יו"ר ועדת הכספים: "בלי סוכני ביטוח אנחנו פוגעים באחד השירותים החשובים ביותר למבוטח, שלא יכול להתמודד לבד מול חברות הביטוח"

ח"כ משה גפני החמיא לסו"ב אריה אברמוביץ המסיים את תפקידו כנשיא הלשכה: "היינו מעדיפים שתמשיך בתפקידך כי לא נסתדר בלעדיך"

יו"ר ועדת הכספים בכנסת ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נותן הזדמנות נוספת לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, להגיע להסכמות עם לשכת סוכני ביטוח בנושא החברות המתפעלות בתחום הפנסיה לעובדים. בתום דיון סוער שהתקיים ביום שני בוועדה, אמר ח"כ גפני כי "יש בעיה אמיתית שצריך להתגבר עליה ואם בסוף לא נצליח, אמליץ לחזור לעולם הישן".

ח"כ גפני קרא לנציגי רשות שוק ההון להיפגש עם סוכני הביטוח על מנת לדון בתלונות ובליקויים שנתגלו. "אנחנו רוצים פתרון שיועיל לחוסכים, למעסיקים וגם לסוכני הביטוח. אני קורא לצדדים שלא להתבצר בעמדותיהם. תגיעו למתווה מוסכם ואנחנו נאשר אותו", אמר. לדיון בוועדת הכספים קדמה בבוקר פגישה של ראשי הלשכה, בהם גם סו"ב אורי צפריר, מ"מ נשיא הלשכה, סו"ב יובל ארנון, יו"ר ראש הוועדה הפנסיונית, וח"כ מיקי מכלוף זוהר (ליכוד), עם הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה, אך היא הסתיימה ללא תוצאות.

בפתיחת הדיון דיבר ח"כ גפני על החשיבות של סוכני הביטוח: "אנחנו מחזקים אותם. אנחנו בעד שימשיכו לפעול וירוויחו, כי בלי סוכני ביטוח, אנחנו פוגעים באחד השירותים החשובים ביותר למבוטח, שלא יכול להתמודד לבד מול חברות הביטוח".

בכנס אלמנטר האחרון באילת הבטיח ח"כ גפני, שאם לא יהיו הסכמות בנושא בין הרשות ללשכה, הוא יקדם הצעת חוק לביטול הסעיף בחוק ההסדרים ("ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני" והפרדת סוכן מתפעל מסוכן משווק). הצעת החוק לביטול הסעיף הוגשה בידי ח"כ זוהר, וח"כ דוד ביטן (ליכוד), יו"ר הקואליציה, שהודיע כי יקדם אותה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

דיון בוועדת הכספים בנושא הפרדת תפעול משיווק

לא מסתפקים בשיווק

לפני שהעניק את רשות הדיבור בדיון הוועדה לנשיא לשכת סוכני ביטוח אריה אברמוביץ, אמר ח"כ גפני: "ועדת הכספים מברכת אותך לקראת סיום תפקידך. אנחנו לא אוהבים את זה. עשית עבודה נאמנה לטובת סוכני הביטוח. היינו מעדיפים שתישאר. אל תעזוב אותנו, כי אנחנו לא מסתדרים בלעדיך".

אברמוביץ הודה לגפני ואמר לעצם הדיון: "קמו מתפעלים כפטריות אחר הגשם שעושים מה שהם רוצים, גובים כמה שהם רוצים ללא רגולציה עליהם, ויוצרים כאוס עצום. רשומות הולכות לאיבוד וכספים בהיקף מאות מיליוני שקלים לא משויכים לחוסכים. דמי הניהול ירדו בשנתיים האחרונות, כי הייתה הפרדה בין דמי הניהול לעמלת הסוכן. קמו קרנות ברירת המחדל והעובד יכול לבחור את קרן הפנסיה שלו ואת סוכן הביטוח שלו. סוכני הביטוח פועלים תחת חוק ורגולציה, שלא כמו החברות המתפעלות, ואם עלינו להסתפק בשיווק, כשאת העמלה מחזירים לעובד, אז למה שסוכני הביטוח יעסקו בכך בכלל? ניסינו לשבת עם הראל שרעבי, שהסכים סוף סוף לשבת אתנו ועם ח"כ זוהר, אבל אין לו תשובות ואין לו פתרונות".

סו"ב צפריר טען גם הוא כי בעת חקיקת חוק ההסדרים הייתה הצדקה כלשהי להבחין בין סוכן משווק למתפעל: "מאז חלו השינויים הבאים: חוקק החוק המנתק את הקשר בין תיגמול הסוכן לדמי הניהול; הוקמו קרנות ברירת מחדל; המעסיק מחויב במכרז כאשר הוא ולא העובד מחליט באיזו קרן פנסיה יבוטחו עובדיו. זאת ועוד, בשל החוק נמנעים הסוכנים מלפעול בתחום הפנסיוני, כי התיגמול שואף לאפס ואינו מכסה את ההוצאות, שלא לדבר על הפרנסה. מי שנפגעים מכך הם שניים: המבוטח, שאינו זוכה לשירות הולם, והמעסיק הקטן, שאינו יכול לעמוד בתשלום שהמתפעלים שאינם סוכנים דורשים מהם היות שאינם מפוקחים".

