ח"כ עודד פורר, מקום שני ברשימת ישראל ביתנו, הוא זה שאחראי בה על הנושאים החברתיים והכלכליים. בכנסת האחרונה שימש כיו"ר השדולה לעצמאים ועסקים קטנים בכנסת וכחבר ועדת הכספים.
יחד עם לשכת סוכני ביטוח הוא מוביל הצעת חוק להכרה בהוצאות על רכישת ביטוח סיעודי כהוצאה מוכרת. "זה גם סוג של פיצוי לעצמאים. העצמאים לא נהנים מימי מחלה ומשלמים את מי המחלה שלהם בעצמם, אז לפחות אפשר להכיר ברכישת ביטוחי הבריאות והסיעוד כהוצאה מוכרת", אומר ח"כ פורר ל"ביטוח ופיננסים".
"בנוסף, ביטוח סיעודי פרטי מסיר מהמדינה הוצאות יקרות יותר אם חלילה אדם הופך לסיעודי. זה פתרון רציונלי – הטבה על משהו שהוא נחוץ ובלי אובדן הכנסות גדול למדינה.
עצמאי כשהוא חולה חייב לבוא לעבודה או שהוא מפסיד כסף, ועובד שכיר שלו לא מפסיד כסף ושוכב בבית, זו אפליה שצריך לתקן אם אני רוצה לעודד פתיחה של עסקים קטנים".
הפחתת הרגולציה
יש לו תכניות גדולות לעצמאים בהפחתת הרגולציה ובנושאים נוספים. "רישוי עסק הוא היום הליך מסובך. שיהיה מקום אחד – ואן סטופ שופ – ברשות המקומית בה מוקם העסק, שירכז אצלו את ההנחיות של המשרדים הרלוונטיים, וגם יתאם את הביקורות הרלבנטיות".
עוד הוא שואף לרפורמה כללית בהכרה בהוצאות אש"ל של עצמאים. "היום כעצמאי, אם אני מקיים פגישות במשרד, ואני צריך כיבוד כמו קפה, תה וכד', מכירים לי בזה כהוצאה מוכרת, כי זה במשרד. אבל כיום יש בעלי עסקים רבים שבכלל לא יושבים במשרד, שמקיימים פגישות בבתי קפה וההוצאה לא מוכרת. אתה גם לא דורש חשבונית כי היא לא רלוונטית, מה שיכול לעודד העלמת מסים של בתי קפה ומסעדות קטנות. רשות המסים צריכה דווקא לעודד הוצאה כזאת כמוכרת, גם בחינת העצמאי שישווק וימכור יותר. התפיסה אומרת, ככל שיותר הוצאות יוכרו כהוצאה מוכרת יהיו יותר דיווחי מס אמיתיים, וזה סיוע למלחמה בהון השחור".
נוכחות משמעותית
"הנוכחות של הלשכה בישיבות ועדת הכספים היא מאוד משמעותית, הן בדיונים בנושאים הקשורים לביטוח והן בעצמאים בכלל", הוא מדגיש ומוסיף כי "גם אני ניהלתי עסק של יעוץ עם הרבה עובדים; כל נושא הביטוחים לעסק, ביטוח פנסיוני לעובדים – אני לא ידעתי להתעסק בזה. היה לי סוכן ביטוח שדאג להכל ואני רק שילמתי כי סמכתי עליו. הוא דאג לכל כאבי הראש האלה.
"הממונה על שוק ההון הקודמת דורית סלינגר רצתה לבצע שינויים שמטרתם לקחת את היכולת מסוכן הביטוח לנהל את התהליך מתחילתו ועד סופו, כשבסוף מי שנפגע זה לא רק המבוטחים אלא גם בעל העסק. להפיל על בעל העסק את כל הפנקסנות הזאת? זאת בדיוק הרגולציה שאני נאבק נגדה, ונאבקתי בסלינגר יחד עם לשכת סוכני ביטוח.
"לא תמיד אנחנו מסכימים על הכל, אבל יש תמיד שיתוף והחלפת דעות. חשוב שקולה של הלשכה יישמע סביב שולחן הוועדה, שיבואו אנשים מהשטח ויביעו את עמדתם כפי שהם רואים את הדברים בפועל, כי הרבה פעמים מתקבלת החלטה בדרג הממשלתי או הרגולטורי בידי אנשים שמעולם לא שילמו ביטוח לעובדים שלהם, שמעולם לא הבינו את החשיבות של סוכן הביטוח למעסיקים. ככה מתקבלות ההחלטות, ולכן חשוב כל כך שהלשכה מגיעה לדיוני הוועדה".
איך אתה רואה את עתידו של סוכן הביטוח בישראל?
"השוק אומר את דברו. עובדה שגם כשנכנסו הביטוחים הישירים סוכני הביטוח רק הלכו וצמחו. אנשים בסוף מעדיפים גם את המקצועיות וגם את היחס האישי של הסוכן. כמו שפונים לבית משפט באמצעות עורך דין, לחברת ביטוח פונים באמצעות סוכן ביטוח. צריך ברגולציה לדאוג לכך שסוכן הביטוח באמת ייצג את הלקוח ולא את חברת הביטוח. אין לי פטנט או פתרון מיידי, גם לא בדמות גביית שכר טרחה מהלקוח.
"גם אם העמלה מגיעה מחברת הביטוח, צריך לדאוג ברגולציה שהנאמנות תהיה ללקוח. בסך הכל השוק עובד בסדר. אני ברמה האישית מעדיף לעבוד עם סוכן ביטוח כי אני לא מבין בנושאים האלה".
