כל מה שאתם צריכים לדעת על "חוק הספאם"

רכישת לידים ושמירת קשר עם הלקוח – כך תבצעו זאת נכון; עו"ד זיו גלסברג מעמותת אל־ספאם שפועלת יחד עם הצוות למאבק באתרים המתחזים בלשכה, מסביר את משמעות החוק ואיך לעמוד בדרישותיו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, נראה שכל נושא שמירת הקשר עם המבוטח והשגת רשימת לקוחות חדשים פוטנציאליים ("לידים") נמצא במרחק לחיצת כפתור. אך לנושאים אלו יש שני היבטים שיש לשים עליהם דגש, ההיבט הטכנולוגי, וההיבט המשפטי. התעלמות מן הסיכונים בשיטות טכנולוגיות בלתי מבוקרות עלולה להוות הפרת חוק שתעמיד את השולח בפני סיכונים משפטיים.

כולנו כבר יודעים שמבחינה טכנולוגית, ניתן לשלוח כמות עצומה של סמסים או מיילים, במאמץ קטן יחסית. אלא שהאפשרות הטכנולוגית הפשוטה מוגבלת על ידי החוק. בשנת 2008 חוקקה הכנסת את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, הידוע בכינוי "חוק הספאם". מטרתו של החוק היא למנוע הפצת "דואר זבל". החוק קובע בין היתר, כי שליחת הודעה פרסומית ללא הסכמה מראש של הנמען (תחת הגבלות מסוימות) תחשב כעבירה פלילית וגם כעוולה אזרחית.

החוק מחייב ששם המפרסם ודרכי יצירת הקשר איתו יופיעו בצורה ברורה בהודעה. צילום: shutterstock

השאלה הראשונה שעומדת בפנינו היא האם ההודעה הנשלחת נכנסת לגדרי החוק, כלומר, האם היא מהווה דבר פרסומת. לשם כך, יש להתייחס לשני מאפיינים עיקריים:

  • אמצעי הפרסום – החוק מתייחס רק לשליחה של הודעות באמצעים אלקטרוניים המוניים, למשל, הודעות SMS, מיילים, שיחות מוקלטות, הודעות פקס וגם שירותי הודעות מיידיות אחרות, כגון וואטסאפ או המסנג'ר של פייסבוק. שיחת טלמרקטינג אנושית אינה כפופה לחוק (אף שגם בעניינה, הטרדה חוזרת של הנמענים עשויה לייצר להם עילת תביעה), וכך הדבר גם לעניין מכתבים "רגילים".
  • תוכן ההודעה ומטרתה – לפי החוק, המונח "דבר פרסומת", כולל מסרים שמעודדים הוצאה כספית, בקשות תרומות וגם תעמולה (למעט תעמולה פוליטית טהורה). גם מסרים המציעים הטבות חינמיות לחלוטין, אגב חשיפת שמו של המפרסם או יצירת קשר ראשוני בין הצדדים, נחשב כדבר פרסומת. יחד עם זאת, כידוע, בהתאם לחוזר רשות שוק ההון, קיימת חובת ההודעה לציבור המבוטחים על סיומה הקרב של תקופת הביטוח בפוליסות מסוימות (חוזר חידושים). הודעה מתחייבת מכוח החוק לא תחשב "דבר פרסומת", ובלבד שנוסחה אינה חורג מהנוסח המתחייב מהדין. לדוגמה, הודעה על סיום תקופת הביטוח שתכלול גם הצעה להרחיב את הכיסוי הביטוחי עשויה לחרוג מהמתחייב בדין ולהיחשב לכאורה כ"דבר פרסומת".

אם לאחר בחינת מאפייני ההודעה, הגענו למסקנה שלאור הוראות החוק, ההודעה שברצוננו לשלוח היא דבר פרסומת שהחוק חל עליה, הרי שהוראות החוק אינן מונעות את הדבר מאיתנו, אלא שהן מציבות תנאים למשלוח ההודעה. התנאי העיקרי הנזכר בחוק הוא קיומה של הסכמה מטעם הנמען לקבלת דברי הפרסומת, באחת משתי דרכים:

