הטבות המס להפקדות בקופות גמל לקצבה (משלמות/לא משלמות)
החוק מעניק הטבות מס שונות ל"עמית מוטב" ולעמית שאינו "עמית מוטב". ב-2014 "עמית מוטב" הינו כל עמית שהופקד בעדו בקופת גמל לקצבה (משלמת/לא משלמת) סכום השווה ל-16% מהשכר הממוצע במשק במונחים שנתיים דהיינו, 17,451 שקל בשנה.
שכיר שאינו "עמית מוטב"
פרמיה לניכוי – סעיף 47(ב)(2) לפקודה: ניכוי בשיעור 5% ממשכורת לא מבוטחת, בגובה ההפרש בין המשכורת ברוטו לבין המשכורת המבוטחת, אך לא יותר מ-8,700 שקל בחודש.
פרמיה לזיכוי – סעיף 45א (ד) לפקודה (שיעור הזיכוי – 35%):
מתקבלת מצירוף שני הסכומים הבאים:
• משכורת מבוטחת – פרמיה לזיכוי בשיעור 7% ממשכורת מבוטחת עד 8,700 שקל בחודש.
• הפקדות כעמית עצמאי – פרמיה לזיכוי בשיעור 5% ממשכורת ברוטו עד 8,700 שקל בחודש בניכוי הסכומים שהופקדו כעמית שכיר.
עצמאי/שכיר שהינו "עמית מוטב"
פרמיה לניכוי – סעיף 47(ב1) לפקודה:
• עצמאי – ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 17,400 שקל בחודש.
• שכיר – מתקבלת מצירוף שני הסכומים הבאים:
– ניכוי בשיעור 11% ממשכורת לא מבוטחת, עד 8,700 שקל בחודש בניכוי המשכורת המבוטחת. – ניכוי בשיעור 11% ממשכורת לא מבוטחת, בגובה ההפרש בין המשכורת ברוטו עד 34,800 שקל בחודש לבין הגבוה מבין המשכורת המבוטחת/ 8,700 שקל בחודש, אך לא יותר מ-8,700 שקל בחודש.
• שכיר + עצמאי – מתקבלת מצירוף שני הסכומים הבאים: –
ניכוי בשיעור 11% מהכנסה לא מבוטחת עד 8,700 שקל בחודש בניכוי המשכורת המבוטחת. – ניכוי בשיעור 11% מהכנסה לא מבוטחת, בגובה ההפרש בין ההכנסה עד 34,800 שקל בחודש לבין הגבוה מבין המשכורת המבוטחת/ 8,700 שקל בחודש, אך לא יותר מ-8,700 שקל בחודש. מהוראות אלה עולה כי אם השכר המבוטח עולה על 34,800 שקל בחודש – לא מגיע ניכוי.
פרמיה לזיכוי – סעיף 45א(ה) לפקודה (שיעור הזיכוי – %35):
• עצמאי – פרמיה לזיכוי בשיעור 5% מהכנסה עד 17,400 שקל בחודש.
• שכיר – מתקבלת מצירוף שני הסכומים הבאים:
– משכורת מבוטחת – פרמיה לזיכוי בשיעור 7% ממשכורת עד 8,700 שקל בחודש. –
משכורת לא מבוטחת – פרמיה לזיכוי בשיעור 5% ממשכורת לא מבוטחת, עד משכורת ברוטו של 17,400 שקל בחודש בניכוי הנמוך מבין המשכורת המבוטחת/ 8,700 שקל בחודש.
• שכיר + עצמאי – מתקבלת מצירוף שני הסכומים הבאים:
– משכורת מבוטחת – פרמיה לזיכוי בשיעור 7% ממשכורת עד 8,700 שקל בחודש.
– הכנסה לא מבוטחת – פרמיה לזיכוי בשיעור 5% מהכנסה לא מבוטחת, עד הכנסה ברוטו של 17,400 שקל בחודש בניכוי הנמוך מבין המשכורת המבוטחת/ 8,700 שקל בחודש. מהוראות אלה עולה כי בכל מקרה שיש שכר לא מבוטח עד 8,700 שקל בחודש מגיע זיכוי ממס, ללא קשר לגובה השכר המבוטח.
