לעיתים עומדים סוכני ביטוח בפני סיטואציה שבה הם מתבקשים על ידי לקוחותיהם להנפיק או לחדש פוליסת ביטוח עם מועד מוקדם יותר (רטרואקטיבית). לאחרונה ניתן פסק דין חשוב בבית משפט השלום בכפר סבא בנושא זה, כאשר סוכן הביטוח הבטיח תחולה רטרואקטיבית של פוליסת ביטוח, זאת מבלי לעדכן את המבוטח כי היא מותנת באישור המבטחת.
רקע
בפני בית משפט השלום בכפ"ס הוגשה תביעה כנגד חברת ביטוח וכנגד סוכן ביטוח עבור תשלום תגמולי ביטוח, בגין תאונה שאירעה לרכב התובע בפרק הזמן שבו הרכב היה מבוטח רטרואקטיבית (תא"מ 45821-11-19).
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 02.02.18 אירעה תאונת דרכים אשר השביתה את רכב התובע. רכבו בוטח בפוליסת ביטוח מקיף בת תוקף ליום התאונה, אשר תוקפה מיום 01.02.18 ועד ליום 31.1.19 וזאת לאחר שהוארכה מה-31.1.18. תחילה, הגיע התובע למשרדי הסוכן בחודש ינואר 2018 והודיע כי הוא רוצה לחדש את הפוליסה. שם נמסר לו כי הפוליסה תוארך כאשר נציגת הסוכן תחזור מחופשה.
לאחר מכן, ב-04.02.18 הנפיק הסוכן את הפוליסה למפרע ובמעמד זה, הודיע לו התובע על התאונה אשר התרחשה יומיים קודם לכן. ב-06.02.18 הודיע התובע למבטחת על התאונה וזאת סירבה לשלם את התגמולים. התובע הוסיף לטעון כי לא רק שהמבטחת החלה לגבות את הפרמיה מיום לפני קרות התאונה, קרי היא הופעלה רטרואקטיבית, והמבטחת אף מכרה את שרידי הרכב שלו.
האחריות לביטוח
לטענת המבטחת, במועד התאונה לא הייתה פוליסה בתוקף. לטענתה, התובע לא פעל לחידוש הפוליסה במועד ורק יומיים לאחר התאונה פעל לחידושה הרטרואקטיבי וזאת מבלי ליידע אותה בדבר התאונה. בנסיבות אלה, טוענת המבטחת, חל סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח שקובע כי חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף, או למקרה ביטוח שכבר קרה, הינו בטל.
לטענת הסוכן, האחריות לחידוש הפוליסה מוטלת על בעל הפוליסה או על בעל הרכב בלבד. לטענתו, הוא ביצע את המוטל עליו, עת הוא פנה אל התובע כמה פעמים לחידוש הפוליסה, אולם זה לא חידש אותה. בהתאם לאמור בפסק הדין, במסגרת הגנתו של הסוכן, הוא לא צירף כל מסמך מתיק הביטוח או כל מסמך מטעמו, למעט תצהיר תמיכה וכן שיחת טלפון מוקלטת מיום חידוש הפוליסה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע ביהמ"ש כי דין התביעה להתקבל במלואה.
החלטת בית המשפט
תחילה פסק בית המשפט כי אין מחלוקת שהונפקה פוליסת ביטוח רטרואקטיבית לתובע וזאת באמצעות שיחה בין נציגת הסוכן לבין אביו של התובע מיום ה-4.2.18. במהלך השיחה לא הובהר על ידי נציגת הסוכן כי הפוליסה מותנית באישור המבטחת. בנוסף, אין מחלוקת על כך שלמרות שהמבטחת טענה כי התאונה לא הייתה מבוטחת, היא גבתה מהתובע פרמיה למשך שנה, עבור רכב שלא היה קיים ושהיא אף מכרה את חלקיו.
בית המשפט קבע כי המבטחת אינה יכולה להחזיק במקל משני קצותיו – מחד לגבות דמי ביטוח בעבור רכב קיים, אשר היה במועד החידוש בפועל בסטטוס של אובדן גמור, כך שלא קיים צורך לבטחו, ומנגד, להתנער מביטוח הרכב החל מיום 1.2.18 ועד למועד התאונה יום למחרת.
בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות נציגי סוכנות הביטוח שלא הדגישו בפני התובע כי הפוליסה מותנית באישור המבטחת, וכן הביע ביקורת נוקבת על התנהלותה של המבטחת, שכאמור ניסתה "להחזיק במקל משני קצותיו". באמרת אגב הדגיש בית המשפט את הביקורת אשר נאמרה על ידי בית המשפט העליון בע"א 9294/16 אושרת שמעון ואח' נ' חברת איי די איי חברה לביטוח בע"מ אודות הבעייתיות בהתנהלות המבטחות במסגרת עריכת פוליסות רטרואקטיביות וזאת ללא אסדרה ראויה בנושא.
"הונפקה למפרע"
בית המשפט הדגיש כי עת מעניקה המבטחת לסוכן מעמד של שלוח, נתון לו שיקול הדעת האם לערוך פוליסת ביטוח וזאת בהתאם למידע המצוי בידו. במעמד זה סעיף 33(ב) לחוק חוזה הביטוח קובע כי: "לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח".
תמצית ההחלטה של בית משפט השלום: לפי כל מה שנכתב לעיל, קבע בית המשפט שעל המבטחת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח בגין התאונה שאירעה לרכבו. בית המשפט הכיר בתוקפה של הפוליסה שהונפקה למפרע על ידי המבטחת, וזאת על אף שהתאונה נשוא תביעה זו אירעה טרם חידוש הפוליסה.
עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הכותב הוא יועמ"ש מחוזות המרכז, השרון וירושלים בלשכת סוכני הביטוח