  • הסכמה מראש – על פי החוק, דרך המלך לשליחת דבר פרסומת לאדם היא קבלת הסכמתו המפורשת מראש ובכתב או בשיחה טלפונית מוקלטת. במערכת אוטומטית נהוג לייצר "צ'ק בוקס" ייעודי שנועד לאפשר ללקוח לסמן אם הוא מעוניין לתת את הסכמתו לפרסומות או לא, וזה במנותק מהסכמתו לתקנון או לתנאים אחרים. כמובן, שישנה חשיבות לשמור תיעוד אמין של ההסכמה.
  • "הסכמה שבשתיקה" – חלופה שנייה הקבועה בחוק קשורה בקיומם של מגעים קודמים עם הנמען. במידה וקיימתם פגישה או שיחה טלפונית עם לקוח לצורך מכירת ביטוח, ובמהלך הפגישה הוא מסר לכם את פרטי ההתקשרות עימו, אתם רשאים להודיע לו במעמד השיחה שהפרטים שהוא מסר ישמשו אתכם גם לדיוור פרסומי בתחום הביטוח, וקיימת עליכם החובה לאפשר לו גם לסרב.

אם אתם לא עומדים באחת משתי הקטגוריות הללו, חל עליכם איסור לשלוח למבוטח הודעות "דבר פרסומת". הדבר נכון גם אם אתם מכירים את מי שאתם שולחים אליו וגם אם אתם בטוחים שהוא מאוד ישמח לקבל את ההצעה. אם לא קיבלתם הסכמה מראש או הסכמה שבשתיקה, שליחת ההודעה אינה חוקית. אציין כי קיימים מספר חריגים נוספים בדין שאינם רלוונטיים ברוב המקרים. כך למשל, קיים חריג לעניין עמותות ומלכ"רים וקיים חריג לעניין פנייה ראשונה ללקוח שהוא בית עסק.

תוכן ההודעה

אבל קבלת הסכמה אינה התנאי היחיד בו נדרש לעמוד דבר פרסומת. חוק הספאם מחייב אתכם גם למספר דרישות בנוגע לתוכן ההודעה. כך למשל, החוק מחייב ששם המפרסם ודרכי יצירת הקשר איתו יופיעו בצורה ברורה בהודעה. החוק גם דורש שתאפשרו למבוטח להודיע על סירוב באותה המדיה בה פניתם אליו. כלומר, אם פניתם למבוטח במסרון, צריך לאפשר לו לשלוח מסרון להסר ("שלח הסר"). אציין שהחוק אינו מתייחס לשימוש בלינק הסרה, ולכן לינק שכזה יכול לשמש בנוסף למנגנונים שקבועים בחוק ולא במקומם. כמו כן, בשליחת הודעות במייל ובהודעות אלקטרוניות אחרות ישנה חובה לרשום את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה.

פעילות מסחרית נוספת המחייבת התייחסות היא כאשר נעזרים בצד שלישי לשם השגת לידים. חשוב מאד להדגיש, שאופן השגת ה"לידים" על ידי צד שלישי חייב לעמוד בהוראות החוק וכי עצם העובדה שצד שלישי מבצע את איסוף ה"לידים" אינה פוטרת אתכם מהאחריות למעשיו. כלומר, אם משווק מחליט על דעת עצמו לאסוף רשימת לקוחות המתעניינים בביטוח על ידי שליחת הודעות המוגדרות "דבר פרסומת", בניגוד להוראות החוק, ולבסוף פרטיהם של המתעניינים יגיעו לידכם, אתם עלולים לשאת באחריות מעשיו של אותו משווק, גם אם לא ביצע את העבירה בהוראתכם המפורשת.

לכן, חשוב לדאוג שאתם פועלים מול בעל מקצוע מיומן, שפועל לפי החוק ואף לנקוט בפעולות פיקוח של ממש על מנת לוודא כי הוא אכן פועל כמובטח. לא די בהתחייבות חוזית שהוא פועל כחוק, ובית המשפט העליון כבר קבע שלעיתים התנהלות שכזו היא בגדר עצימת עיניים לבעיה. כמובן שאם אותם לקוחות פוטנציאלים מתלוננים בפניכם שהפנייה נעשתה בניגוד לחוק, המשך הפעילות למול אותו משווק ללא פיקוח עשויה להיחשב כהסכמה להתנהלותו. עוד מומלץ שמקור ה"לידים" והדרך בה הם מושגים תעוגן בחוזה מול המשווק, בכדי שלא תפלו קורבן לעבירות של צד ג', שבשעת צרה עשוי "להיעלם" ולהשאיר אתכם עם חבות משמעותית בגין התנהלותו.

הכותב הוא עו"ד ועורך פטנטים. רשימה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי והיא מביאה סקירה כללית של מצב הדין נכון ליום כתיבתה. אין להסתמך על רשימה זו לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email