פוליסת ביטוח עם כיסוי סטנדרטי מכסה נזק ישיר לרכוש. נזק נוסף, חשוב, מתבטא בנזק תוצאתי כאובדן הכנסות ורווחים צפויים (Loss of profits). מדובר על כיסויים על בסיס שיפוי, השבת העסק לקדמותו טרם האירוע, הן בבחינת שיקום הנזק הפיזי והן בהחזרת הרווח הגולמי שהיה ערב המקרה הביטוחי.
הכיסוי לנזק תוצאתי נועד לכסות בין היתר הוצאות קבועות ורווח נקי לפני תשלום מס הכנסה וכמו כן, "הוצאות תפעול מוגדלות" במטרה להקטין את אובדן הרווח הגולמי. במסגרת הכיסוי ניתן להרחיב, עקב אובדן דמי שכירות, טובין בתהליך, בקירור ועוד. מודגש כי תנאי לתשלום אובדן רווחים הינו שיקום העסק לאחר האירוע.
קיום פוליסת ביטוח לאובדן רווחים וביטוח רכוש אצל אותו מבטח, הינו יתרון, בהיותו תמריץ לתשלום מהיר של תגמולי הביטוח בכפוף לפוליסת הרכוש על מנת שהעסק ישוב לפעילות שהייתה, ככל שניתן, טרם קרות האירוע. בזמן עריכת הכיסוי מעבר לתקופת הביטוח יש לקבוע את התקופה המשוערת של הפסקת תפעול העסק, קרי תקופת השיפוי, בדרך חישוב של ירידה על פי מחזור כספי, או בסיס תפוקה, תשומה, שכר ו/או מחלקתי שבהם יתכן ואין אחידות ברווח הגולמי.
פוליסת אובדן רווחים/תוצאתי כוללת הגדרות ונוסחאות לחישוב הרווח הגולמי, שאינם זהים למונחים של הנהלת חשבונות וראיית חשבון, הוצאות תפעול, הוצאות קבועות, שכר עבודה ועוד, אותם יש לחשב על פני תקופת השיפוי. על מנת להבין מהותה של פוליסה לאובדן רווחים, מוצגות דוגמאות לחישובים שערכתי בחוות דעת כמומחה לנזקי רכוש ואובדן רווחים.
דוגמה ראשונה – בית מלון
מדובר בבית מלון, כולל בריכת שחייה וסאונה יבשה, אשר פתוחים גם מחוץ לאורחי המלון, במשך כל ימות השנה.
בחדר הסאונה פרצה שריפה בחודש מאי 2013, שגרמה להשבתת בריכת השחייה. נתבקשתי לתת הערכה על אובדן הכנסות למלון. מתוך חוות הדעת הרחבה, מובא בתמצית הנחות ואופן חישוב הנזק התוצאתי. עולה מבקרה שערכתי כי המבוטחים נוהגים לערוך מראש תקציב על בסיס חודשי, בחתך לסוגי הכנסות והוצאות. נאותות הנתונים נבדקו על ידי, לנתוני תקציב לתקופה המקבילה ובכך שוכנעה המבטחת בקביעת שיעור הביצוע.
החישוב
אובדן מחזור הכנסות מוכפל בשיעור רווח גולמי הינו אובדן תוצאתי, טרם השתתפות עצמית. בנוסף, יש לקחת בחשבון מגמת עלייה, במידה וקיימת, כפי שמצוין בהגדרות הפוליסה: "אשר עליו תעשינה אותן התאמות הדרושות בהתאם למגמת התפתחות העסק, ובהתאם לשינויים עסק והנסיבות האחרות המשפיעות על העסק אלמלא קרה הנזק, או עלולים היו להשפיע על העסק אלמלא ארע הנזק, כך שהסכומים המתואמים ייצגו במידה הסבירה האפשרית את התוצאות שהיו מושגות בתקופה היחסית אלמלא הנזק".
