חברת נ' יזמה יום גיבוש לעובדיה באתר המציע פעילויות ספורט אתגרי. במהלך השתתפותו בפעילות באחד המתקנים נפל אחד העובדים ונפצע. התובע הגיש תביעה נגד מפעילת האתר, שמצדה שלחה הודעה לצד שלישי נגד חברת נ' (מזמינת האירוע) ונגד חברת הביטוח בביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים ובביטוח אחריות מקצועית.
התובע טען כי מפעילת האתר התרשלה בכך שלא נכח מדריך בעת הפעילות ליד המתקן, התעלמה מפגיעות קודמות של חברי קבוצתו, לא נתנה הדרכה טרם חציית המכשול, והמשטח מתחת למתקן היה 'קשה כאבן'.
עוד טען התובע כי המשתתפים לא נשאלו בנוגע לעברם הרפואי והתאפשר להם להשתתף בפעילות שלא בהכרח התאימה לנתוניהם האישיים. לטענת התביעה, כי לא הותקנו בסמוך למתקן (ובכלל) שלטי אזהרה מפני הסכנות האורבות למשתתפים.
מפעילת האתר מצדה טענה כי המתקן היה תקין, שלא נפל פגם בהתנהגותה ושבאתר היו מדריכים שהיה מתפקידם להסביר למשתתפים כיצד לבצע את הפעולה היעודה. בסמוך לכל מתקן או קבוצת מתקנים בעלי אופי דומה היה שילוט אזהרה. חברת הביטוח טענה כי לא חל כיסוי ביטוחי במסגרת פוליסת צד שלישי, שכן הפוליסה שהוצאה למפעילת האתר מחריגה כיסוי ביטוחי בשל רשלנות של המבוטח ושאין מדובר במקרה ביטוח.
בנוגע לפוליסת אחריות מקצועית, טענה חברת הביטוח כי גם שהתאונה בבחינת "מקרה ביטוח" לפי ההגדרה בפוליסה זו, אין כיסוי ביטוחי במסגרתה, שכן מפעילת האתר לא דיווחה לה על התאונה במועד. בית המשפט ציין כי מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית על הבעלים והמחזיקים של האתר לטובת המבקרים בהם, עם זאת אחריות זו אינה מוחלטת.
בית המשפט ציין כי הנטל להוכיח כיצד אירעה התאונה מוטל על כתפיו של התובע, שבמקרה זה לא עמד בנטל. בית המשפט ציין כי "על יסוד חומר הראיות אי אפשר לקבוע אם בעת האחיזה בחבל נגרם הקרע בגיד בעטיו שמט התובע את החבל ונפל, או אם שמט את החבל מכל סיבה שהיא ונפצע עקב הנפילה מגובה והפגיעה בקרקע 'קשה כאבן'".
התובע ייחס למפעילת האתר מעשים ומחדליים רשלניים, אבל לא עמד בנטל ההוכחה שהיה פגם במתקן או בדרך הפעלתו, שלהוכחתן היה עליו להביא חוות דעת מומחה. כמו כן, בחר התובע שלא לזמן לעדות את מי מהמשתתפים, שנפלו לטענתו מהמתקן ונפצעו. זאת ועוד, אין ראיה, שהמתקן הציב קושי מיוחד או דרש מיומנות מיוחדת מצדו של המשתתף, כך שממילא לא הוכח כי היה צורך בהוראות בטיחות מיוחדות. יתרה מזאת, לא הוכח קשר סיבתי בין היעדר השילוט הנטען לבין התאונה.
בית המשפט ציין כי בנוגע לפוליסת אחריות מקצועית, מעדות מנהל מפעילת האתר עלה כי יום לאחר התאונה מסרה מפעילת האתר הודעה על התרחשותה לסוכן הביטוח. בית המשפט קבע כי הודעה לסוכן הביטוח כמוה כמתן הודעה לחברת הביטוח עצמה, וידיעתו של סוכן הביטוח מחייבת את השולחת.
אם טעה הסוכן ודיווח על התאונה לחברת ביטוח אחרת במקום לחברת הביטוח הרלוונטית, אין לזקוף מחדל זה לרעת המבוטח. לפיכך, דחתה חברת הביטוח שלא כדין את תביעת מפעילת האתר מכוח פוליסת אחריות מקצועית.
אשר לפוליסת צד שלישי, ציין בית המשפט כי אירוע תאונתי הגורם לנזק גוף עונה על הגדרת "מקרה ביטוח" לפי פוליסת אחריות צד שלישי, ולכן לא היה מקום לדחות את החבות על סמך הטענה כי המקרה נכנס בגדר פוליסת אחריות מקצועית. למותר לציין, כי ייתכן מצב ולפיו אירוע תאונתי יהיה מבוטח בשתי פוליסות ביטוח המכסות סיכונים שונים. משמעות המונח "אירוע בלתי צפוי" בדיני הביטוח היא כי הנזק לא יהיה תוצאה של מהלך עניינים טבעי ורגיל ולא יהיה תוצאה של מעשה מכוון מצדו של המבוטח או של המוטב.
ואמנם נפסק לא אחת כי תאונה מעצם טיבה בלתי צפויה, בלתי מכוונת ופתאומית. בית המשפט ציין כי לו נתקבלה התובענה העיקרית היה דין ההודעה לצד שלישי נגד חברת הביטוח מתקבל. אשר לחברת נ', קבע בית המשפט, כי אין להטיל עליה אחריות. חברת נ' התקשרה בחוזה עם מפעילת האתר ששימשה לעניין זה קבלן עצמאי, המתמחה בניהול עסק שמציע לציבור פעילות ספורטיבית אתגרית, שלה ההכשרה הדרושה כדי למלא כהלכה את חלקה בחוזה.
בנסיבות אלה, לא היה מחובתה של חברת נ' לוודא שמפעילת האתר מקיימת את דרישות הבטיחות, שנועדו להבטיח את שלום המשתתפים, ובוודאי שלא היה עליה להתערב בעבודתה של מפעילת האתר. לאור האמור לעיל, נדחתה תביעתו של התובע. עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
