מקורות ההכנסה השונים למרבית האוכלוסייה מוגבלים ואינם מספקים את מלוא הצרכים, ודאי כאשר משך תקופת חיינו אינה ידועה מראש, ולכן יש צורך לתכנן ובעיקר לא לבצע טעויות. המשפט ”אין מועד ב‘ לטעויות בגיל הפרישה“ הוא רב משמעות. לכל אחת מהדילמות שעומדות לפנינו יש פוטנציאל נפיצות ונזק של עשרות אלפי שקלים, ובמקרים מסוימים גם מאות אלפים. מאחר שאין כסף חדש שמופקד, המשמעות המעשית ואפילו היומיומית של הפסדים מיותרים כאלו היא פגיעה בתנאי המחייה.
אין דרך רצינית מספיק להתכונן לפרישה, מלבד ראייה כוללת. מדובר בהעמדת מטרות ויעדים של משפחת לקוחות אל מול הנכסים שברשותה, על מנת לספק תמונה על המאזן שלה. מאחר שתא משפחתי מתנהל בדיוק כמו לפני יציאתו לפרישה מהנטו, כך עלינו להעביר את סכומי הברוטו למקסימום נטו בזמן נתון. כדי לסייע בהכנה זו, מובאים בפניכם סוגי המס שבהם אנחנו נתקלים והאפשרויות להקטנתם. מס על כספי פיצויים ומענקים בגיל הפרישה מגיעים לעובד סכומים שהצטברו לזכותו, כמו שכר ברוטו אחרון כפול שנות עבודה, ומענקים נוספים, כמו מענק הסתגלות. כמובן שזה מגיע על אותן השנים שבגינם העובד לא משך את כספי הפיצויים ממעסיקים קודמים, במידה והיו. ישנו סכום פטור, שעומד כיום על 12,320 שקל לכל שנת עבודה. המשמעות היא שכל סכום שעובר זאת – חייב במס.
לדוגמא, ניקח אדם שפרש עם שכר אחרון של 25,000 שקל לאחר 30 שנות עבודה שבהן לא משך פיצויים, ויהיה זכאי לסכום מצטבר של 750,000 שקל. הסכומים יתחלקו באופן הבא: 369,600 ראשונים (המכפלה של הסכום הפטור כפול 30 שנות עבודה) – יהיו פטורים ממס ועל היתרה, על סך 380,400 שקל, יש להתחשבן עם שלטונות המס לפני קבלת הכספים.
ישנן מספר אפשרויות להקטנת המס כמו פריסות מס לשנות מס קדימה ואפילו אחורה. מאחר שמדובר בסכומים משמעותיים, מומלץ להתייעץ עם מתכנן פרישה שימליץ על האפשרות העדיפה לכל משפחה בנפרד. מס על קצבאות רבים מהפורשים חסכו באמצעות קרנות פנסיה, שלא להזכיר את פורשי המגזר הציבורי שאינם מקבלים כספי פיצויים כלל ובמקום זאת מקבלים פנסיה חודשית שגם היא, למרבית הפליאה של חלק מהפורשים, מעל לתקרה של 4,106 שקל חייבת במס כמו כל הכנסה אחרת (נכון ל־2016). תכנון מס נכון כולל שימוש מושכל בתיקון 190 שיצא בשנת 2012 ,המאפשר לפורשים להשתמש בתקרת פטור מצטברת. התקרה תלך ותגדל ב־2 מדרגות נוספות בשנת 2020 ,וכך ניתן להגדיל את הפטור החודשי בשנת 2025.
מדובר בתיקון מס מורכב, ששימוש נכון בו מאפשר חסכון ניכר במס שהיה משולם על הקצבאות. חשוב להדגיש שחלק ניכר מהציבור אינו משתמש בהטבת המס המשמעותית הזאת, בשל חוסר ידע והבנה. השלטונות לא ינדבו לכם את המידע שצריך למלא לגביו טופס 161ד' בנושא קיבוע זכויות. מס רווח הון זהו, בשמו הפחות מוכר, הרוצח השקט של החסכונות שלנו. על אפיקי השקעה רבים, כמו ניהול כספים באמצעות תיק מיועץ בבנקים, ניהול תיקי השקעות בבתי השקעות ורכישה של קרנות נאמנות – מוטל מס שנע בין 15% ל־25% מהרווחים.
חשוב שתדעו שישנם מספר אפיקי השקעה, כמו חסכונות המנוהלים בחברות ביטוח, שבהם ניתן לקבל החזר שיצטבר לאורך השנים לעשרות אלפי שקלים. גם כאן זה לא קורה אוטומטית וישנם צעדים שבהם צריך לנקוט על מנת להוציא זאת לפועל. בנוסף, שימוש בהפקדה לחסכון בקופת גמל במגבלות, על פי תיקון 190, מאפשר דחייה ותשלום מס נמוך יותר. ההפרש יכול להיות משמעותי ביותר לחוסך הפורש. לסיכום, מיסוי בפרישה הוא עסק למקצוענים. אל תנסו לחצות את צומת הפרישה מבלי להתייעץ עם אחד כזה. בטור הבא נעסוק בנושא הון או קצבה.
הכותב הוא מנהל מרכז הפרישה של לשכת סוכני ביטוח
