והסיעוד, החשש הוא לא רק אמיתי אלא גם לגיטימי. כשבחודשים האחרונים לתפקידך כרגולטור אתה עלול לחשוב על המעסיק הבא שלך, זה מעורר חשש גדול. זו פרקטיקה מושחתת ופסולה וחייבים לעקור אותה מהשורש. הפתרון טמון בהארכה משמעותית של לפחות שנתיים לתקופת צינון, שהמדינה תממן – זוהי משימה מספיק חשובה. לא מדובר בכל כך הרבה אנשים במשרות בכירות ברגולציה, המדינה תוכל לעמוד בזה".

בתחתית מדינות ה־OECD

בהתייחסו לסוגיית הביטוח הסיעודי אמר שמולי: "כבר היום מחצית מהעלות לסיעוד מגיעה מהון פרטי. כלומר, הסוד הגלוי של הסיעוד הוא שאתה ממלא את חלקך במשוואה ומשלם במשך כל החיים לביטוח בריאות ומס סיעוד, אך ברגע האמת מוצא את עצמך נלחם מול המדינה או חברות הביטוח הפרטיות, מול מבחני תלות בלתי אפשריים, במטרה לרוקן את הזכות שלך מתוכן".

ח"כ שמולי בירך את נשיא הלשכה אריה אברמוביץ ואמר: "אין שום ספק שכל סוכן ביטוח נלחם כמו אריה על המבוטחים שלו, בעיקר לנוכח האתגרים הקיימים כיום בענף הביטוח. אני ממליץ לסוכני הביטוח שלא להרגיש כי הם צריכים ללכת על ביצים מול הרגולטור. אריה אברמוביץ התחיל את הקו הזה לפני שנה וחצי וזה הקו שאליו צריך ללכת – לא להירתע ממאבקים ציבוריים. כשאלך לרכוש ביטוח סיעודי אעשה זאת באמצעות סוכן ביטוח, כי אתם אלה שיודעים להבטיח את הזכויות שלנו המבוטחים".

אידלמן (מימין) ושמולי
אידלמן (מימין) ושמולי

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר בוועדה: "מתחילת שנות ה־90 ההשקעה של מדינת ישראל בתחום הבריאות לא עולה על 8% מתקציב המדינה. אם נשווה זאת לאירופה, ההשקעה מתקרבת שם בממוצע ל־10% ובארה"ב ל־16%. מערכת הבריאות הישראלית זועקת להשלמה, וההשלמה הזו מגיעה דרך הביטוח הפרטי, שמספק מענה לשני דברים – קיצור תורים ובחירת תרופות, זה מה שהרפואה הציבורית לא מספקת כיום".

עוד אמר ד"ר אידלמן, כי "ישראל ממוקמת בתחתית הרשימה בין חברות ה־OECD במספר מכשירי האינהלציה ובמספר מכשירי סי.טי, וכתוצאה מכך אנשים מחכים חודשים רבים לבדיקות וניתוחים. ביטוחי הבריאות הם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי העכשווי, כי בלי זה אנשים לא יוכלו לקבל טיפולים. כאשר פחות אנשים משתלבים ברפואה הפרטית הדבר יוצר עומס על הרפואה הציבורית, שהיא גם כך נמצאת במצוקה קשה. על מנת לדאוג לקיצור אמיתי בתורים ברפואה הציבורית, על הממשלה לתקצב אותה ב־7 מיליארד שקל נוספים".

אין ערובה למחיר הפוליסה

גם פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי, התייחס לסוגיית הסיעוד. "אזרחי ישראל צריכים עוד שעות סיעוד. לא יכול להיות שמדינת ישראל משלמת לאזרחיה 18־22 שעות בשבוע, כשיש 24 שעות ביממה". הוא אף הדגיש כי פתרון בעיית הזקנה בישראל יעשה באמצעות "עיבוי התשלום בהבטחת הכנסה, בנכות ובקצבת זקנה לאזרחים, ולא בייצור תכנית ממשלתית נוספת, ממנה יש כבר יותר מדי".

עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית התייחסה לפוליסת הבריאות האחידה וטענה: "ביטוח הבריאות החדש טוב לשנתיים, אך לאחר מכן לאיש אין ערובה לגבי מחיר הפוליסה או המשכיותה. בעבר כשרכשו ביטוח בריאות זה היה לכל החיים והפוליסה הקנתה שקט נפשי למבוטחיה; כעת במקום לשפר את מצב המבוטחים, הרפורמה רק החריפה את מצבם".