בפני בית משפט השלום בנצרת הוגשה תביעה על ידי חברת ביטוח כנגד מבוטח, אשר נטען כי קיבל תגמולי ביטוח משתי חברות ביטוח שונות, בגין אותו מקרה ביטוחי. [תא"מ (שלום נצ') 42857-07-20]. פסק הדין שניתן מספק מענה וכיווני פעולה בנושא חשוב זה.
לטענת חברת הביטוח, ביום 01.03.2015 או בסמוך לכך, דיווח המבוטח לתובעת כי התרחשה שריפה במטבח ביתו. כתוצאה מהשריפה, נגרמו לנתבע נזקים בביתו. בהתאם לדיווחו של הנתבע, הכירה התובעת במקרה הביטוח ושילמה תגמולי ביטוח על סך 12,500 שקל.
הונאה או דיווח כזב
לטענת התובעת, נודע לה כי מספר חודשים לאחר שקיבל הנתבע את תגמולי הביטוח, דיווח הנתבע לחברת ביטוח נוספת את תיאור המקרה הביטוחי וכתוצאה מכך שילמה המבטחת הנוספת לנתבע את אותו הסכום. עוד טוענת התובעת, כי לאחרונה במסגרת חקירה מקיפה שנערכה, קיבלה לידיה ראיות אשר מהם עולה חשד כבד להונאה או לדיווח כזב על ידי הנתבע ביחס לגרסתו בדבר נסיבות אירוע התאונה, בכוונת מרמה ובניסיון לקבל תגמולי ביטוח שלא כדין תוך עשיית עושר שלא במשפט.
הנתבע, אשר לא היה מיוצג במסגרת הליך זה, טען בכתב ההגנה כי מזה 15 שנים נהג לרכוש ביטוח לדירתו ברמת הגולן בשתי חברות ביטוח. לטענתו, כל פוליסת ביטוח באחת מחברות הביטוח הייתה שווה למחצית מערך הדירה וכי כל חברת ביטוח ידעה כי מחצית מהדירה מבוטחת בחברה אחרת. עוד טען הנתבע, כי לאחר אירוע השריפה במטבח ביתו דיווח על המקרה לשתי חברות הביטוח וכאשר נתבקש בהמשך להגיש הצעת מחיר מקבלן רשום בדבר אותם נזקים שנגרמו, כל הנזקים שנגרמו הסתכמו בסך של 35 אלף שקל (יותר מסך התגמולים שקיבל).
הפחתת סכומי הביטוח
לבסוף, טען הנתבע כי לאחר הצעת המחיר, הגיע לביתו שמאי מטעם התובעת ולאחר בדיקה ציין כי אינו יכול לשלם את הסך הנקוב בהצעת המחיר וניתן לשלם לו סך של 12,500 שקל בלבד ואף ציין כי ממילא יתבע חברת ביטוח נוספת. כך, הוא טוען כי פעל בניקיון כפיים והפיצוי שקיבל משתי החברות יחד אינו עולה על הנזק בהצעת המחיר שהוגשה מטעמו.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בראיות, קבע בית המשפט כי דין התביעה להתקבל ברובה, אולם לא במלואה.
סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 מגדיר את המסגרת הדיונית לעניין כפל ביטוח. תת סעיף (א) מטיל על המבוטח את החובה להודיע על הכפל הביטוחי לשתי חברות הביטוח. תת סעיף (ב) קובע כי: "בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך כל סכומי הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה".
נטל ההוכחה
החוק מטיל חובה על המבוטח ליידע את חברות הביטוח אודות כפל הביטוח. במקרה דנן, הנתבע טען כי יידע את חברות הביטוח אודות כפל הביטוח וכך גם בדיון בבית המשפט הוא טען כי ניתנה לו הנחה אצל התובעת מאחר ויש לו ביטוח נוסף. אולם, העולה מפסק הדין כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את טענותיו. בנוסף, מעיון בשתי הפוליסות, עולה שהתובעת ביטחה את המבנה בלבד בעוד שהפוליסה השנייה ביטחה את המבנה ואת תכולתו.
כמפורט לעיל, סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח קובע מתי חל מקרה של כפל ביטוח וקובע כי במצב דברים זה, במסגרת היחסים של המבטחים, יישאו המבטחים בנטל החיוב לפי היחס שבין סכומי הביטוח. אולם, לא הובא כל מסמך מחברת הביטוח השנייה כי היא אכן שילמה תגמולי ביטוח, אך קיימת הודעת בעל דין שלפיה היא אכן שילמה לו. לכן, בנסיבות אלה נפסק כי חלקה של כל חברת ביטוח יהיה מחצית מן הנזק שנגרם למבנה במסגרת השריפה.
חוו"ד נגדית
לאור העובדה שלא צורפה חוות דעת שמאית נגדית לזאת של התובעת, הנזק שנגרם למבנה הוערך בהתאם להערכתה על סך 12,500 שקל. לכן, יש לקבל את התביעה ולפסוק כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 6,250 שקל בצירוף שכר טרחה והוצאות משפט מתוך ה-7,500 שקל שאותם תבעה התובעת.
תמצית החלטת בית משפט השלום: דין התביעה להתקבל ברובה; הנתבע נהנה מכפל ביטוח ולכן עליו היה להחזיר לתובעת מחצית מן הסכום שאותו קיבל ממנה. כל חברת ביטוח תשלם מחצית מן הנזק שנגרם.
הכותב הוא יועמ"ש מחוזות המרכז, השרון וירושלים בלשכת סוכני הביטוח
