לא כל נפילה מקימה אחריות

בתביעות על בסיס פקודת הנזיקין נדרש התובע לעמוד במספר תנאים; תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בקריות מבררת את הצורך בהוכחת האחריות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מעת לעת, מתקבל טלפון ובו המשפט האלמותי: "נפלתי…אני רוצה לתבוע". פעם זה בגלל שמישהו נפל במקום העבודה, בפעמים אחרות מישהו החליק ברחוב, על שפת הבריכה או בכניסה לאולם אירועים.

אלא שאחד הדברים שצריך להזכיר באותה נשימה הוא שיש פרט (לא שולי בכלל) שצריך לזכור אותו והוא: הצורך בהוכחת האחריות – ועל זה אבקש להרחיב השבוע.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן
שלושה רכיבים

יש לזכור כי בניגוד לתביעה על פי פוליסה, בה מקרה הביטוח מקים את הזכות לפיצוי/שיפוי, ובניגוד למשל לתביעה על בסיס תאונת דרכים (פלת"ד), שם אין צורך בהוכחת אחריות – בתביעות על בסיס פקודת הנזיקין, בין היתר לעוולת הרשלנות, נדרש התובע ככלל לעמוד במספר תנאים: עוולה שהופרה – למשל רשלנות המזיק; נזק שנגרם עקב העוולה; קשר סיבתי בין ההפרה לנזק. אם לא ניתן להוכיח את שלושת הרכיבים האמורים לא ניתן יהיה לקבל פיצוי מהמזיק.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בקריות טענה התובעת כי בדרכה למקום עבודתה עלתה על רכבת בתחנת בנימינה וירדה בתחנת הרצלייה. בתחנת הרצלייה פנתה התובעת לכיוון המעבר התת קרקעי לצד השני של תחנת הרכבת. בעודה יורדת במדרגות החליקה התובעת והתגלגלה על גרם המדרגות עד המפלס הראשון, וזאת לטענתה כתוצאה מרטיבות ולכלוך ששררו במדרגות. התובעת הוסיפה כי נגרמו לה אחוזי נכות באיברי גוף שונים.

עדויות מלאות סתירות

הרכבת הכחישה את חבותה וטענה כי התובעת לא נפגעה מהאירוע הנטען, ואין כל רשלנות בפעילותה. למען הזהירות הגישה הרכבת הודעת צד שלישי נגד חברת הניקיון אשר אחראית על ניקיון התחנה. הרכבת אף הוסיפה כי התובעת נפלה עקב סחרחורת ולא עקב רטיבות ולכלוך, שכן באמבולנס בדרכה למיון סיפרה התובעת לאחר האירוע כי נפלה עקב סחרחורת ובחילה.

התובעת הכחישה את הדברים בחקירתה וטענה כי לאורך כל הדרך טענה לנפילה עקב החלקה ואין בתיקה הרפואי כל בעיה של סחרחורות. 

התובעת הוסיפה וטענה כי הרכבת היתה צריכה להתקין אמצעים נגד החלקה על מדרגות היציאה מהתחנה, ביחוד לאור העובדה שמי הגשמים מתנקזים וזורמים על המדרגות בהן עוברים נוסעי הרכבת בין הרציפים, או לחילופין היה על הרכבת להציב שלטי התראה על סכנת החלקה, וזאת מעבר לעובדה שהרצפה של התחנה היתה מלוכלכת ורטובה.

התובעת הביאה לעדות את בעלה אשר סיפר כי התובעת הודיעה לו שהיא החליקה ברכבת וכן ציינה התובעת כי היא החליקה מאחר והקירוי של המנהרה בתחנה אינו הרמטי ולכן מי גשמים חודרים דרכו, ובמועד מאוחר יותר הרכבת הניחה פסים שחורים למניעת החלקה.

מאידך, הרכבת טענה כי העדויות של התובעת היו מלאות סתירות ולא סבירות כלל, ולא הוכח כי אכן המעבר והמדרגות היו מלוכלכות, דוח המיון לימד כי התובעת טענה כי הנפילה שלה הינה עקב סחרחורת ולא הובא לעדות כל גורם רפואי שיסביר את הסתירות האמורות, העדה לא התייחסה למצב הלכלוך של המדרגות, ואף התובעת, לא התייחסה לעניין דליפת המים בתקרת המעבר. 

לא הוכחה רשלנות

בית המשפט לאחר ששמע את העדויות וראה את הראיות אשר הוצגו על ידי התובע, מגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כל רשלנות מצד הרכבת אשר מקנה זכות לפיצויי בגין נזקיה הרפואיים. בית המשפט אף מדגיש כי המסמכים הרפואיים מלמדים על נפילה עקב סחרחורת ואין שום אמירה על נפילה בזמן אמת מול הגורמים הרפואיים אשר טיפלו בה, לא ניתן היה להבין אם היו מים במקום האירוע, האם היתה קיימת זרימה של מים אם לאו, ויתרה מכך גם העדות של העדה שהיתה אמינה, לדעת בית המשפט, לא סייעה לתובעת, שכן העדה לא העידה שראתה מים זורמים או לא זורמים, והיא לא זכרה דבר זה.

כאמור, מסכם בית המשפט, אמנם התובעת החליקה ונפלה אך אין לקבוע בכך כי מדובר על רשלנות הרכבת ולכן דין התביעה להדחות תוך חיוב התובעת בהוצאות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email