גילוי מוקדם הינו המוטו שקבעה הרפואה המודרנית בהווה, ויתפתח מאוד בעתיד. במהלך הדיונים וההבהרות בפיקוח טרם רפורמת ”הפוליסה האחידה“ בשיתוף עם ועדת הבריאות, העלנו בפני פקידי האוצר את משמעות הכיסוי ”אבחון ומניעה“.
בדיון הבנו שהנושא לא מוכר ולכן הרחבנו את ההסברים קל וחומר את הצרכים לכיסוי. חוק בריאות ממלכתי מאשר בדיקות אבחנתיות ובדיקות דימות מעל גיל מסוים ובקריטריונים מסוימים, כך שלא תמיד המחלה מתגלה בזמן וחבל. כך לדוגמא קולונוסקופיה מאושרת באופן אוטומטי רק מעל גיל 50 וממוגרפיה רק מעל גיל 40. אלו הם שני סוגי סרטן (מעי ושד) שכיחים מאוד והבדיקות מאוחרות מאוד, היות והשיטה לאישור בנויה על סטטיסטיקה. השאלה ”מדוע?“ חוזרת על עצמה, הרי הסיכון קיים, קל וחומר אם במשפחה יש היסטוריה רפואית.
מהי גנטיקה?
”גנטיקה היא ענף במדעי החיים העוסק במחקר של גנים, תורשה, והמגוון הגנטי באורגניזמים. גנטיקה נחשבת בעיקר לתחום בתוך הביולוגיה, אך פעמים רבות מחקרים גנטיים מצטלבים עם מחקרים בתחומים אחרים של מדעי החיים, ויש קשר הדוק בין הגנטיקה לבין מערכות מידע“.
איסוף מידע מלא על מקרי סרטן משפחתיים, וניתוח משמעות הסיפור המשפחתי, הערכת מידת הסיכון לחלות ודרגת החשד במרכיב גנטי תורשתי – זוהי שאלת מיליון הדולר? בדיקה גנטית מבוצעת בחומר DNA המופק מדם שנלקח מהנבדק בבדיקת דם פשוטה, קיימים מצבים בהם נדרשת דגימה פתולוגית של הגידול הסרטני שהוצא מהחולה.
במידה וקיים חשד למצב תורשתי מומלץ לבצע סריקה של גנים חשודים. ישנם מצבים של גנים שלא אותרו ורמת הסיכון עדיין לא מוגדרת או לא ידועה. גילוי הגן משפיע על הפעולות לאיתור מוקדם ואופן הטיפול, אם בכלל. המשמעות של גילוי הגן לנשאים היא כתובת שכתובה על הקיר: קיימת אפשרות סבירה לחלות בקרוב או בעתיד. דוגמאות לגנים כאלו הם BRCA1-2 ,MSH2 ,MLH1 ,APC ,MYH ,P53 ,PTEN, ו־RET.
העלינו בדיון כדוגמא את קבלת ההחלטה שאנג‘לינה ג‘ולי המפורסמת קיבלה, כאשר הבינה שהיא נשאית של הגן BRCA1 של סרטן השד, שיכול גם לעבור לרחם והשחלות. ההחלטה על כריתת ושיחזור השדיים הייתה רציונלית לגמרי, ומאוחר יותר עברה השחקנית גם כריתת שחלות וחצוצרות. ג‘ולי לא לקחה את הסיכון ולו הקטן ביותר – אישה אמיצה וחכמה.
זהו פתרון מושכל נחשב ל“מניעתי“ – כדי לצמצם את האפשרות לחלות בסרטן השד או סוג סרטן אחר.
בעבר לא היתה מודעות
כאשר מתגלה הגן או התסמונת HNPCC ו־APC חובה לבצע בדיקות אבחנתיות כגון קולונוסקופיה בכל גיל, ולא רק מעל גיל 50 כפי שחוק בריאות ממלכתי מאשר (בשפת הביטוח קולונוסקופיה זה ניתוח היות וזה "אירוע פולשני …" למרות שמדובר בבדיקה). ניתן לאבחן או ולמנוע את מחלת סרטן המעי בבדיקה אחת. אם במעמד הבדיקה יתגלו פוליפים הם יוסרו וכך נמנע את הפיכתם לסרטניים בתום הבדיקה ישלחו הפוליפים לבדיקה פתלוגית. מרגע זה הנבדק יצטרך לעבור לפי המלצת רופא בדיקות אבחנתיות או מעקב.
הפוליסה בעולם הישן העניקה כיסוי לבעיה פעילה בלבד. אם לא הוכחנו חשד לבעיה פעילה לא אושרו התביעות כאבחנתיות, היות ולא היה כיסוי. הפוליסה לא כיסתה בדיקות או ניתוחי מניעה בגלל שבמשפחה קיימת היסטוריה והמבוטח בסכנה. בחלק מחברות הביטוח ניתן היה להרחיב את כיסוי ”המניעה“ על ידי רכישת נספח מתאים לאבחון ומניעה. בחלק מהחברות היה כלול הכיסוי ברמה חלקית בגוף הפוליסה, ובחלק מהחברות לא היה בכלל מענה לכיסוי הנדרש.
לא היתה מודעות לנושא, ורוב הפוליסות נשארו ללא כיסוי אבחון ומניעה. כאשר משקיעים מחשבה – זה כיסוי מתבקש היות והכתובת כתובה על הקיר. מן גזר דין עתידי שניתן לבטלו, על ידי אבחון ומניעה והתוצאה ברוב המקרים הצלת חיים.
לצערי אין 100% במדע. ערוץ 2 וערוץ 10 ביצעו תחקירים ועימתו את המבוטח עם הסוכן וחברת הביטוח על דחייה של ניתוח מניעתי, ועל כך שאין כיסוי בפוליסה ביום הקובע. גולת הכותרת הקבועה היתה שכאשר צריך את השתתפות הביטוח אין מענה מחברת הביטוח. הטענה לא היתה מוצדקת. זו אחת הסיבות שוועדת הבריאות של הלשכה התעקשה להעלות את הנושא לדיון, היות והנושא לא הוכר ולא הובן. בשבוע הבא נחדד את הנושא בעולם החדש בכיסוי טיפולים אבחנתיים ניתוחי מניעה: מה משמעות הכיסוי עבורנו סוכני הביטוח? מה הפתרון ללקוח? איזה כלי שיווקי הכנסנו לארגז כלים שלנו?
שווה לחכות שבוע בלבד ולאחר מכן לשמוע את רוב הנושאים בכנס הבריאות ב־16.06.23.
