בשנת 2014 נעו בכבישי ב הארץ כ־461,070 כלי רכב אשר אינם מבוטחים בביטוח חובה מעל ל־60 ימים, מתוכם, כ־127 אלף כלי רכב לא היו מבוטחים מעל שנה. בין כלי הרכב שלא היו מבוטחים מעל שנה, נמצאו אלפי כלי רכב להיסעים המוניים – כ־1,800 אוטובוסים וכ־240 מוניות. כך עולה מהדוח השנתי של מבקר המדינה, ד"ר יוסף שפירא, שפורסם השבוע (ג') בפרק הדן באכיפת ביטוח רכב חובה ו"קרנית" – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
המבקר מציין כי מתוך סך התביעות שבהן מטפלת קרנית בשנים האחרונות, בכ־50% מהתאונות היו מעורבים כלי רכב לא מבוטחים.
מהדוח עולה, כי "על פי חישובי קרנית, עלות הפיצויים השנתית שהיא משלמת לנפגעים בתאונות כתוצאה מכלי רכב לא מבוטח, מוערכת ב-100 מיליון שקל. מכאן שהקטנת מספרם של כלי הרכב הלא מבוטחים יכולה להפחית את נטל התשלומים המוטל על קרנית באופן ניכר, וכתוצאה מכך גם את עלויות ביטוח החובה המוטלות על הציבור, אשר רוכש ביטוח כנדרש בחוק".
לפעול ביתר שאת
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד המשפטים ומשרד התחבורה לפעול ביתר שאת כדי להשלים בהקדם את הליך החקיקה שבא להחמיר בעונשם של מי שנוסעים ברכב ללא ביטוח חובה, נוכח מספרם הרב של כלי הרכב בישראל שאינם מבוטחים בביטוח חובה. הדוח מתייחס גם לליקויים שמצא המבקר בפעילות קרנית – תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה־1975 (להלן – חוק הפלת"ד). מטרת קרנית היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד, שאין באפשרותו לתבוע זאת מהסיבות הבאות: הנהג הפוגע אינו ידוע, אין לנהג הפוגע ביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה והמבטח של הפוגע נמצא בפירוק.
הליקויים העיקריים שמצא המבקר הם אי־הסדרת הפיקוח על קרנית – הקרן שמנהלת נכסים בהיקף של 6 מיליארד שקל אינה מפוקחת; ליקויים בהרכב חברי מנהלת קרנית וועדותיה; על אף היקף הכספים הגדול שמנהלת הקרן, משנת 2011 לא נערכה ביקורת פנימית בתחום ההשקעות של קרנית; הליך מינוי חברי מנהלת קרנית על ידי שר האוצר אינו מעוגן בנוהל מסודר, אלא מבוצע על פי נוהג שקיים במשרד האוצר שנים רבות; ליקויים באופן חישוב העתודה הנדרשת לכשל חברות ביטוח; ועיכובים בקידום ביטוח מקוון ובשליחת מכתבים לבעלי רכב לא מבוטחים.
ההמלצות העיקריות בדוח המבקר:
1. נוכח חשיבות פעילותה של קרנית ונוכח היקף הנכסים הנרחב שהיא מנהלת, על משרד האוצר, משרד המשפטים וקרנית לפעול בהקדם להסדרת הפיקוח עליה. 2. מן הראוי ששר האוצר יעגן בנוהל מסודר את הליך מינוי חברי מינהלת קרנית. 3. נוכח היקף הכספים הגדול המנוהל בקרן, על קרנית להקפיד על ביצוען של ביקורות הפנים במערך ההשקעות בתדירות גבוהה וסדורה. 4. על קרנית ואגף שוק ההון לבחון בהקדם את סוגיית ההיקף הרצוי של העתודה לכשל חברות ביטוח, בהתייחס למגמות בשוק ביטוח רכב חובה וליציבות חברות הביטוח. 5. על משרד האוצר, קרנית ומשרד התחבורה להמשיך ולקדם את שיתופם של נתוני פוליסות ביטוח החובה, ולהגיע להסכמה בדבר הגורם האחראי לשליחת מכתבי ההתראה לנהגים שאינם מבוטחים.
