מה כדאי למשוך: משכורת או דיווידנד?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

פעמים רבות אני נתקל בבעלי שליטה שמושכים שכר נמוך ודיווידנד גבוה, או להפך. כמו כן אני נשאל לעתים בנושא, ולכן החלטתי לרכז את הוראות החוק והמסקנות ביחס לכך.

1. משכורת הינה הכנסה שחייבת במס לפי סעיף 2(2( לפקודה. המשכורת חייבת במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות, כמפורט להלן:

2. דיווידנד הינו הכנסה שחייבת במס לפי סעיף (4)2 לפקודה. הדיווידנד מחולק מתוך רווחי החברה, לאחר ששולם בגינם מס חברות בשיעור 26.5%.

3. חלוקת הדיווידנד לבעל המניות חייבת במס נוסף בשיעור 30%, אך היא אינה חייבת בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות

4. מכאן שנטל המס המצטבר על דיווידנד הינו גבוה ביותר כמתואר בדוגמה הבאה: רווח בחברה – מיליון שקל. מס חברות 26.5% >= 265 אלף שקל. אחר תשלום מס חברות, נותר בחברה רווח לחלוקה – 735 אלף שקל. חלוקת הרווח לבעלי המניות כדיווידנד חייבת במס נוסף בשיעור 220,500 שקל <= 30% . סך המס ששולם על ידי החברה ועל ידי בעל המניות גם יחד => 485.500 שקל (המהווים 48.55% מהרווח בחברה).

5. חשוב להבין ששיעור המס של 48.55% משולם על מלוא הרווח בחברה, מהשקל הראשון ועד לאחרון. לבעל המניות נותרים בכיס 514,500 שקל (המהווים 51.45% מהרווח בחברה).

6. כעת נניח שבעל המניות היה מושך את מלוא הרווח שבחברה בצורה של משכורת. החברה לא היתה משלמת מס חברות, שהרי לאחר חלוקת המשכורת לא היה נותר בה כל רווח שהוא. המס המצטבר על משכורת בסך מיליון שקל הוא 379,506 שקל. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות – 55,642 שקל. בתשלום משכורת החברה משלמת אף היא דמי ביטוח לאומי ובמקרה שלנו 34,155 שקל. סכום זה מהווה הוצאה למס בידי החברה ולכן העלות בפועל היא 25,104 שקל. מכאן שסך המס + דמי ביטוח לאומי + מס בריאות המשולם על- ידי החברה ובעל המניות גם יחד הוא 460,252 שקל.

7. אנו רואים כי במשיכת משכורת על פני דיווידנד קיים חיסכון מצטבר בסך 25,248 שקל, שהם 2,104 שקל בחודש – וזה הרבה כסף.

ניתוח המדרגות ונקודת איזון

1. כדי לחפש את נקודת האיזון בין משכורת לדיווידנד, יש לבדוק מהו שיעור דמי ביטוח לאומי ומס בריאות אפקטיבי שחל על החברה ובעל המניות גם יחד – 16.97%, והוא מתקבל על-ידי החישוב הבא: 7.05%X (100%-26.5%) + 11.79%

2. ככלל, מכיוון ששיעור המס על הכנסה העולה על 810,720 שקל הינו 50%, ברור שכל רווח העולה על סכום זה יש למשוך כדיווידנד ולא כמשכורת, שהרי אז יוטל עליו מס קבוע בשיעור 48.55% "בלבד".

3. אם המשכורת השנתית הינה במדרגה שבין 501,481 שקל ל-810,720 שקל, שיעור המס בגינה הוא 48%. בעיקרון במדרגה זו לא משלמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ולכן נקבל נטל כולל של 48%. אמנם שיעור זה נמוך משיעור המס על דיווידנד שהינו 48.55%, אך בשל הפער הזניח הייתי אומר שקיימת אדישות בין שתי אפשרויות המשיכה.

4. אם המשכורת השנתית הינה במדרגה שבין 239,761 שקל ל-501,480 שקל, שיעור המס בגינה הוא 34%. נוסיף לכך 16.97% ונקבל נטל כולל של 50.97%. שיעור זה גבוה משיעור המס על דיווידנד שהנו 48.55%. מכאן שבמדרגה זו עדיף למשוך דיווידנד על פני משכורת.

5. אם המשכורת השנתית הינה במדרגה שבין 167,881 שקל ל-239,760 שקל, שיעור המס בגינה הינו 31%. נוסיף לכך 16.97% ונקבל נטל כולל של 47.97%. שיעור זה נמוך משיעור המס על דיווידנד שהינו 48.55%. מכאן שבמדרגה זו עדיף למשוך משכורת על פני דיווידנד.

6. אם המשכורת השנתית הינה במדרגה שבין 108,001 שקל ל-167,880 שקל, שיעור המס בגינה הינו 21%. נוסיף לכך 16.97% ונקבל נטל כולל של 37.97%. שיעור זה נמוך משמעותית משיעור המס על דיווידנד שהינו 48.55%. מכאן שבמדרגה זו עדיף למשוך משכורת על פני דיווידנד.

7. אם המשכורת השנתית הינה בין 66,672 שקל ל-108,000 שקל, שיעור המס בגינה הינו 14%. נוסיף לכך 16.97%, ונקבל נטל כולל של 30.97%. שיעור זה נמוך אף הוא משמעותית משיעור המס על דיווידנד שהינו 48.55%. מכאן שבמדרגה זו עדיף למשוך משכורת על פני דיווידנד.

מסקנה

מהניתוח שערכתי לעיל יוצא כי לעניין תשלום מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בלבד, ניתן לחלק את רווח החברה לשתי מדרגות עיקריות: עד רווח בסך 239,760 שקל – עדיף למשוך כמשכורת; כל רווח העולה על 239,760 שקל – עדיף למשוך כדיווידנד.

נושאים נוספים

1. לעניין ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, יש לזכור כי רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה בעד הכנסה ממשכורת מהווה הוצאה למס במסגרת התקרות הקבועות בחוק. לעומת זאת, רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה בעד הכנסה מדיווידנד אינה מהווה הוצאה למס. יש להביא בחשבון נתון זה בחישוב הכדאיות הכולל.

2. לעניין הטבות המס בשל הפקדות לקופות גמל – יש לזכור כי הכנסה מדיווידנד הינה הכנסה שאינה ממשכורת ובשל כך ניתן להפריש בעדה כספים כעמית עצמאי לקופת גמל לקצבה וליהנות מהטבות מס של ניכוי וזיכוי לפי סעיפים 47 ו-45א לפקודה. בהנחה שהעמית עונה להגדרת עמית מוטב, ניתן להפריש 16% מהכנסה זו עד לתקרה הקבועה בחוק וליהנות מניכוי בשיעור 11% וזיכוי בשיעור 5%.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email