ירידה חדה במניות חברות הביטוח בעקבות תביעה ייצוגית נגד החברות

התביעה הייצוגית בגובה של מאה מיליון שקל הוגשה על יד חוסכים בהפניקס, מנורה, הכשרה והראל בגין דמי ניהול כפולים; בית המשפט המחוזי אישר את התביעה והנזק הצפוי לחברות עלול להגיע לכחמישה מיליארד שקל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופטת אסתר שטמר, אישר בקשה לתובענה ייצוגית בסך מאה מיליון שקל שהגישו חוסכים בפוליסות חיסכון של חברות הביטוח הפניקס, מנורה, הראל והכשרה. לטענת התובעים, החברות גובות מהם סכום נוסף מעבר לדמי ניהול תחת הוצאות ישירות, שמנוכה מהתשואה למבוטח. רשות שוק ההון תמכה בטענות חברות הביטוח.

התביעה נוגעת לכארבעה מיליון עמיתים והיקפה כתובענה ייצוגית מגיע לכ־2.5 מיליארד שקל. אך השופטת שטמר ציינה כי התביעה נוגעת לא רק למכשירים עליהם הוגשה התביעה, אלא גם לביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה. אם גם מוצרים אלו יצורפו לתביעה, ומאחר שעוד עשר בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא זה תלויות ועומדות – הרי שהנזק הכספי שיספגו חברות הביטוח עלול להגיע לכחמישה מיליארד שקל.

הגבייה של הוצאות נוספות בגין ניהול השקעות אינה חוקית לכאורה | תמונה: shutterstock

בעקבות תביעת הענק ירדו מניות חברות הביטוח מנורה, הפניקס והראל בתחילת השבוע בצורה חדה. הטענה העיקרית של המבקשים, באמצעות עו"ד גלעד ברנע ועו"ד יצחק יערי, היא כי ההוצאות הישירות לא צוינו בפוליסות הביטוח, אין להן עיגון חוזי אחר, ומשום כך אין להשית אותן על המבוטחים, זאת במיוחד כאשר חובות האמון של חברות הביטוח כלפי המבוטחים הן מן המחמירות הקיימות בדין. ההיתר שניתן לחברות הביטוח לגבות את הוצאות ניהול ההשקעות אינו מחייב אותן לגבות את אותן הוצאות, וככל שאינו מהווה חלק מן ההסכמה החוזית – לא יחול ביחסי הצדדים.

שטמר קבעה כי לפי תנאי הפוליסה ניתן לגבות מהחוסכים רק דמי ניהול של עד 2%, הוצאות מיסוי ותו לא. הגבייה של הוצאות נוספות בגין ניהול השקעות – למשל, כשחברת הביטוח קונה קרנות נאמנות וקרנות השקעה ומגלגלת את דמי הניהול שלהן על החוסכים – אינה חוקית לכאורה.

מנגד, חברות הביטוח טענו כי דמי הניהול שמשולמים להן הם תמורה עבור שירותי הניהול, ואינם אמורים לממן את ההוצאות הישירות לצדדים שלישיים. "יש להבחין בין דמי ניהול לבין הוצאות ישירות: דמי ניהול משולמים חברת הביטוח, נגבים באופן משתנה מן המבוטח ונתונים למו"מ. ואילו הוצאות ישירות משולמות לצד שלישי, נגבות באופן אחיד מן הנכסים, אינן ניתנות לחיזוי מראש ולמו"מ ואין לגופים המוסדיים תמריץ להגדילן", טענו הפניקס,מנורה מבטחים, הכשרה והראל.

יש לציין, כי רשות שוק ההון קבעה בשנת 2014 מגבלה על ההוצאות הנוספות הללו ל־0.25% בשנה, אך הכירה בזכות גבייתן. לפני כארבע שנים נדרשו חברות הביטוח גם להציג את העלות הזו בדיווחים למבוטחים מה שעורר את גל התביעות
הייצוגיות בנושא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email