קרנות השתלמות שכיר – סעיף 3(ה) לפקודה:
שכר מרבי ללא זקיפת מס במועד ההפקדה – 15,712 שקל בחודש. חלק מעביד – 7.5%. חלק עובד – לפחות 1/3 (מקובל 2.5%). תקרת "הפקדה מוטבת" לרווחים פטורים ממס: חלק מעביד – 7.5%. חלק עובד – 2.5%. שכר מרבי – 15,712 שקל בחודש.
עצמאי – סעיף 17 (5א) לפקודה:
הניכוי ניתן ליחיד בעל הכנסה מעסק/ משלח יד בלבד. ניכוי בגובה הסכום שהופקד, לאחר הפחתה של 2.5% מ"הכנסה קובעת". הכנסה קובעת – הכנסה מעסק/ משלח יד עד 264 אלף שקל בשנה. תקרת הניכוי – 4.5% מ"הכנסה קובעת". תקרת "הפקדה מוטבת" לרווחים פטורים ממס: 18,480 שקל בשנה ללא כל קשר לגובה ההכנסה החייבת של היחיד מעסק/ משלח יד.
עצמאי + שכיר – סעיף 17 (5א) לפקודה + תקנות ניכוי הוצאות: ניכוי בגובה הסכום שהופקד, לאחר הפחתה של 2.5% מ"סכום התקרה". סכום התקרה – הנמוך מבין:
• הכנסה מעסק/ משלח יד עד 264 אלף שקל בשנה.
• 264 אלף שקל בשנה בניכוי המשכורת שבשלה הופקדו סכומים בקרן השתלמות לשכירים. תקרת הניכוי – 4.5% מ"סכום התקרה". תקרת "הפקדה מוטבת" לרווחים פטורים ממס: צירוף התקרות של עצמאי ושכיר גם יחד.
אובדן כושר עבודה
• ההוצאה לאובדן כושר עבודה לא תעלה על פרמיה מרבית בשיעור 3.5% מהכנסה חייבת עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (36,356 שקל בחודש). דהיינו, פרמיה מרבית של 1,272 שקל בחודש.
• יודגש כי פרמיה זו הינה בנוסף לפרמיה בשיעור 16% מהכנסה חייבת עד 17,400 שקל בחודש, שאותה יכול עצמאי להפריש לקופות גמל לקצבה וליהנות מהטבות מס.
• לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד, מבלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה, הוא בשיעור 7.5% משכר עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (פרמיה מרבית של 2,727 שקל בחודש). דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
השלמת חסרים בקופות גמל לפיצויים
החל ב-2011 לא ניתן להפריש יותר סכומים לקופות גמל מרכזיות לפיצויים (הוראה זו רלוונטית הן להפרשות שוטפות והן לתשלומי השלמה ופיגורים). משכך, הפרשות לפיצויים נעשות לקופות גמל לפיצויים על שם העובדים בלבד (או בקופות גמל לקצבה או למרכיב פיצויים שבקופות גמל שאינן משלמות לקצבה). ניתן להשלים חסרים בקופות גמל לפיצויים על- שם העובדים במקרים הבאים: תשלומי פיגורים – תשלומים הנעשים על ידי המעביד כדי לכסות את ההתחייבות המצטברת לפיצויים עד למועד הצטרפותו, וכן תשלומים הבאים לכסות את הגירעון משנים קודמות שנוצר מפאת פיגור בהעברת התשלומים השוטפים לקופה, במלואם או בחלקם
1.2. תשלומי השלמה – תשלומים הנעשים על ידי מעביד בשנה מסוימת כדי לכסות את הפער בין הסכומים שנצברו בקופה (לרבות רווחים), לבין ההתחייבות הכוללת לפיצויים על פי המשכורת האחרונה. מכאן, שמדובר בפער הנובע מעליית שכר העובדים ביחס לתשואות הקופה. תשלומים אלה נחלקים לשני סוגים:
1.2.1. תשלומי השלמה קבועים – תשלומים המשתלמים מדי שנה לכיסוי הפער שנוצר מעליית השכר באותה שנה ביחס לתשואה.
