הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פירסמה השבוע את טיוטת חוזר ”קווים מנחים לעניין תוכנית לביטוח מפני אובדן כושר עבודה“. מטרת החוזר הוא לשפר את איכותן של פוליסות אובדן כושר העבודה המשווקות כיום ולהגביר את התחרות בתחום, במטרה לחזק את מעמד המבוטחים אל מול חברות הביטוח.
ממשרד האוצר נמסר כי ”מצב זה, שבו מבוטח נחסם לעריכת השוואת תוכן ומחיר, מונע פיתוח של שוק תחרותי. הוראות הממונה יוצרות מבנה אחיד, פשוט ושקוף לתוכניות ביטוח אובדן כושר העבודה ומגבירות את התחרות בתחום ביטוחי אובדן כושר עבודה לטובת כלל המבוטחים. בנוסף, תנאים רבים הכלולים בחלק מהתכניות הקיימות אינם מספקים באופן ראוי את צרכי המבוטחים. הטיוטה המוצעת קובעת עקרונות לתוכניות ביטוח אובדן כושר עבודה הכוללות תנאים איכותיים המיטיבים עם המבוטחים“.
לדברי יו“ר הוועדה לביטוח פנסיוני יובל ארנון, ”ביטוח אובדן כושר עבודה הוא המוצר הבעייתי ביותר שבו נתקלים מבוטחים, כשהם מגיעים לתביעות מול חברות הביטוח או קרנות פנסיה. כשאדם נמצא במצב הקשה ביותר בחייו, הוא מצפה לקבלת עזרה וסעד כפי שהובטח לו בביטוח, אך למעשה הוא נכנס למסכת של התשה ובדיקות שאורכת זמן רב מאוד.
”כלשכה זיהינו את הבעייתיות והקמנו צוות מיוחד בוועדה לביטוח פנסיוני לצורך בחינת המוצר. ריכזנו הערות רבות מהסוכנים, שמטפלים בלקוחות שעברו אירועים כאלה, ולכן הם יודעים הכי טוב מהן הנקודות הבעייתיות ביותר במוצר. לאור זאת, הוצאנו מסמך מפורט, שערך חבר הוועדה חיים גולדיס, ואת המסמך הגשנו לרג‘ואן גרייב מהאוצר“.
המסמך הוביל לפגישה עם הפיקוח שבה הועלו כל הנושאים הבעייתיים והכשלים שזקוקים לטיפול. ואולם על אף שפנה ארנון לא אחת לפיקוח לקבל פידבק, הוא לא זכה לכל התייחסות. ”לצערי, לבסוף יצאה טיוטה שבה התקבלו רק חלק מההמלצות שלנו. אנחנו סבורים שאפשר היה לעשות יותר לטובת הלקוח. אני מצר על כך שהפיקוח לא ערך עוד מפגש עמנו לפני שהוציא חוזר בנושא, כדי להתייעץ עם אלה שבאים במגע עם לקוחות שחווים זאת“.
לדברי ארנון, הבעיה העיקרית היא שההתייחסות של הפיקוח היתה רק לאובדן כוח עבודה במסגרות של פרט וביטוחי מנהלים, ולא במסגרות של קרנות הפנסיה, בהן מבוטחת רוב האוכלוסיה. ”אם היו עורכים רפורמה שכוללת את התקנונים של קרנות הפנסיה, המסמך היה הרבה יותר יעיל. הפיקוח לקח את המוצר הפחות נמכר ובנה בו רובד בסיסי, בדומה למוצר שנמכר בקרנות הפנסיה. הבעייתיות טמונה בעיקר אצל רוב השכירים, מכיוון שביטוח אובדן כושר עבודה משולם על ידי המעביד, שבוודאי יעדיף לקנות את הרובד הבסיסי והזול ביותר. בבוא העת, ימצא עצמו השכיר עם ביטוח גרוע שלא מכסה את כל צורכיו“.
ארנון מציין כי בעיה נוספת היא שהפיקוח הותיר את הרף הבסיסי על ”עיסוק סביר“, בעוד הלשכה דרשה להעלות את הרף ל“עיסוק ספציפי“. ”כיום הבסיס הוא עיסוק סביר, ומי שירצה יוכל לעשות הרחבה לעיסוק ספציפי. אבל כנראה שמעסיק לא יטרח להרחיב. המחוקק למעשה הוריד את ההגדרות של ביטוח אובדן כושר עבודה למוצר בסיסי והשווה אותו לקרנות הפנסיה".
המלצות הלשכה לגבי מבוטחים מובטלים דווקא התקבלו בטיוטת החוזר, וכך גם נושא הצמדת הפנסיה. ”טענו בלשכה כי כל עוד אדם בריא ועובד, שכרו מתפתח לאורך השנים. לכן אי אפשר להנציח שכר לכל החיים בגלל האירוע. בקרנות פנסיה קיים פתרון בשם נכות מתפתחת, ובאוצר קיבלו זאת“.
ארנון מדגיש כי טיוטת ביטוח אובדן כושר עבודה לעובדי צווארון כחול לוקה בחסר. ”הם מקבלים תנאים פחות טובים מעובדי צווארון לבן, למשל, תקופת המתנה של שלושה חודשים לעומת חודש אצל עובדי צווארון לבן. טענו שדווקא עובדי צווארון כחול צריכים לקבל את ההטבה של ההמתנה המקוצרת, מכיוון שהם זקוקים יותר לכסף, אבל לצערי זה לא התקבל. ביקשנו גם התייחסות לביטוח אובדן כושר עבודה עבור אנשים עם משכנתא, שתהיה להם אפשרות להגדיל את הסכום בשביל תשלומי המשכנתא, אבל גם בנושא הזה הם לא טיפלו. בשורה התחתונה, נעשתה פה עבודה חלקית בלבד של הפיקוח, ואפשר היה להגיע למוצר טוב ומתקדם יותר, שיסייע למבוטחים ביום הדין“
