מגבירים את האמינות: חשיבות תיעוד נזק לכלי הרכב במקרה של תאונה

בבית המשפט נדחתה תביעה של אדם שדרש תגמולי ביטוח עבור תאונה שלא נכח בה; מדוע נטל ההוכחה נמצא בחלקו גם על כתפי המבוטח?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעת מבוטח שתבע את חברת הביטוח לקבלת תגמולים בשל נזקים לרכב. לטענת המבוטח, הוא החנה את רכבו באזור התעשייה בפתח תקווה ולאחר מכן יצא לאימון הליכה במסלול הקבוע שלו. כשחזר לרכב והחל בנסיעה, שמע רעשים והרגיש שמשהו אינו כשורה. הנהג עצר בצד הדרך, הסתכל ברכב וגילה להפתעתו כי חלק ממנו נפגע.

לאחר מכן הוא המשיך בנסיעה קצרה עד לחניה בסמוך למקום עבודתו, השאיר שם את הרכב ושב לביתו. בהמשך העביר את הרכב למוסך שם הוא נבדק על ידי שמאי חברת הביטוח שקבע שמדובר במצב של אובדן מוחלט.

בהתאם לתנאי הפוליסה ולקביעת השמאי, ביקש המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח בשווי הרכב בקרות מקרה הביטוח, משוקלל למחירון לוי יצחק. חברת הביטוח דחתה את התביעה וטענה כי מדובר בניסיון לקבלת תגמולי ביטוח שלא כדין בנסיבות בהן כלל לא אירע המקרה הנטען.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

עוד הוסיפה חברת הביטוח היא פטורה מחבות בשל העובדה שהמבוטח מסר לחברה פרטים שגויים וכוזבים בנוגע לנסיבות שגרמו לאירוע והן להיקף הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח, וזאת בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח, לפיה תביעה בכוונת מרמה פוטרת את חברת הביטוח מחובתה.

בחקירה שנערכה בנושא בבית המשפט, טען המבוטח כי נסע והשתמש ברכב לאחר שהתאמן שעה במכון כושר. לאחר מכן הוא התכוון לצאת להליכה ספורטיבית וטען כי חנה את רכבו באזור תעשייה הסמוך, בשטח של חניית כורכר לא מוסדרת, בה יש נוכחות דלילה של עוברים ושבים וכלי רכב.

בהמשך הוא צעד עד למקום עבודתו ואז חזר למכוניתו. כאשר נכנס אליה והתחיל בנסיעה, הוא טען כי החל להרגיש רעשים שיוצאים ממנו. בשלב זה הוא יצא מהאוטו, בדק אותו וגילה שאירעה תאונה.

המבוטח לא צילם את הנזקים שראה מיד לאחר שגילה אותם, אלא החליט לנסוע מהמקום עם רכב אחר שלו, שנשאר בחנייה של מקום העבודה שלו. בבית המשפט טען כי מדובר ברכב נוסף שרכב, כי התכוון לתת את הרכב שעומד במרכז התביעה במתנה לבנו.

חשיבות התיעוד

בזמן הזה, הסביר המבוטח, הוא ממשיך לנסוע עם הרכב המדובר למקום עבודתו וחזרה כאשר הרכב הנוסף שקנה חונה בקביעות במקום העבודה שלו, במטרה למנוע נזק ושריטות לרכב החדש. 

במהלך הדיון התברר כי מספר ימים לפני שהאירוע התרחש, המבוטח נערך לקראת מבחן רישוי של הרכב, אך הרכב לא עבר את המבחן בשל כמה תיקונים שנדרשו בו. עוד התגלה כי לרכב החדש שרכש כלל לא היה ביטוח.

בית המשפט ציין שבדיקת הרכב שנפגע בתאונה מלמדת כי נפגע בשני מוקדי נזק שונים, מה שמעיד על תאונה קשה. עוד צוין כי לא ברור כיצד תאונה עם נזק כבד כל כך, שהובילה לאובדן מוחלט של כלי הרכב, אירעה במגרש חניה מבודד יחסית ודליל מתנועת כלי רכב או עוברי אורח.

בית המשפט הוסיף כי פגיעה ברכב שחונה בחנייה יכולה להיגרם על ידי רכב אחר אשר מן הסתם לא נסע במהירות גבוהה במגרש חנייה, אך לא ייתכן כי הרכב הפוגע בתרחיש כזה יפגע ברכב אחר בשלושה מוקדים שונים בעת ובעונה אחת.

בית המשפט המשיך וציין כי התנהלותו של המבוטח לאחר האירוע מעלה תהיות רבות, בעיקר העובדה שבחר לבצע הליכה ספורטיבית אחרי שהעיד על עצמו שכבר השלים אימון בחדר כושר, בו הוא היה יכול להשתמש בהליכון. בנוסף, בית המשפט ציין כי הגרסאות שהעניק המבוטח שונות ביחס להתנהלות שהפגין, ולכן נקבע כי די בעובדות הללו בכך כדי להטיל צל כבד על הגרסה שהגיש.

למרות שנטל הראיה להוכחת כוונת מרמה הוא תחת אחריותה הבלעדית של חברת הביטוח, בית המשפט קבע שבמקרה הזה, המבוטח לא הצליח לבסס תשתית ראיה בסיסית להוכחת מקרה הביטוח שתבע.

בדיון הודגש כי במקרה בו התאונה מתבססת על עדות יחידה של המבוטח, שכלל לא נכח באירוע בזמן התאונה, נדרשת אמינות בגרסה ברמה שמתיישבת עם ההיגיון שמצופה מהאדם ממוצע. הראיות שהוצגו, היקף הנזק שנגרם ולבסוף הגרסה הסופית שהוצגה בפני בית המשפט הציגה לטענתם התנהגות שאינה מתיישבת עם האדם הסביר. לאור כלל התהיות שעלו, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את המבוטח בהוצאות המשפט. בשלב זה לא ידוע אם יוגש מטעמו ערעור.

מפסק הדין ניתן ללמוד על החשיבות של תיעוד תאונה, תיעוד של עדים אפשריים, צילום של כלי הרכב שנפגע או כל תיעוד נוסף שיוכל לתמוך למבוטח לתאר את האירוע מול חברת הביטוח שלו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email