חשיבות ומשמעות קביעת זהות המוטבים בפוליסת ביטוח חיים

מי זכאי לקבל את תגמולי הביטוח במקרה בו אדם קבע את בת זוגו כמוטבת, אך בעת פטירתו היו השניים גרושים? על סוכני הביטוח להבהיר למבוטחים את חשיבות ומשמעות קביעת המוטבים בפוליסות ביטוח חיים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית משפט השלום בתל אביב נדונה בקשתה של כלל חברה לביטוח בע"מ, במסגרתה היא ביקשה לברר לאיזה גורם עליה לשלם תגמולי ביטוח חיים בעקבות מותו של מבוטח שלה. המשיבות לבקשה זו היו גרושתו של המנוח ובנותיו. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט אביים ברקאי.

בקשה זו עוסקת במקרה בו בוטח המנוח בשלוש פוליסות ביטוח חיים. פוליסה אחת נערכה אי שם בשנת 1971 ושתי הפוליסות האחרות הונפקו בשנת 1985 . בשתי הפוליסות המאוחרות קיימת התייחסות לזהות המוטבים, ונקבע כי המוטבים יהיו "אשת המבוטח, ובמקרה מותה המוקדם, הילדים בחלקים שווים". "אשת המנוח" אמנם הייתה בחיים במועד פטירתו, אך לאור הליך גירושין שהתנהל בינה לבין המנוח היא חדלה להיות אשתו.

הפוליסה המוקדמת התייחסה לסוגיית המוטבים באופן מפורש יותר, תוך ציון שמה המלא של אשת המבוטח. בפוליסה זו אף הודגש, כי במידה ואשת המבוטח לא תהיה בחיים במועד פטירת המבוטח, אז המוטבת תהיה בתו, תוך ציון שמה המלא.

בתוך כך, פנתה חברת הביטוח, אשר הנפיקה את הפוליסות, לבית המשפט, בהליך שנועד לברר למי עליה לשלם את תגמולי הביטוח בעקבות מותו של המבוטח שלה. בכוונה תחילה לגבי שתי הפוליסות המאוחרות קבע בית המשפט, כי המנוח היה גרוש במועד פטירתו ולמעשה לא הייתה לו אישה. בית המשפט ציין את סעיף 44 (א) לחוק חוזה הביטוח, לפיו ניתן להסיק מאופן הניסוח, כי אם בן הזוג של המבוטח השתנה וכעת קיים בן זוג אחר עם שם אחר, הרי שבן הזוג בקרות מקרה הביטוח הוא זה שיהיה זכאי לתגמולים. עוד ניתן ללמוד, כי אם בן הזוג השתנה ולא קיים בן זוג אחר, הרי שממילא בן הזוג, שהיה בעת הנפקת הפוליסה, אינו זכאי לתגמולים.

לפיכך, נקבע כי ביחס לשתי הפוליסות המאוחרות, על חברת הביטוח להעביר את התגמולים לבנותיו של המנוח באופן שווה. בת זוגו במועד הנפקת הפוליסות כבר אינה אשתו והיא אינה זכאית לתגמולים בגין פוליסות אלה.

על הסוכנים להבהיר את חשיבות בחירת המוטבים | צילום: Fotolia

לגבי הפוליסה המוקדמת, אשר כזכור נוקבת בשם מלא בקטגוריית המוטבים, נקבע כי כאשר מוזכרים מוטבים בשמם, יש לכבד את הרישום שקבע המבוטח. בית המשפט העליון קבע בפרשה אחרת בעניין זה כי "חלוקתם של כספים אלה אינה נעשית בהתאם לדיני הירושה והם אינם מתחלקים בין היורשים, אלא משולמים למוטב בהתאם להוראה שנתן המיטיב בחייו".

בית המשפט הדגיש כי כאשר נקבעת הוראה חוזית יש לפעול על פיה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהינתן העובדה שעל מנת לברר את כוונת המבוטח קיים צורך לשמוע אותו, אולם במקרה זה הוא כבר הלך לעולמו. בית המשפט הוסיף כי המנוח ערך צוואה בטרם פטירתו ועובדה זו מלמדת שהוא היה מעוניין להסדיר את ענייניו הכספיים. כמו כן, עצם העובדה שהמנוח ערך צוואה, אולם לא שינה את שם המוטבים בפוליסות הביטוח, מובילה למסקנה לפיה המנוח בחר באופן מודע לא להתייחס לפוליסות הביטוח ולקביעת המוטבים בהן.

בית המשפט לא שלל את המסקנה שמדובר למעשה בטעות, אך בצד זה קיימת אפשרות שהמנוח אכן לקח החלטה מודעת ומושכלת והחליט להשאיר את הדברים כמו שהם. "משהתייחס המנוח במפורש לרכושו, ומשהחליט לא לשנות את פוליסות הביטוח, הרי שבית המשפט לא יעשה כן כעת לאחר מותו".

מקרה זה, ועוד מקרים נוספים, מלמדים את ציבור סוכני הביטוח להבהיר למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים את חשיבות ומשמעות קביעת המוטבים בפוליסות הללו. ככל שמבוטח יציין מוטב בשמו המלא, הוא הגורם שיהיה זכאי לקבלת הכספים עם מות המבוטח. מנגד, שימוש במונח "בן/בת הזוג" עלול לגרום לבעיות ולמחלוקות שונות שיעלו באשר לגורם הזכאי לאותם כספים. חברות הביטוח לא ימהרו לשלם את התגמולים לגורם כזה או אחר, אלא יכפו הליך משפטי על הצדדים במטרה לברר מי הוא הזכאי לתגמולים.

 

הכותב הוא היועץ המשפטי של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת סוכני ביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email