מה זה להיות ישראלי בעיניך? שאלנו וסוכני הלשכה ענו

פלאפל, שווארמה, התקווה, שירה בציבור, מחיאות כפיים בנחיתה, מטקות בחוף הים, מקטרים בארץ ושגרירים מעולים בחו"ל

סו"ב ליאור הורנצ'יק, מ"מ נשיא הלשכה:
"ישראלי בעיניי זה החייל השב הביתה ובדרך לבית הוריו עובר אצל סבתא לאכול ממאכליה, הוא וסבתא יושבים לאכול וסבתא מתמלאת בגאווה – 'זה הנכד שלי, זה החינוך הציוני והערכי שלי'. כמי שהספיד את אביו בגיל צעיר, 17.5, אני מבין את החשיבות המשפחתיות והכניסה מתחת לאלונקה המשפחתית מגיל צעיר, את הרצון להמשיך מורשת של אהבת המולדת, אהבת התורה ואהבת האדם. עבורי יום הזיכרון ויום העצמאות הם אירועים מתווי הדרך הציונית בהתגלמותה. רק עם חזק כמו עם ישראל היושב בארצו, יכול לעשות מעבר חד מיום אבל ויגון ליום שמחה וצהלה – 'במותם ציוו לנו את החיים' – הצדיקים האמיתיים אלו לוחמי מערכות ישראל שבזכותם אנו צוהלים ושמחים, יושבים באדמת הקודש ונושמים את ערכי הציונות.

הכי ישראלי שיש | צילום: Shutterstock

"כל חיי אני שם דגש עצום על תרומה לקהילה וכניסה מתחת לאלונקה, גם שקשה, גם שנראה שקר בחוץ, גם שצריך לעשות ויתורים עצומים. ואסיים במשפט שלקוח מאיש פילנתרופיה יוצא דופן – 'תתרום כדי שיהיה לך ואל תחכה שיהיה לך כדי לתרום', אין נכון מזה, אין צודק וערכי מזה, זוהי מהותנו כבני אנוש, כישראלים ויהודים גאים. מאחל לכלל עם ישראל שנדע תמיד ימים טובים ובטוחים, ימי עשייה ציונית, ישוב הארץ ואהבת הזולת".

ליאור הורנציק | צילום באדיבות המצולם

סו"ב מיכה אדוני, יו"ר מחוז חיפה והצפון:
"ישראלי הוא כל אדם אשר גר במדינת ישראל או שגר בה פעם. הוא דומה לצבר, קוצני ועוקצני מבחוץ, אולם מבפנים הוא מתוק וטוב לב. קשה להתווכח איתו כי תמיד הוא היחיד שצודק. שמרני עם דעות קדומות, מתפלל לאלוהים רק בעת צרה וכשהוא צריך טובות. ניכנס ברוורס לרחוב עם שלט אין כניסה. חוזר להיות הוא עצמו, עצבני וחסר סבלנות – מיד לאחר יום כיפור. מתעניין בפרס נובל כדי לדעת כמה יהודים זכו ומדבר בקולי קולות במכשיר הטלפון הנייד. מוחא כפיים כאשר המטוס נוחת, מכיר עכשיו אדם וקורא לו אחי. להיות ישראלי זה לזהות ישראלי בחו"ל ולשאול אותו "מה אתה עושה פה?”, להיות גיבור מאחורי המקלדת, למלא את הצלחות בבית המלון ועל הדרך גם לקחת מגבות, חלוקים ועוד, כי הכל כלול".

סו”ב שמואל אשורי, יו”ר מחוז ירושלים:
"ישראליות בעיניי היא: שירת התקווה, לעשות מנגל ביום העצמאות, לאכול חומוס, פקקים וצפירות אין סוף, חיילים בטרמפיאדות, מכבי תל אביב עם גביע המדינה, מנחם בגין, זאב רווח, אריק אינשטיין, שביל ישראל, איחוד עדות, סרטי בורקס, לשחק מטקות בים, לעשות סופר, אצל ההורים אבל לקנות בגדים ברמת אביב".