המתפעלים לא בהכרח אובייקטיבים

רכז הקואליציה בוועדת הכספים ומי שיזם את הדיון, ח"כ זוהר, אמר בדיון: "ביקשנו את הדיון הזה לאור מצוקה אמיתית בעיקר של העובדים, שצריכים לקבל שירות בעבור הכספים שהם חוסכים, ובפועל מקבלים שירות מגוף שאינו בהכרח אובייקטיבי.

"המעסיק משלם את שכר הטרחה לאותם 'מתפעלים', והחוסך מקבל שירות ממישהו ששכר הטרחה בגין ניהול כספי החיסכון שלו, משולם על ידי המעסיק. הבעיה היא עם מעסיקים קטנים, שנאלצים לספוג תשלום בגין פעולת התיווך הזו, בין אותם מתפעלים שפועלים להעברת הכספים מהמעסיקים לחברות הביטוח. פעמים רבות מדובר בסכומים לא פרופורציונאליים לגודלם של המעסיקים וכמות העובדים שיש להם. כך נוצר מצב בו גם המעסיקים הקטנים וגם העובדים נפגעים. יתרה מכך, העובדים אולי כבר לא יקבלו שירות ישירות מסוכן ביטוח, אך יקבלו שירות ממתפעל שהוא לא בהכרח אובייקטיבי, והשירות מולו עלול להציף בעיות כספיות שלא נרשמו בחברות הביטוח לזכות המבוטחים".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, טען בדיון כי "הבעיה היא שהעסקים הקטנים אמורים גם הם, בדיוק כמו המעסיקים הגדולים, לשלם לאותם
גופים 'מתפעלים', מאות שקלים בחודש, כי הם עצמם לא יכולים לעשות זאת".

"בלי הסוכנים כל העבודה עליי"

בדיון השתתפה בעלת מרפאת שיניים טל ברג מכרמיאל, שסיפרה על ההתמודדות הקשה שלה בעקבות הרפורמה: "עד לפני שנתיים תשלום
השכר היה פשוט, באמצעות רואה חשבון שמשלם את השכר וסוכן ביטוח שדואג לפנסיה של ארבע העובדות שלי. ואז אסרו עלינו לפעול באמצעות סוכני ביטוח ואנחנו צריכים לעשות בעצמינו העברה לחברות הגדולות. אחרי כל העברה אנחנו אמורים לשלוח הודעה למייל מיוחד של חברות הביטוח ולעדכן שביצענו את ההעברה.

"עבודה פשוטה הפכה למורכבת וארוכה. אם הכסף לא עבר צריך לטלפן ולחכות למענה. אף חברת ביטוח לא שולחת אישור שההעברה נקלטה, כספים עוברים, אין רישום ולא ברור אם התשלום מגיע ליעדו או לא.

"חברות הביטוח פתחו פורטלים מורכבים ולא ברור אם הם פועלים. במצב כזה, חברת הביטוח שולחת מתווך שרוצה עוד מאוד שקלים מדי חודש. אני מעבירה למתווך, ומשלמת עמלה של כמה מאות שקלים. המתווך הוא עוד מוקדן שירות לא מקצועי, אין לו שום גישה למידע וזמן ההמתנה
למענה אצלו ארוך. אני מנהלת עסק קטן וכל העבודה עליי".

נשיא להב עו"ד רועי כהן אמר: "לא ניתן יד למצב בו שוב רפורמה חשובה ככל שתהיה משיתה בסופו של דבר את המחיר על בעלי העסקים הקטנים ומטילה עליהם רגולציה, עלויות ואחריות כבדה ואף פלילית, בעידן בו כולם מדברים על הצורך להקל על ציבור זה ובפועל יוצא שמקשים עליו. בעלי העסקים הקטנים לא נועדו לשמש גם כסוכני ביטוח, לשם כך קיימים סוכני ביטוח, ועל הממונה על הביטוח להסדיר את הסוגיה באופן מידי".

שרעבי, סגן הממונה, אמר: "המוטיבציה המרכזית מאחורי הרפורמה הייתה להוזיל את דמי הניהול לחוסכים. אני שמח שיש קונצנזוס שמי שחשוב כאן זה העובדים, שהם בראש סדר העדיפויות", אמר והוסיף כי "ראינו שהשירות למעסיקים לא טוב, אך אי אפשר לכפור בצורך בתהליך".

מנכ"ל משותף 'חילן פנסיה', רם כהן: "אנחנו חברה מתווכת ועד היום סלקנו בסך הכל כ־15 מיליארד שקל עבור כ־300 אלף עובדים, וב־99.4% מהמקרים הסליקה הייתה תקינה והכספים נקלטו בחסכונות העובדים. אין כאוס אלא יש סדר ושקיפות מלאה".