אברהם שלם, עובד לשעבר של בנק לאומי, הגיש בשבוע שעבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק, בסך 10.5 מיליון שקל לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
לטענת העובד לשעבר, הבנק נוטל שלא כדין כספים שנצברו בקופת פיצויי הפיטורים של עובדים שמתפטרים לפני שחלפו שלוש שנים מתחילת העסקתם. הבנק נוטל את כספי הפיצויים מכוח הסכמים קיבוציים מיוחדים שחלים על עובדי הבנק.
אלא שלטענת המבקש, המיוצג בהליך על ידי עוה"ד יצחק איתן (פרנלדס), ארתור בלאייר ואלעד מן, הסכמים קיבוציים אלה עומדים בסתירה לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מ-2008, הידוע בשם "חוק פנסיית חובה".
בהתאם להוראות הצו, כספי הפיצויים שמופרשים לקופת העובד ככלל אינם ניתנים להחזרה, אפילו כאשר העובד מתפטר מעבודתו. לטענת המבקש בתביעה הייצוגית, הוראות צו ההרחבה גוברות על ההסכמים הקיבוציים המיוחדים של בנק לאומי, הסכמים אלה אינם חוקיים והבנק נדרש להשיב לכל עובדיו שהתפטרו מ-2008, טרם שמלאו שלוש שנים מתחילת העסקתם, את כספי הפיצויים שהופרשו, בשיעורים לפי חוק פנסיית חובה.
שלם הועסק כבנקאי אישי במגזר בנקאות לעסקים, עד שהחליט להתפטר ב-2012. על פי התביעה, שלם בוטח במהלך העסקתו, בהתאם לקבוע בהסכמים הקיבוציים המיוחדים, בביטוח פנסיוני לקצבה בקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" אצל מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, והבנק הפריש עבורו תשלומים בגין ביטוח פנסיוני, לרבות לקופת פיצויים, וזאת בשיעורים כקבוע בהסכמים הקיבוציים המיוחדים.
לאחר שתמה העסקתו של שלם, פנה הבנק לקרן הפנסיה, בהוראה כי יוחזרו אליו הכספים הצבורים לטובת אברהם ברכיב הפיצויים בחשבונו בקרן הפנסיה. קרן הפנסיה פעלה כדרישת הבנק והעבירה לו סך של 15,603.04 שקל שהיו צבורים אצלה, ברכיב הפיצויים, עבור אברהם.
אברהם הופתע מדרישת הבנק להעביר אליו, בחזרה, את הכספים הצבורים בקופת הפיצויים, משלא היה מודע להוראה בהסכמים הקיבוציים המיוחדים, המאפשרת כי כך ייעשה בקשר עם עובד שהתפטר טרם שהשלים שלוש שנות העסקה בבנק. עניין זה לא הובהר לאברהם עובר לתחילת העסקתו. תחת זאת, הסתפק הבנק באמירה כללית וסתמית כי תנאי ההעסקה, לרבות התנאים הסוציאליים, יהיו בהסכמים הקיבוציים המיוחדים החלים בבנק.
שלם טוען שלו היה מודע להוראה זו, שמשמעותה אובדן סכומים הצבורים לטובתו בקרן הפנסיה ובשל כך הקטנת הקצבה שיהיה זכאי לה במועד הפרישה לגמלאות, לא היה מתפטר מעבודתו בבנק במועד שבו כך עשה. לאחר שאברהם התוודע לעובדה כי צו ההרחבה אינו מאפשר השבה למעביד של כספים שנצברו לטובת עובד בקופת פיצויים, הוא פנה לבנק באפריל 2014, בדרישה כי יורה לקרן הפנסיה להעביר על-שמו את קופת הפיצויים. כחודשיים לאחר מכן, דחה הבנק את הדרישה תוך הפניה להוראותיהם של ההסכמים הקיבוציים המיוחדים.