דוגמה שניה – מפעל יצרני
המבוטחת היא חברה יצרנית שלה חברה בת שלובה/קשורה, הפועלת כזרוע שיווקית, אירע נזק עקב הצפת מי גשמים בחודש נובמבר 2012, תוך גרימת נזק, בין היתר למלאי ואובדן רווחים. מתוך חוות דעת שערכתי בהסתמך על דוחות כספיים מבוקרים, מובא תחשיב הנזק כלהלן:
ניתן לראות כי שיעור הרווח הגולמי הסטנדרטי הממוצע של החברה הוא 46.87% בעוד שבשנים 2012 ו־2013 שהושפעו מההצפה, שיעור הרווח הגולמי פחת לכדי 38.42%. הפגיעה בשיעור הרווח הגולמי הינה כ־8.45% המשקפת הפסד של 2,264,355 ש"ח בשנים 2012 ו־2013.
דוגמה שלישית – סוחר
מדובר בחברה שעיסוקה ביבוא טובין. בחודש פברואר 2009 אירעה פריצה ונגנב מלאי סחורות, שבחלקו נתפס על ידי משטרת ישראל והוחזר למחסן המבוטחת. נתבקשתי לתת חוות דעת בגין שווי המלאי החסר ואובדן רווחים בשל החוסר. במקרה דנן, בהעדר כיסוי ביטוח, נתבעה חברת השמירה בשל רשלנותה עובר לאירוע.
את החוסר במלאי שנגנב חישבתי בשתי אופנים:
א. בשיטת מלאי תמידי משוחזר.
ב. בשיטת שיעור הרווח הגולמי על פי דו"ח כספי מבוקר.
לגבי שתי השיטות ערכתי את החישובים לתאריך בו נספר המלאי, לאחר האירוע, בפיקוח שמאי חברת הביטוח (להלן "היום הקובע"). המלאי הכמותי מוכפל בעלות לפריט (עלות רכישה) הצביע על חוסר מלאי בסך של 1,843,194 ₪.
א. שיטת המלאי התמידי – למלאי סגירה (31 בדצמבר), טרם האירוע, נוסף כניסות טובין והופחתו יציאות, עד לאירוע. התוצאה, מלאי כמותי שצריך להיות ביום הקובע, אילולא הגניבה. ליום הקובע, כמות המלאי שצריך להיות, הופחתה הספירה בפועל, ההפרש הינו מלאי (כמותי) חסר עקב אירוע הפריצה (גניבה).
א'. חישוב – מלאי התמידי
כמות – יחידות
| מלאי פתיחה | : | 40,518,631 |
| כניסות | : | 793,698 |
| מכירות | : | 11,345,619 |
| מלאי ביום הקובע – צריך להיות | : | 29,966,710 |
| מלאי ביום הקובע – בפועל | : | 20,748,048 |
| מלאי חסר – כמותי | : | 9,218,662 |
ב. שיטת שיעור רווח גולמי – לשווי מלאי סגירה (31 בדצמבר), טרם האירוע, הוספתי עלויות רכישת טובין, הופחתו מכירות בניכוי הרווח הגולמי המבוקר, פחות שווי מלאי ביום הקובע, התוצאה הינה מלאי חסר עקב אירוע הפריצה (גניבה). ההבדל בין שתי השיטות היה מינורי (2%), לאור זאת הייתה הסכמה לעניין החוסר עובר לאירוע הפריצה.
ב'. חישוב – שיעור רווח גלמי
| נתונים | : | שיעור רווח גלמי סטנדרטי | 14.9% |
| מלאי פתיחה | 2,094,396 | ||
| קניות | 1,662,292 | ||
| מכירות | 1,586,872 | ||
| מלאי ביום הקובע | 521,579 | ||
| ש"ח | |||
| חישוב | : | שווי מלאי שעמד למכירה | 3,756,688 |
| פחות מכירות – עלות | 1,350,430 | ||
| מלאי צ.ל. טרם האירוע | 2,406,258 | ||
| פחות מלאי ביום הקובע | 521,579 | ||
| סה"כ שווי מלאי חסר – נזקי פריצה | 1,884,679 ₪ | ||
| מוכפל בשיעור רווח גולמי | 14.9% | ||
| נזק תוצאתי – אובדן רווחים | 274,636 ₪ |
הכותב הינו CLU CFP CFV יועץ לנזקי רכוש ואובדן רווחים בלשכת סוכני ביטוח, עוסק בחשבונאות חקירתית, שמאי רכוש וחקלאות ובורר מוסמך