1.2.2. תשלומי השלמה בלתי קבועים – תשלומי השלמה שאינם קבועים מדי שנה בשנה, אלא נעשים אחת לכמה שנים.
2. תשלומי השלמה קבועים יותרו למעביד בניכוי לצורכי מס בשנה שאליה הם מתייחסים ובלבד ששולמו באותה השנה לקופה.
3. תשלומי השלמה בלתי קבועים ותשלומי פיגורים יותרו למעביד בניכוי לצורכי מס על בסיס שנתי לפי הגבוה מבין: 20% .
3.1 מסך צבירת הפיצויים. 1/3 .
3.2 מההפרש בין סך ההתחייבות לפיצויים לסך צבירת הפיצויים.
4. בשל הסמיכות לסוף השנה, מומלץ כי מעביד המעוניין בכך יבצע את ההשלמה עד ל-31.12.2014 כדי שיוכל ליהנות מהוצאה לצורכי מס כבר בשנת המס 2014.
ניכוי הוצאות סוציאליות
החוק קובע כי תשלומים סוציאליים המתייחסים למשכורת דצמבר יותרו בניכוי בשנת המס ובלבד שיועברו לקופות הגמל עד לסוף ינואר של השנה העוקבת. לכן, מעביד שמעוניין שההפרשות הסוציאליות בגין משכורת חודש דצמבר יותרו לו בניכוי בשנת המס הנוכחית (2014) חייב לוודא כי הפרשות אלה יועברו לקופות הגמל של עובדיו עד לסוף ינואר של השנה העוקבת (2015).
פרישה מעבודה
עובד שמתכנן לפרוש מעבודה במהלך התקופה הקרובה ייטיב אם ידחה את מועד הפרישה לפחות ל-30 בספטמבר 2014 שהרי אז יוכל לבקש מפקיד השומה לדחות את תחילת הפריסה לשנת המס 2015. אזכיר כי ניתן לנצל פטור לנכה/ עיוור לפי סעיף 9 (5) לפקודה כנגד סכומי המענקים החייבים במס שנפרסו (ראו חוזר לקוחות 156).
מעביד שמתכוון לשלם מענק פרישה לעובד במזומן יכול לדחות במעט את מועד התשלום ולהעביר את הכסף לעובד בתחילת שנת המס 2015. אם המעביד מדווח לצורכי מס על בסיס צבירה אין מניעה כי ידרוש הוצאה זו לצורכי מס כבר בשנת המס 2014, על אף העובדה שהתשלום בוצע בשנת המס 2015.
כמו כן, יש לזכור כי פקידי השומה מאשרים כיום אוטומטית הגדלת פטור למענקי פרישה עד ל-150% מהשכר האחרון בכפוף לתקרה הקבועה בחוק. יש לסמן בבקשה להגדלה זו בסעיף ד.2. בטופס 161א.
בעלי שליטה תיקון 190 לפקודה שנכנס לתוקף ב-01.01.2012 התייחס בין היתר גם לבעלי שליטה ואיפשר הגדלת הטבות המס לאוכלוסיה זו. במסגרת התיקון תוקן סעיף 9(32) לפקודה שעוסק בהגבלת הוצאות עבור בעלי שליטה והתוצאה היא כדלקמן: ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה לפיצויים נותרה בעינה – עד 12,360 שקל בשנה (1,020 שקל בחודש). ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה לקרן השתלמות נותרה בעינה – עד 4.5% משכר שנתי עד 188,544 שקל (15,712 שקל בחודש).
3. ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה למרכיב התגמולים בקופת גמל לקצבה:
3.1. לא תוטל יותר מגבלה להוצאה זו ומשכך ההוצאה בגין בעל שליטה תהא מותרת לחברה כמו עבור כל שכיר אחר בישראל.
3.2. משכך, ניתן להפריש על חשבון החברה עד 7.5% משכר עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (35,356 שקל) מבלי שבעל השליטה יהיה חייב במס במועד ההפרשה. הפרשה מעבר לתקרה זו תחייב זקיפת שווי לבעל השליטה כשכר עבודה (בדומה לכל שכיר אחר). בכל מקרה, החברה רשאית לדרוש את מלוא סכום ההפרשה כהוצאה.
3.3. אציין כי ההפרשה בשיעור 7.5% כוללת גם את ההפרשה לאובדן כושר עבודה.
4. עוד נקבע כי ההוצאה המותרת לחברה בגין קצבה שתשלם לבעל שליטה לאחר פרישתו מהחברה או לקרובו (לאחר פטירתו חלילה) תוגבל בקצבה בגובה משכורתו הממוצעת בכל תקופת העבודה * 1.5% לכל שנת עבודה בחברה.
חשבונות בעלי יתרה צבורה נמוכה
בשל העובדה שתוקפן של תקנות אלה הנו עד ליום 31.03.2015 בחרתי להדגיש אותן בשנית. עמית שבחשבון שלו קיימים כספי תגמולים ו/או פיצויים, יהיה רשאי למשוך אותם בסכום חד-פעמי פטור ממס בהתקיים כל התנאים הבאים:
1.1. לא הופקדו בחשבון שלו כספים חדשים מ-01.01.2012 ואילך.
1.2. היתרה הצבורה הכוללת של כספי פיצויים ותגמולים בכל החשבונות שלו באותה קופת גמל ב-31.12.2012 לא עלתה על 7,000 שקל. יודגש כי התקרה הנה כוללת לכספי פיצויים ותגמולים כאחד. בדיקת תקרת ה-7,000 שקל תיעשה ליום 31.12.2012 בלבד ומשכך מי שיעמוד בתנאי זה זכאי למשיכה פטורה ממס גם אם במועד המשיכה הערך הכספי גבוה יותר בשל רווחים צבורים.
1.3. לא הועברו אל החשבון או ממנו כספים מחשבון אחר או אל חשבון אחר, לפי העניין, מ-01.01.2013 ואילך. מגבלה זו תחול גם אם עמית נייד במלואו או באופן חלקי חשבון עם צבירה הנמוכה מ-7,000 שקל טרם הניוד. זאת ועוד, מגבלה זו תחול גם אם עמית נייד כספים בין חשבונות שונים באותה קופת גמל, אפילו שהצבירה בהם גם יחד היתה נמוכה מ-7,000 שקל טרם הניוד. ואולם אם לעמית היו כמה חשבונות בכמה קופות גמל ובכל חשבון היתה צבירה הנמוכה מ-7,000 שקל והקופות מוזגו לאחר 01.01.2013, לא תהא כל מניעה למשוך את כל החשבונות בפטור ממס.
2. בדיקת היתרה הצבורה שניתן למשכה בפטור ממס עד לסך של 7,000 שקל מתייחסת לכמה חשבונות המתנהלים באותה קופת גמל ולא באותו גוף מנהל. מכאן שאם קיימים כמה חשבונות במספר קופות גמל ניתן יהיה למשוך אותם בהתקיים התנאים שנקבעו בתקנות כאשר הבחינה תהיה ביחס לכל קופת גמל בנפרד. אם לעמית כמה חשבונות באותה קופת גמל והסך הכולל של כולם גם יחד לא עולה על 7,000 שקל הוא יוכל למשוך את כולם בפטור ממס. אם לעמית כמה חשבונות בכמה קופות גמל ובכל חשבון הצבירה אינה עולה על 7,000 שקל הוא יוכל למשוך את כולם בפטור ממס.
