מכוניות שנוהגות בעצמן הן מראה שכיח מאד בעיירה מאונטן ויוו (Mountain View) שבקליפורניה, לא הרחק מן המטה של חברת גוגל. במרחק של כקילומטר מן הקמפוס המרכזי של החברה ממוקמת "חטיבת X" שמנהלת פרויקטים עתידיים של תאגיד הענק, ואחד החשובים בהם הוא פיתוחה של המכונית ללא נהג.
צי המכוניות של X כולל כבר שני דורות של מכוניות, ובקרוב יתווסף להן דור שלישי, וכל דור מייצג צעד היסטורי בדרך אל המכונית האוטונומית. הדור הראשון התבסס על מכוניות סדרתיות, היברידיות, מתוצרת לקסוס – מדגמי פריוס ו-RX – שאיתן בוצעו ניסויים במערכות לזיהוי ותיעוד של הסביבה.
גוגל עבדה על פרויקט זה במשך מספר שנים בשקט יחסי, ללא סיוע או מעורבות של יצרניות רכב, ובמהלכו צברה ידע בשני התחומים שנחקרו. מבחר יצרניות רכב עובדות על טכנולוגיית זיהוי הסביבה מזה כשני עשורים, ואף השיקו "מערכות סיוע לנהג" שמטרתן הראשונה היא לחפות על חולשות אנושיות שגורמות לתאונות, אם כי מערכות אלה מאפשרות למכונית לנסוע באופן עצמאי הלכה למעשה.
כמו ייצור חשמל
עם זאת, גוגל הייתה חברה ראשונה שלא מתוך תעשיית הרכב שהשקיעה משאבים ניכרים (במקביל, אגב, לחברת אפל שמריצה פרויקט דומה) בתחום שלכאורה לא קשור לפעילותה האינטרנטית.
ככל שהבשילה טכנולוגיית זיהוי הסביבה נשמעו יותר דיבורים אודות "המכונית האוטונומית", כזאת שלא זקוקה לנהג אנושי ליד ההגה שלה – אולם בפרספקטיבה של תעשיית הרכב שום דבר טוב לא יכול לצמוח ממכונית שלא זקוקה לנהג, היות שמכונית כזאת גם לא זקוקה לבעלים קבועים.
מכונית אוטונומית יכולה להגיע עצמאית ולאסוף נוסע, להביא אותו למקום מבוקשו ולהמשיך משם אל נוסע אחר – ובעולם כזה כמעט אף אחד לא יקנה לעצמו מכונית שתעמוד דוממת יותר מ-90% מן החיים שלה. מבחינת תעשיית הרכב, היא כמו ייצור חשמל סולארי ביתי עבור חברות אנרגיה או כמו ריפוי בכח המחשבה עבור חברות תרופות, והלובי של תעשיית הרכב מספיק חזק כדי להסביר לרגולטורים עד כמה מכוניות כאלה עלולות להיות מסוכנות.
אלא שאז הגיע הדור השני של מכוניות אוטונומיות של גוגל והכניס את תעשיית הרכב לטרפת. במקום מכוניות סדרתיות "מן החנות" החלה גוגל להשתעשע במכוניות עגלגלות קטנות שאותן בנתה עבורה סדנת שיפורים קטנה ממישיגן, ארה"ב, כלי רכב בסיסיים ביותר שבתוכם הוטמעו מערכות הזיהוי וההתמצאות לאחר שמוזערו לממדים קטנים.
מסר פשוט
המסר ששידרה גוגל פשוט, גם אם לא נאמר במילים מפורשות: "יצרניות רכב נכבדות, אנחנו יכולים לבנות מכוניות בעצמנו בדיוק כמו שאנחנו בונים לעצמנו טלפונים סלולריים תחת המותג 'נקסוס', וממילא – אם לא נמצא יצרנית רכב שתעבוד עבורנו יש לנו מספיק כסף כדי לקנות אחת כזאת".
זה היה השלב שבו כל יצרניות הרכב נאלצו לשים את הקלפים על השולחן ולהעלות את ההימורים, ובאותו רגע נחשפה גם מפת הקשרים והאינטרסים של תעשיית הרכב בהקשר הזה. חברות חזקות, אשר בזכות תזמון טוב גם נהנות מקופת מזומנים מלאה, מיהרו לרכוש כל דבר שזז בתחום הטכנולוגיה האוטונומית, וחברות שנמצאות בפיגור מבינות שהן עלולות למצוא את עצמן מחוץ למשחק אם לא יתמסרו לפיתוח טכנולוגיה אוטונומית.
ג'נרל מוטורס, למשל, השקיעה מיליארדים בהקמת חטיבה חדשה בשם "מאבן" (MAVEN) כדי לרכז את התחום, ובין השאר רכשה לתוכה את חברת "סיידקאר" להשכרות קצרצרות (כמו "קאר טו גו") ואחוזי בעלות בחברת "ליפט" – אחת ממתחרותיה של "אובר".
זאת גם שעתן היפה של יצרניות רכב בגודל בינוני אשר ראו את הנולד ונמצאות כבר בתוך תהליך הפיתוח – למשל ב.מ.וו. (אשר חברה לאחרונה לאינטל ולמובילאיי אבל מפתחת טכנולוגיה אוטונומית מזה למעלה מעשור), וגם וולוו השבדית שכבר מבצעת ניסויים מעשיים במכוניות אוטונומיות בשבדיה, סין ובריטניה.
הדור השלישי של מכוניות אוטונומיות של גוגל, שצפוי לעלות במהלך 12 החודשים הקרובים על כבישי מאונטין ויוו, יסמן כבר את כניעתה של תעשיית הרכב למציאות חדשה שבה גבר כוחן של חברות הטכנולוגיה על זה של תעשיית הרכב והכף הוכרעה לכיוון המכונית ללא נהג.
מכוניות אלה יהיו מתוצרת קרייזלר (ששייכת כיום לפיאט) חברה שנותרה מאחור במירוץ אל המכונית האוטונומית ולכן נאלצת לדבוק בגוגל.
המלחמה על עצם קיומה של המכונית האוטונומית הוכרעה, וכעת צריך העולם לסכם את תנאי הסכמי השלום אשר יקבעו כיצד תנוע האנושות כבר בעוד עשור או שניים.