סו"ב אלברט גבאי, יו"ר MDRT ישראל:
"להמשיך לתרום ולהירתם לכל משימה שנדרש אליה, כל אחד מאיתנו ביום פקודה ובכל תחומי החיים, מתוך אהבה לזולת, הצורך והרצון להוכיח שאפשר אחרת. לדאוג לשאוף ולתקן את הדורש תיקון בדרכי נועם. לדאוג לכבד ולהכיר את מגבלות האחר. לדאוג להוקיר ולכבד את בני הגיל השלישי, ולאמץ את דברי הרב אלימלך מילשנסקי מתקופת השואה – 'אדרבא, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברנו ולא חסרונם'. ושיחד כחברה נמשיך ליצור ולייצר חברה מיוחדת במינה, לנו, לילדנו ולעתידנו בארץ ישראל אהובתנו. יום עצמאות שמח לכל בית ישראל".

סו"ב מיכל וינצר, יו"ר הוועדה להעצמת נשים:
"הכי ישראלי בעיניי זה להגיע לתור, לשבת עם אנשים זרים ובתוך חמש דקות לקשקש כאילו אנחנו ביחד מימי האוהל בטירונות. יום העצמאות בשבילי הוא יום של התרגשות וגאווה. לדעת שהוריי הגיעו לישראל בשנות ה־50 למדינה בחיתולים שהתפתחה והפכה להיות מעצמה בכל תחום שמייצאת מידע, טכנולוגיה ופיתוחים לכל העולם זהו יום שאני גאה במה שהשגנו ברמה הלאומית, אך גם בהיבט האישי.

מיכל וינצר | צילום: נוגה עקל

סו"ב רחל כבודי, יו"ר מערך יחסי הציבור וקשרי חוץ:
"הישראלים הם עם שהייחוד בו זה הגאווה הלאומית שלו, האחווה והעזרה ההדדית בעת צרה, נתינה, הכבוד לדגל, ההתרגשות ששומעים את המנון התקווה. החן הזה של החברותא – כל אירוע הופכים לחגיגה עם ארוחה ועל האש; פיתה עם שווארמה כשהטחינה נוזלת ועם 'זירו'. שירה בציבור ושכולם יודעים את המילים מזקן ועד טף. הישראלים אוהבים לקטר ולהתלונן על הרשויות, על התורים האינסופיים, אבל כשהם בחו"ל כולם הופכים לשגרירים ומהללים את המדינה. הגאווה הלאומית יוצאת הדופן – שמלכת היופי שלנו תזכה במיס תבל, שהשיר שלנו יזכה באירוויזיון ושמכבי תל אביב תמשיך לזכות באליפות אירופה בכדורסל".

סו"ב כבודי | צילום באדיבות הלשכה

סו"ב לילך מיטרני, יו"ר ועדת הצעירים בלשכה:
"לעשות את הבלתי אפשרי למען האחר, אפילו שהכרנו אותו ממש עכשיו; להפתיע את עצמנו תרבותית כל פעם מחדש ולקבוע שיאים חדשים; לרצות לטוס לחו"ל אבל לרצות יותר לחזור. ישראלי בעיניי זה להתחיל את היום בצפירה ביום הזיכרון ולסיים אותו בניצחון לחגיגות ישראל. מתחיל בעצב, נגמר בשמחה. להרגיש שייך ולחוש חום גם כשאתה ברחוב".

סו"ב אלון אבן חן, יו"ר MDRT לשעבר:
"להיות ישראלי זה להריח יין ישראלי משובח ולפנטז על אוכל מעולה אבל ליהנות מפלאפל ובירה, ולהשתוקק באמת לשווארמה. להיות ישראלי זה לכעוס על הנהג שעוקף אותי בפראות ואחר כך לעזור לו להחליף גלגל. להיות ישראלי זה לכנות את כולם 'אחי'. להיות ישראלי זה לגור בתל אביב כאשר הלב שלך בעוטף עזה. להיות ישראלי זה לקטר, לבקר, להתעצבן ולבסוף לסכם שאין כמו לחיות בישראל. להיות ישראלי זה להגשים במשפחה שלך את חלום כור ההיתוך הישראלי. להיות ישראלי זה להיות בטוח שישראל היא המעצמה העולמית וארצות הברית בת החסות שלה".

סו"ב יוסי מנור, נשיא הלשכה לשעבר וחבר ועדת ההיגוי של לשכות הביטוח באירופה:
"כבן להורים ניצולי שואה אז בשבילי להיות ישראלי זה לאהוב את הדגל, לשיר את ההמנון ולהתגאות במדינת ישראל, המדינה שבה אנחנו יכולים להרגיש שזו המדינה שלנו. ישראליות בעיניי היא הביחד של המשפחה, של החברים מתקופת הצבא, למרות הזמן שחלף".

יוסי מנור | צילום: באדיבות במצולם

סו”ב חוה פרידמן, יו"ר המכללה לפיננסים וביטוח: 
"כששואלים אותי מה זה להיות ישראלי אני חושבת מיד על התגייסות העם כולו לעזור בעתות מצוקה או מלחמה, לשיר שירי ארץ ישראל סביב המדורה, לאכול פלאפל ולשמור שהטחינה לא תנזל עליך. זה לחזור לארץ ולשיר במטוס הבאנו שלום עליכם ולהתחיל לדחוף במטוס כדי לצאת החוצה ולעמוד בתור למזוודות שתגענה עוד חצי שעה, ללכת עם סנדלים תנ"כיות ולהרגיש הכי סבבה בעולם. לפתוח מקלט רדיו לשמוע שירים ולזהות לפי השירים באיזה יום אנחנו – יום זיכרון, יום עצמאות, פסח או פורים. זה לקטר על המצות בפסח ולהמשיך גם לאחר הפסח לטגן מצה ולהתענג עם כל ביס”.

סו"ב דני קסלמן, יו"ר מחוז השרון:
"שירות מילואים – גם בגילי המופלג נקראתי לשירות בדרום בסבב האחרון בגלל תפקיד מיוחד. הקשרים שנוצרים בשירות הצבאי, גם בין פקודים למפקדים, שנמשכים לאורך עשרות שנים. ממש שמחנו להיפגש. היו לילות קשים מאוד בלי שינה, מאזעקה לאזעקה, ואזעקה בתוך אזעקה; ראיתי את הישראלי היפה בשעות קשות. כשיצאתי החוצה לאחד המושבים, התושבים הרגיעו אותי – יהיה בסדר. הם מכירים את זה ופחות חוששים. כשקוראים לאנשים למילואים, הם עוזבים הכל ובאים. במצבי חירום הישראלים יודעים להתגייס ולעזור. נוער צעיר התנדב לסייע לקשישים שלא ידעו איך להתמודד עם מתקפת הטילים; ראיתי את מתנדבי מד"א נשכבים ליד האמבולנס בעת אזעקה וקמים מיד לאחריה וטסים באמבולנס למקום בו הם נדרשים – זו ישראל היפה".

סו״ב דני קסלמן | צילום: גיא קרן

סו"ב ורדה לבקוביץ:
“להיות ישראלי בעיניי זה להיוולד במדינה הכי מושלמת שאני מכירה; לדעת לקבל את כל החובות שיש במדינת ישראל שלא קיימות במדינות אחרות כמו שירות צבאי בצה”ל; לדעת לקבל מצבים קשים ולטפל בהם בלי לחכות שהמדינה תטפל בהם, כמו סיוע לקשישים ולחולים מוגבלים; אני מתנדבת למשל בעמותה שמסייעת לחולי סרטן. המדינה אמורה לסייע להם, אבל היא לא עושה את זה, אז אני ואחרים לוקחים את זה על עצמנו. זו מדינה שדורשת המון נתינה וסיוע לזולת מצד האזרחים. זו הישראליות במיטבה. אנחנו לא חיים בסקנדינביה שבה את יכולה לשבת שנה ובסוף ישלמו לך כסף. בישראל יש הרבה תנאים קשים והתוויות לקבלת סיוע, ולכן ההתנדבות בה היא יוצאת דופן”.

סו"ב שוש כהן־גנון:
"להיות ישראלית – זה לחיות בתוך קשת בענן של 'אנדרלמוסיה מסודרת' וכמעט כל השנה להרגיש 'על המנגל'. להיות ישראלית – לזכור שאת זכות ההצבעה קיבלנו אנחנו הנשים ברוב מדינות העולם רק לפני כמה עשרות שנים. והעבודה עוד מרובה. להיות ישראלית – זה לחיות בעולם גלובלי המאפשר פיתוח עצמי בכל רמה נתונה ולאחרונה להרהר בציטוט, אחד האהובים עלי, של אוסקר ווילד: 'מטרת החיים היא פיתוח עצמי. להגשים בשלמות את טבעו של האדם, לשם כך כל אחד מאתנו נמצא כאן. אנשים מפחדים מעצמם בימינו. הם שכחו את הגבוהה שבחובות, החובה שאדם חב לעצמו. מובן שהם נדיבים. הם מזינים את הרעב, ומלבישים את פושט היד. אך נשמותיהם שלהם גוועות מרעב וערומות'. חג עצמאות שמח".