השבוע ניתן פסק דין בן כ-150 עמודים העוסק ב"תת שנתיות", בדיון בהרכב של שבעה שופטי עליון. אחת השאלות שנבחנה בו היתה מהו המשקל שיש לתת לפרשנותו של המאסדר ביחס להנחיות אשר יצאו תחת ידו. לבסוף התקבלה העמדה אותה הוביל המשנה לנשיאה (בדימוס) השופט מלצר ברוב של ארבעה שופטים למול שלושה.
עיקר המחלוקת הינה ביחס לטענה כי חברות הביטוח גבו מחלק מהמבוטחים תת שנתיות – תוספת בשיעור של 4% או 6% לתשלום שהמבוטחים משלמים בגין פריסה של דמי הפוליסה, ומדובר בריבית שאמורה לשקף את פריסת התשלומים של הפרמיה. חברות הביטוח טענו כי פעלו בהתאמה לחוזרי רשות שוק ההון אשר קבעו תנאים לגביית תת שנתיות.

התובעים טענו כי חברות הביטוח גובות תת שנתיות בניגוד להוראות החוזר, בהיבטים העיקריים: הן גובות תת שנתיות גם ביחס לביטוחים, שאינם ביטוחי חיים, בניגוד לחוזרי הפיקוח; הן גבו וגובות תת שנתיות גם ביחס לרכיבי חיסכון בביטוח חיים; וכן ביחס לרכיב "גורם פוליסה" בביטוח חיים.
מאידך, חברות הביטוח השיבו, בין היתר, כי רכיב עלות תת שנתיות נגבה בגין ביטוחים שונים המשויכים לביטוח חיים, כגון אכ"ע, נכות תאונתית וכיוצ"ב, ובנוסף חוזרי האוצר לא אוסרים על גביית תת שנתיות על רכיב החיסכון ואף מותר לגבות תת שנתיות על גורם פוליסה.
פרשנות החוזרים
בית המשפט ביקש את עמדת רשות שוק ההון אשר הגישה את תגובתה לסוגיה וציינה כי להבנתה ניתן לפרש את החוזרים ככאלה שאינם שוללים גבייה של תת שנתיות ביחס לכל חלקי התעריף לרבות גורם פוליסה. בנוסף נאמר כי ביחס לגביית תת שנתיות בנוגע לרכיב החיסכון, בפוליסות מעורבות קלאסיות אין מניעה לגבות תת שנתיות על הסכום הכולל של הפרמיה ללא הבחנה בין רכיב הביטוח לחיסכון, ואף הוסיפה הרשות כי אין מניעה לגבות תת שנתיות גם מענפי ביטוח שאינם ביטוחי חיים.
בית המשפט המחוזי, אשר דן בבקשה לאישור קבע כי החוזרים לא שוללים את האפשרות לגבות תת שנתיות בנסיבות מסוימות אך מתעוררות בנושא זה מספר שאלות הדרושות הכרעה. עוד קובע בית המשפט כי טענות התובעים רלוונטיות כדי לאשר את הבקשה לדיון כתביעה ייצוגית, ואף קובע כי ניתן להסיק מסקנות שונות מקביעת רשות שוק ההון ואף אם יש לתת לעמדת הרשות משקל. בית המשפט יהיה זה אשר יקבע בסופו של יום את פרשנות החוזרים.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ושם התחדדה השאלה העיקרית והיא מהו מעמדה של פרשנות הרשות להנחיות שיצאו תחת ידה?
בערעור נטען כי הרשות היא בעלת המומחיות ובעלת הידע המקצועי כך שיש הצדקה לצמצום ההתערבות השיפוטית ויש להותיר מתחם רחב לשיקול דעתו של המאסדר, שכן הוא אמון על טובת הציבור והכל תוך קיום בקרה ופיקוח על המאסדר. במארג השיקולים קובע בית המשפט כי יש ליתן משקל בכורה לעמדת הרשות בפרשנות חוזרים.
משקל בכורה
על החלטת בית המשפט הוגשה בקשה לדיון נוסף של הצדדים. היועמ"ש הגיש את עמדתו לפיה יש חשיבות למתן משקל מוגבר העולה לכדי בכורה בעמדת המאסדר, עם זאת הציע היועמ"ש חריגים למשקל הבכורה, למשל כאשר העמדה הפרשנית סוטה מעמדה פרשנית שקבע המאסדר בעבר.
בחודש יולי 2020 נערך דיון בפני ההרכב שדן בדיון הנוסף. בית המשפט, לאחר ששמע את מכלול הטענות והטיעונים, קובע כי יש לקבל את הערעור על פסק הדין בעליון כך שלא תינתן בכורה בפרשנות לעמדת המאסדר.
בית המשפט בדעת רוב קובע כי רשות רגולטורית מתפקדת לעתים כ"מעין מחוקק", שכן חוזרים שיוצאים מטעמה וכן כללים שהיא מנפקת כדי להנחות את השוק המפוקח, מנוסחים על ידה; בנוסף הרשות אף ממלאת תפקיד של גורם מבצע המוציא לפועל את ההנחיות ואופן יישומן.
לא יתכן שעמדתה הפרשנית של הרשות תזכה למעמד פרשני גבוה מזה שניתן לדברי הסבר לחקיקה. המאסדר מוסר את עמדתו הפרשנית בדיעבד, ביחס לסכסוך נתון שהוביל להליך משפטי במצב בו הוא מודע לזהות הגורם שיהנה מקבלת עמדתו הפרשנית. אמנם המאסדר נהנה מחזקת תקינות המינהל אך לא ניתן להתעלם מהרגישות ומהכשל המוגדר כ"שבי רגולטורי" בו המאסדר שבוי בידי הגורם שעליו הוא מפקח ומזדהה עימו ועם מטרותיו ועלול לבקש לסייע לאותו גורם מתוך רצון לרצותו.
בנוסף, ובין יתר הטענות שהעלה בית המשפט, נאמר כי יתכן והמאסדר יעדיף משיקולי מוניטין לומר שחברות הביטוח פעלו כדין בגביית הכספים ולא להודות בכישלון לעניין עצירת גביית היתר בזמן. בנוסף קיימים שיקולים של שמירה על היציבות והיעדר רצון מפרשנות שתאלץ השבת סכומי כסף. יש מקום להתחשבות בעמדה של הגורם המקצועי, ובתוך כך להותיר את תפקיד הפרשנות הסופי בידי בית המשפט. בנוסף, אין לקבוע באופן גורף מהו המשקל שיש לתת לפרשנות המאסדר אלא יש להקשיב לעמדתו תוך בחינת כל מקרה לגופו ורק אז להכריע בדבר.
לסיכום נקבע בדעת הרוב, כי אין מקום לאמץ, בנסיבות העניין, את עמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס לחוזרים כברירת מחדל אלא יש לבחון אותה ביחס לנסיבות המקרה, ולמקרה נשוא התביעה יש אפשרות שהפרשנות לפיה חברות הביטוח פעלו בניגוד לחוזר, חרף עמדת המאסדר, תתקבל. ולכן יש לאשר את עמדת בית המשפט המחוזי לאישור הבקשה כייצוגית, כאמור, על אף עמדת הממונה.
הכותב הינו מומחה לתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה