הוויכוח בין המחנות שמתנגדים לביטוח מנהלים לבין אלה שתומכים בו מתנהל זה שנים רבות, ולהבת הפולמוס ממשיכה לבעור. האם ביטוח מנהלים טוב יותר לחוסך מאשר קרן פנסיה, או שמא להפך? הוויכוח מזכיר את השאלה מה טעים יותר – מנגו או בננה? לשתי הסוגיות אין תשובה מובהקת. אמנם מדובר בשני מוצרים שמתפקידם לספק לנו פנסיה בפרישה, והגנה ראויה במקרה של שארים או אובדן כושר עבודה, אך שני המוצרים שונים באופיים, ולכן גם התשובה לגביהם אינה חד משמעית.
אין ספק שבשנים האחרונות איבדו ביטוחי המנהלים מיוקרתם וממעמדם, שבהם התהדרו במשך שנים רבות. למעשה המוצר השולט כיום בשוק הפנסיה הוא קרן הפנסיה – מעל ל-90% מהמוצרים בתחום הפנסיוני הנמכרים כיום הינם קרנות פנסיה. נבחן את מערכת היחסים בין קרן הפנסיה לביטוח המנהלים עד היום.
ראשית, עד ועדת בכר שהובילה למכירת הקרנות לחברות הביטוח, רוב הסוכנים שיווקו בעיקר ביטוחי מנהלים. לאור מכירת הקרנות לחברות הביטוח ובעקבות צו ההרחבה שהוצא ב-2008 בנושא פנסיית החובה, נהפכה קרן הפנסיה למוצר נוסף שסוכני הביטוח החלו לשווק ללקוחותיהם. בהמשך, חיסל תיקון 3 מ-2008 את אופציית ההפרשה ההונית למבוטחים כמעט לחלוטין.
לאחר מכן, ב-2012 נחקק חוק שקבע כי דמי הניהול בביטוחי מנהלים וקופות גמל יוגבלו. בנוסף לכך, הדיון על גובה דמי הניהול המשיך לתפוס כותרות לאורך השנים. לבסוף, ב-2013 ביטל המחוקק את האפשרות לרכוש ביטוחים שכוללים מקדם מובטח, מה שחיסל את היתרון היחסי של ביטוחי המנהלים. כך הגענו למצב שבו המוצר הנמכר ביותר כיום ששולט בשוק הפנסיוני הוא קרן הפנסיה. ביטוח המנהלים אמנם עבר לא מעט טלטלות לאורך השנים, אך הוא עדיין קיים ונרכש. באחרונה ביטוח המנהלים אף עבר שינוי ברוב חברות הביטוח ודמי ניהול נקבעו ביחס לשכר המבוטח ולצבירות, תוך שדמי הניהול הינם 3% מהשוטף ו-0.5% מהצבירה (בחברות מסוימות גם עד 0.3% מהצבירה).
במבחן הצבירה, אם נציב את ההפרשה המתקבלת מביטוח המנהלים כיום לעומת הפרשת קרן הפנסיה, יכול להיות שיהיה אף יתרון קל לקרן הפנסיה בצבירה. עם זאת, מחובתו של סוכן ביטוח (לפי סעיף 12 לחוק הייעוץ הפנסיוני) למכור למבוטחיו את המוצר המותאם לו ביותר. ההתאמה לא יכולה להתבסס על דמי הניהול גרידא, אלא על השילוב של צורכיו, רצונותיו ומצבו הנוכחי של המבוטח. אז מהם בכל זאת היתרונות הקיימים של ביטוח המנהלים על פני קרן הפנסיה? מקדם מובטח עבור בני 55 ומעלה שמתלבטים לגבי רכישת מוצר פנסיוני, ביטוח מנהלים מהווה אלטרנטיבה עדיפה.
בניגוד לקרן פנסיה, ביטוח המנהלים מבטיח מקדם קצבה מובטח מעת רכישת המוצר. לעומת זאת, גם החוסך הצעיר, בהגיעו לגיל 60, יקבל מקדם מובטח שיהיה ידוע בזמן זה. מקדם זה לא יהיה ניתן לשינוי, להבדיל מקרן פנסיה שכלל אינה מבטיחה מקדם. חוזה אישי המבוטחים בביטוח מנהלים נהנים מתנאים של חוזה אישי בין המבוטח לחברת הביטוח.
משמעות הדבר היא שאותו חוזה לא ניתן לשינוי, זאת להבדיל מתקנון קרן הפנסיה שהוא בר שינוי, אף רטרואקטיבית. התאמת אובדן כושר עבודה למקצועות של צווארון לבן ניתן להתאים בביטוחי מנהלים אובדן כושר ספציפי, דבר שאינו קיים במסגרת קרנות הפנסיה. בחירת יורשים באפשרותו של מבוטח בביטוח מנהלים למנות יורשים לחסכונותיו כראות עיניו.
לעומת זאת, בקרן הפנסיה ברירת המחדל היא היורשים, כפי שקובע החוק היבש. הבטחת סכום חד פעמי בביטוחי מנהלים ניתן להבטיח למוטבים גם סכומים חד פעמיים במקרה פטירה, כולל פטור ממס, דבר שלא קיים בקרן הפנסיה. תקופת אכשרה בביטוחי מנהלים אין תקופת אכשרה למצב רפואי קיים.
יש תהליך חיתומי שלאחריו הכיסוי מתחיל מהיום הראשון, בניגוד לקרן הפנסיה שמחייבת תקופת אכשרה של חמש שנים למצב רפואי קיים. סיכון בביטוחי מנהלים הסיכון נופל על חברת הביטוח בלבד. בקרן הפנסיה הערבות היא הדדית, ובקרנות לא גדולות יש לזה משמעות גדולה במקרה של קטסטרופה.
אין לי ספק שיש עוד הבדלים, ולא בהכרח כל מה שנרשם הוא תמיד טוב למנהלים או רע לקרן הפנסיה. דבר אחד בטוח: כשיושבים עם לקוח אין זה מקצועי להציע אוטומטית קרן פנסיה, ולא להביא לתשומת לבו כי קיים עוד מוצר, שאולי חלק מהנקודות שציינתי לעיל, יותר יתאים לו. גם אם בסופו של דבר המשמעות היא שיעמוד לרשותו קצת פחות כסף, על בסיס תחשיב המבוסס על סימולציה עכשווית. תנו ללקוח את זכות הבחירה – אל תקבלו החלטה עבורו ללא הצגת כל הנתונים כולל ביטוח המנהלים, ואחר כך תעבירו לו את ההחלטה על החיסכון הפנסיוני שלו.
