אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסייה. הרפורמה לסיעוד ממלכתי מחויבת למציאות, ותביא לשינוי דרמטי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתגברת ולשיפור במצבם של אלפי הקשישים הסיעודיים", אמר שר הבריאות, יעקב ליצמן, בכנס הראשון בנושא היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה, שהתקיים ביום שלישי השבוע. מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי כיום מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי, תמריצים מערכתיים למניעה, והטיפול כרוך בביורוקרטיה עצומה. הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק 3 שעות טיפול ביום. בנוסף, בני המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה ולשלם מכיסם את ההשתתפות העצמית. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם ו־70% מהם נמצאים בסיכון ללקות בדיכאון. כך עולה מדו”ח של משרד הבריאות שפורסם לקראת הכנס. ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ־ 3.4 מיליארד שקל. 200 אלף ישראלים מוגדרים כיום כסיעודיים, וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקל בשנה.
שינוי דרמטי
“במקביל, משרד הבריאות מפעיל מספר תכניות נוספות על מנת להיערך לגידול המבורך באוכלוסייה המבוגרת בישראל. כדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה כראוי להזדקנות האוכלוסייה יש צורך בהשקעה של משאבים רבים ברמה הלאומית ולא נרפה מכך”, אמר ליצמן. מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בכנס כי "קצב הגידול במספר הקשישים צפוי לגדול פי שלוש בשנים הקרובות. אוכלוסיית ישראל מזדקנת ואנחנו נרגיש את זה בקרוב. על מנת להיערך כראוי ולהיות מוכנים, יש צורך בפעילות מיידית. בנייה של מיטות אשפוז נמשכת שנים והכשרה של גריאטר לוקחת 21 שנים לפחות". מהדו"ח עולה כי קצב הגידול של בני 57 הוא לקראת קפיצה משמעותית. מספר בני 57 נטו 10 אלף איש לשנה, ־ עולה בשנים האחרונות ב־ 5 וב־ 2021 הוא צפוי לעלות ב־ 20 אלף איש. מערכת הבריאות בישראל מצליחה להביא לגידול מתמיד בתוחלת החיים של הציבור בישראל, והיא גוררת הוצאה גדולה יותר. בתוך כך, ההצלחה של מערכת הבריאות בהארכת חיים מביאה עימה עלויות נוספות למערכת. בעשר השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים של האוכלוסייה בשנתיים. כיום, תוחלת החיים של גברים שהגיעו לגיל 80 עומדת על 89 שנים, ואילו בקרב נשים תוחלת החיים עומדת על 90.
עלויות מערכת הבריאות
בשנים האחרונות גדל הפיצוי שקופות החולים מקבלות עבור גידול האוכלוסייה, וכיום הן מקבלות פיצוי מלא על כך. יחד עם זאת, לקופות החולים לא ניתן כל פיצוי על הזדקנות האוכלוסייה. ההוצאה על מבוטח מעל גיל 57 עומדת על 23,000 שקל לשנה לעומת 5,500 שקל למבוטח ממוצע. אדם בין 56 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע לעומת 8 פעמים בלבד לאדם צעיר יותר. בני 56 ומעלה מהווים 11% מהאוכלוסייה אך מהוצאות האשפוז בבתי החולים לעומת 55% של שאר 98%. בנוסף לכך, מתחיל להיווצר מחסור במיטות לאשפוז סיעודי, ועל מנת לעמוד בביקושים הצפויים יש לבנות כ־ 1,000 מיטות אשפוז מידי שנה.
מבטחי המשנה יברחו
“הנתונים האלו יגרמו לתוצאות קשות בתחום האשפוז הסיעודי בעתיד הקרוב”, טוען סו”ב דב ברומר, מומחה לסיעוד ובונה תכניות ביטוח סיעודי. "התקציב הנדרש למימון חוק סיעוד ממלכתי מלא לכל האזרחים הוא כ־ 13 מיליארד שקל לשנה. לכן אין להשלות יותר את הציבור שהכול יכנס לחוק הבסיסי". לדברי ברומר, מספר מקרי הסיעוד יעלה מ־ 200 אלף כיום ל־380 אלף מקרים בשנת 2035 , ול־240 אלף בשנת 2025. "הזכויות של
הביטוח הלאומי אינן מספקות. הוצאות סיעוד במוסד יגיע בשנת 2025 לכ־30,000 שקל בחודש במוסדות טובים, ובמוסדות רגילים ל־22,000 שקל בממוצע בחודש. הפרמיות בביטוחי הסיעוד יתייקרו בפוליסות פרט בצורה דרמתית עד שנת 2025 ואילך ויבריחו מבטחי משנה רבים מהשוק הסיעודי בארץ. גם הביטוחים המשלימים של קופות החולים בסיעוד יתייקרו בצורה חדה וכתוצאה מכך יפלטו מהביטוח הקבוצתי של הקופות מבוטחים רבים או במקרה הטוב, יולאמו על ידי המדינה. לכן, על הציבור לא להסתמך על ביטוחי סיעוד שהפרמיה שלהם תשתנה ולא יצברו ערכי סילוק. על הצעירים לקנות כבר היום ביטוח סיעודי עם חוזה לכל החיים במחירים סבירים וערכי סילוק עם פיצוי לכל החיים. בקרוב מאד חברות הביטוח לא יציעו יותר פיצוי לכל החיים מהתחלה כפי שכבר קורה כיום בהראל”, הוסיף ברומר.
ב
