לקראת תקציב 2019: בנק ישראל קורא להקמת ועדה ציבורית למשבר הסיעוד

60% מתושבי ישראל מחזיקים בפוליסת סיעוד פרטית כלשהי, רובם קבוצתיים של קופות החולים. ההוצאה הציבורית בישראל על סיעוד – כמחצית מההוצאה במדינות ה־ OECD

"ההוצאה הלאומית של סיעוד בישראל בשנת 2015 נאמדה ב־14.2 מיליארד שקל, כ־1.2% תוצר, כ־7.5 מיליארד שקל הוצאה ציבורית והשאר הוצאה פרטית (לא כולל את ערך הזמן של בני משפחה מטפלים). ההוצאה הציבורית על סיעוד בישראל הסתכמה ב־0.7% תוצר – נמוכה מהממוצע בקרב מדינות ה־OECD העומד על 1.3% תוצר, גם כאשר לוקחים בחשבון את ההבדלים הדמוגרפיים באוכלוסייה. עם זאת, בהתחשב בשונות הרבה הקיימת בין מדינות ה־ OECD בהוצאה הציבורית על סיעוד, ההוצאה בישראל אינה נמוכה באופן חריג. הזדקנות האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והירידה בזמינות של בני משפחה לשמש כמטפלים, צפויים לפעול להגדלת חלקה של ההוצאה על סיעוד בתוצר בעשורים הקרובים".

כך עולה מטיוטת דו"ח בנושא "הביטוח הסיעודי בישראל" שפרסם השבוע בנק ישראל. הטיוטה נכתבה בידי חטיבת המחקר של בנק ישראל והיא עדיין בשלבי גיבוש. מטרת המסמך היא להוות תשתית לדיון הממשלה בשאלה כיצד יש לעצב את מערכת הסיעוד בישראל. חטיבת המחקר טוענת כי "נכון יהיה להקים צוות עבודה בין־משרדי או ועדה ציבורית, שיכינו המלצת מדיניות משותפת לממשלה".

עוד עולה מהטיוטה, כי בשנת 2015 החזיקו כ־60% מתושבי ישראל בפוליסת ביטוח סיעוד פרטית כלשהי, לעומת 5%־15% במדינות אירופה. 48% מהאוכלוסייה החזיקו בפוליסת ביטוח סיעודי קבוצתי של קופות החולים הנתונות לרגולציה הדוקה. שיעור המבוטחים באוכלוסיות הערבית והחרדית נמוך משמעותית מאשר בשאר האוכלוסייה.


"דרישות ההכשרה של כוח אדם נמוכות" | צילום: shutterstock

תת־ביטוח למצטרפים

בנק ישראל מזהיר כי מי שהצטרפו לביטוח סיעודי במסגרת קופות החולים אחרי גיל 49, זכאים לכיסוי ביטוחי חלקי ולכן מצויים בתת־ביטוח. "בנוסף, החיתום הרפואי מהווה חסם לרכישת ביטוח סיעודי עבור האוכלוסייה הסובלת ממצב רפואי כרוני. גם העובדה שהביטוח הפרטי מממן בדרך כלל טיפול סיעודי לתקופה של חמש שנים בלבד, עלולה להביא לכך שקשישים סיעודיים השוהים במצבם תקופה ארוכה (בעיקר תשושי נפש) ייוותרו ללא יכולת מימון", נקבע בטיוטה. כמו כן, קובע המסמך, כי עבור קבוצה לא קטנה בקרב אוכלוסיית הקשישים, ההוצאות למימון טיפול סיעודי בקהילה גבוהות מאוד ביחס ליכולתם לממנו. מדובר בקשישים שהכנסתם נמוכה, שלא רכשו ביטוח פרטי ושאין בידיהם חסכונות.

