בשבוע שחלף הרצאתי על חידושים בעולם הביטוח האלמנטרי. דיברתי על הלכת סלוצקי ואופן הפרשנות המדויק שיש לתת לה, לאור העובדה שאין מדובר על תשלום חלקי בכל מצב. דיברתי על הלכת פיקאלי, שנמצאת בהליכי דיון נוסף בבית המשפט העליון ועל הלכות רבות נוספות על מנת לתת לסוכנים שהגיעו להרצאה הבנה מלאה ומדויקת ביחס לפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות.
ברוח הפסיקה האלמנטרית, אבקש לדבר על הקושי הקיים בניהול תביעה מול חברת ביטוח דווקא בתחום של נזק נמוך, אשר חברת הביטוח מכירה רק בחלק מהנזק ומותירה את המבוטח עם הנזק המועט, תוך שקילת שיקולים של כדאיות לאור עלויות ניהול ההליך המשפטי. השבוע אציג מקרה בו התובע היה סוכן ביטוח אשר רכבו ניזוק בתאונת דרכים.
במהלך נסיעה של הסוכן ברכבו פתחה נהגת רכב, אשר חנה בצד הכביש, את הדלת ופגעה ברכבו של הסוכן, שחלף בדיוק באותו זמן על מסלול הנסיעה. הסוכן, אשר בית המשפט הגדירו כ"בעל ניסיון וותק מרובים", פנה לחברת הביטוח של הנהגת, הציג דו"ח שמאי על נזקיו וביקש כי זו תשפה אותו על הנזקים שנגרמו לרכבו שכן האחריות על הנהגת. לכאורה מדובר על דיון פשוט ביחס לנזק. אלא שחברת הביטוח בחרה להודיע כי לא כל הנזקים נבעו מהתאונה שהרי מדובר על רכב ישן וחלק מהנזקים היו קודם. הסוכן הופתע מהטענה ובחר לא לוותר לחברת הביטוח והגיש תביעה קטנה לבית המשפט על פער נזק של כ־5,000 שקל.
נטל ההוכחה
חברת הביטוח, לא טרחה לזמן את הנהגת (המבוטחת) כך שגרסת הסוכן לתאונה לא נסתרה וטענת חברת הביטוח כי הנהגת פתחה את הדלת "ממש קצת" לא התקבלה. חוקר התנועה של חברת הביטוח קבע כי הנזקים ברכב הסוכן אינם מהתאונה הואיל והצבע לא תואם את צבע הרכב של הנהגת, אלא שחברת הביטוח כלל לא הציגה תמונות לבית המשפט ולא ניתן היה לדעת מה צבע הרכב של הנהגת.
יתרה מכך, גם חוקר התנועה לא זומן על ידי חברת הביטוח להוכיח את טענותיו. אמנם קיימות תמונות רכב הסוכן, המלמדות על צבע בהיר למול צבע כהה, אך בית המשפט מציין כי אין זה בלתי סביר להניח כי ברכב הנהגת היה גם מרכיב צבע שחור מלבד צבע הבסיס של הרכב ומשכך קובע בית המשפט כי סוגיית הצבע, אין בה כדי להוכיח נזקים אחרים שאינם קשורים לתאונה.
מכל אלה קובע בית המשפט כי הוא מקבל את גרסת הסוכן כהגיונית ומתיישבת עם הנזקים. בנוסף קובע בית המשפט כי הסוכן הותיר רושם מהימן על בית המשפט ואין לקבל את הטענה כי הוא פעל לייחס לתאונה נזקים מאירועים קודמים במרמה. מעבר לכך, בית המשפט מדגיש כי עיון ברשימת התביעות שהגיש הסוכן ביחס לתביעות ברכבו מלמד כי הוא תמיד הסדיר את כל הנזקים ברכבו, כך שאין לקבל את הטענה שהרכב של הסוכן נפגע באירוע קודם והנזקים שלא תוקנו בעבר הוצגו כעת, שכן הסוכן דואג להפעיל את הפוליסה שלו כאשר מדובר על נזק עצמי או להגיש תביעה לחברות הביטוח כאשר ישנם רכבים אשר פגעו ברכבו, לפי הצורך.
עיון ברשימת התביעות שהגיש הסוכן בקשר עם פגיעות ברכבו, מלמד כי הסוכן פועל באופן יזום כדי להסדיר את כל הנזקים הנגרמים לרכבו. רצף התביעות מלמד כשלעצמו על העדר סבירות בטענה שלפיה רכב הסוכן נפגע באירוע קודם שלא דווח ולא תוקן לפני התאונה.
לגבי שיעור הנזק קובע בית המשפט כי אין מקום לקבל, לאור גילו של הרכב, את מלוא רכיב ירידת הערך וקובע ירידת ערך חלקית, אך מחייב את חברת הביטוח ביתרת הנזקים במלואם. בואו נסכם: מצד אחד, מבוטחת של חברת הביטוח שלא מזומנת לעדות על נסיבות המקרה, חוקר התאונות של האירוע שטוען שהנזקים לא מהתאונה אך גם הוא לא מגיע לעדות, תמונות של רכב הנהגת לא מוצגות, ונסיון לטעון לכוונה של הסוכן להשית נזקים קודמים על חברת הביטוח ומצד שני, סוכן ביטוח חרוץ שהחליט שגם במציאות כמו שלנו הוא לא יוותר, וקיבל את מלוא מבוקשו.
הכותב הינו היועמ"ש של לשכת סוכני ביטוח
