ההוצאה על בריאות הולכת וגדלה: ב־2017 הוציאו הישראלים כ־14 מיליארד שקל בביטוחים משלימים של קופות החולים ובביטוחי בריאות פרטיים – פי שלושה מההוצאה בשנת 2000, שעמדה אז על 4.6 מיליון שקל. מדובר בהוצאה נוספת להוצאה של 23 מיליארד שקל של אזרחי ישראל על מס הבריאות שבמסגרת דמי הביטוח הלאומי. כך עולה בדו"ח "תמונת מצב חברתית" לשנת 2017 של מרכז אדוה לחקר החברה הישראלית.
על הפי הדו"ח, הפערים הכלכליים בין משקי הבית באים לידי ביטוי גם בטיב השירות הרפואי שהם מקבלים: "הנתונים מראים כי ככל שעולים בסולם העשירונים כך גדלה ההוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות משלימים ופרטיים. התוצאה היא שהביטוח הרפואי של משפחות מבוססות גבוה משמעותית מזה של משפחות מעוטות משאבים – דבר המתבטא בסופו של דבר בטיב השירות הרפואי שהן מקבלות", קובעים חוקרי מרכז אדוה.
פגיעה באוניברסליות
לטענת החוקרים, הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר ממדים עבור קופות החולים וחברות הביטוח: בשנת 2000, ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים ופרטיים ועל השתתפות עבור תרופות וטיפולים עמדה על 4.6 מיליארד שקל, וב־2017 היא גדלה עד כדי 13.9 מיליארד שקל.
"בניגוד לדמי הבריאות, הביטוחים הנוספים גורמים למספר פגיעות ועיוותים, כדלהלן: ראשית, הם פוגעים במידת הציבוריות והאוניברסליות של מערכת הבריאות. בעלי ביטוחים אלה מקבלים קדימות בניתוח וטיפולים – על חשבון ישראלים שאין להם ביטוחים נוספים", נכתב בדו"ח. "שנית, הם גורמים לכך שרופאים בכירים נוטשים את בתי החולים בשעות אחר הצהריים כדי לבצע ניתוחים פרטיים המכוסים על ידי הביטוחים הנוספים. מצב זה גורם להיווצרות תורים לניתוח ותורים להתייעצות עם רופאים מומחים במערכת הציבורית. למרבה הצער, אין בנמצא סקר על נגישות לשירותי בריאות של אזרחים לפי חלוקה לעשירונים, אולם סביר מאוד להניח כי פערי הנגישות הם גבוהים ביותר".
תוחלת חיים גבוהה
שיעור משקי הבית הרוכשים ביטוח בריאות משלים של קופות החולים הגיע בשנת 2017 לכ־83% בממוצע; כמעט כל משקי הבית בעשירון העליון, 97% מהם ליתר דיוק, החזיקו בביטוח בריאות משלים. בעשירונים חמש עד שש – השיעור עומד על כ-90%. גם בשני העשירונים הנמוכים, מ־49% ועד 67% בהתאמה, רכשו ביטוח משלים של קופות החולים.
ביטוח בריאות פרטי רווח במיוחד במשפחות בעלות הכנסה גבוהה: ב־2017, שיעור משקי הבית בעשירון העליון שהחזיקו בביטוח בריאות פרטי עמד על 71% ועל 67% בעשירון התשיעי בעשירונים הנמוכים, השיעור היה נמוך מאוד – 8% בלבד בעשירון התחתון ו־12% בעשירון שמעליו.
הדברים באים לידי ביטוי גם בנתוני הוצאה חודשית של משקי בית על ביטוחי בריאות משלימים ופרטיים. בשנת 2017, העשירון העליון הוציא בממוצע סך של 617 שקל בחודש על ביטוחים נוספים: 283 שקל על ביטוחים משלימים של קופות החולים ו־334 שקל על ביטוחים פרטיים. בעשירון התחתון מוציאים בממוצע 80 שקל על ביטוח משלים ו־17 שקל על ביטוח פרטי.
על פי נתוני הדו"ח שמתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת החיים של הגבר היהודי בישראל ב־2017 הייתה 81.4 שנים בממוצע לעומת 79.4 ב־2007; תוחלת החיים של האישה היהודייה ב־2017 הייתה 85 בממוצע לעומת 82.8 ב־2007. בקרב האוכלוסייה הערבית – תוחלת החיים הממוצעת של גבר היא 77.5 לעומת 75.2 ב־2007, ושל אישה – 82 לעומת 78.8 עשר שנים קודם לכן.
סו״ב איגור מורי, יו״ר ועדת הבריאות והסיעוד בלשכה: ״נתוני המחקר מייצגים דווקא מצב מאוזן בו אזרחים סומכים על עצמם הרבה יותר מאשר על המדינה ופקידיה. כל מי שעיניו בראשו מבין כי למרות שמערכת הבריאות של ישראל היא מהטובות בעולם הרי שהנגישות אליה באופן שוטף בעייתית מאוד. אלה שיכולים להרשות זאת לעצמם הולכים על הפתרון הנכון ביותר להם ולמשפחתם והוא ביטוח בריאות פרטי. לא רק לאלה שיש להם זה עוזר, אלא גם לחסרי האמצעים כי הדבר משחרר במקצת את העומס מהמערכת הציבורית. ניסיונות של הרגולטור לפגוע ברפואה הפרטית ובביטוח הבריאות הפרטי נתקלו בחוסר אמון מוחלט מצד האזרחים. אלה ממשיכים לרכוש ביטוח בריאות פרטי למרות כל הפרופגנדה של פקידי הרגולציה כנגד זה. מסתבר שהאזרח הסביר לא רוצה להיות כלי משחק בידי כותבי טבלאות האקסל של משרד הבריאות והאוצר ולא מעוניין להקריב את בריאותו ואת חייו על מזבח משחקי המספרים שלהם. ביטוח בריאות פרטי הוא בעתיד הנראה לעין הפתרון הריאלי היחידי לתחלואי המערכת הציבורית הקורסת תחת הנטל".