על פי הערכת בנק ישראל, מימון ציבורי של ביטוח קבוצתי נוסח קופות החולים שיקנה פיצוי של 3,000 שקל לחודש בעת הפעלת ביטוח, שהוא מצומצם מהנהוג היום, יסתכם בתוספת תקציב ציבורי של 2.3 מיליארד שקלים בשנה, שהם כ־0.2% תוצר, במחירי 2017. אספקה לאוכלוסייה כולה של ביטוח קבוצתי נוסח קופות החולים, המקנה פיצוי דומה לנוכחי, תסתכם בתוספת תקציבית של 4.8 מיליארד שקלים (כ-0.4% תוצר). כל זאת בהשוואה להוצאה הציבורית הנוכחית הכוללת על סיעוד, המסתכמת ב-0.7% תוצר.

סף נמוך

על פי המסמך, שיעור הזכאים לביטוח הסיעוד הציבורי בישראל הוא רחב בהשוואה בינלאומית, מאחר שסף אי התפקוד לקבלת גמלת סיעוד נמוך. בנוסף, מבחני ההכנסה לגמלת הסיעוד מאפשרים לקשישים עד העשירונים השמיני והתשיעי ליהנות מהביטוח הציבורי. לעומת זאת, הגמלה לקשישים שמידת תלותם גבוהה והם נשארים בקהילה, מכסה שיעור נמוך יחסית מההוצאה הנדרשת.

בנק ישראל מותח ביקורת על רמת כוח האדם ומציין במסמך: "דרישות ההכשרה של כוח האדם הסיעודי לטיפול בקהילה הן מהנמוכות במדינות
ה־OECD. הפיקוח על מתן שירותי הסיעוד בקהילה הוא חלקי, וקיים פער ניכר בין כמות שעות הטיפול המדווחות ובין הכמות בפועל. השימוש בכוח המונופסוני של המדינה לקביעת מחיר נמוך מדי לשירותי הסיעוד, תורם למחסור בעובדי סיעוד ולפגיעה באיכות הטיפול".

עוד קובע בנק ישראל, כי החלופות המדיניות לשיפור שירותי הסיעוד "מחייבות הגדלה של ההוצאה הציבורית לשירותי הסיעוד, בין אם מדובר בהוצאה ישירה להרחבת השירותים ובין אם מדובר בהוצאה לטובת מימון הרחבת הביטוחים הפרטיים עבור האוכלוסיות החלשות".

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה כללי במשק

ההסתדרות הכריזה ביום שלישי בשבוע שעבר על סכסוך עבודה כללי במשק בעקבות המשבר בביטוח הסיעודי הקבוצתי. עם זאת, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הודיע כי השביתה תימנע אם עד סוף החודש יימצא פתרון. כפי שפורסם, הממונה דורית סלינגר, הנתמכת במבקר המדינה, הודיעה נחרצות כי ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים לא יחודשו במתכונתם הקיימת, קצרת הטווח.

בנאום שנשא בישיבת בית נבחרי ההסתדרות, שאישרה את סכסוך העבודה, אמר ניסנקורן: "במקום שהמדינה תדאג לקשישים, הקשישים כאן צריכים לדאוג לעצמם. מדינת ישראל מנשלת את עצמה מחובתה לדאוג לאוכלוסייה זו. ב־1 בינואר 2018, כמיליון איש במדינת ישראל הולכים להתעורר חסרי ביטוח אחרי שהביטוח פשוט יילקח מהם. הממשלה והאוצר ממשיכים בקו של 'הכול בסדר, כשלא יהיה ביטוח – נציע אלטרנטיבה יקרה יותר, או שייקחו או שלא'. במקום שישבו יומם וליל ויפתרו את הבעיה, התשובה שלהם היא שהאזרחים יסתדרו לבד. זה משהו בלתי נתפס ולא מתקבל על הדעת.

"יכול להיות שהפתרון הוא ביטוח סיעודי בהשתתפות המדינה, או ביטוח בהשתתפות המעסיקים. חייבים לייצר פתרון, זו אחריות המדינה כולה. לא נותרו ברירות אחרות, אי אפשר לשבת בצד ולכן אנו מכריזים היום על סכסוך העבודה. אני שמח שגם הסתדרות המורים וגם ארגון המורים הצטרפו לסכסוך. נלך שלושתנו יחד בחזית משותפת".