במהלך דיון סוער סביב סוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים קראו פה אחד ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה למשרד האוצר לעמוד בהתחייבותו ולהעביר בקריאה טרומית את נוסח החוק שקידמה ועדת הכספים, המעגן פרישה ראויה גם לקבוצות נשים מוחלשות. ח"כ משה גפני: "לא נעביר את החוק בלי הסכמה, כל צד יצטרך להתפשר אך הדיון צריך להיות פומבי". מנגד טענו נציגי האוצר כי המתווה מבטל את יתרונות העלאת גיל הפרישה וכי עדיף שלא לקדמו כלל.
הדיון עסק בהחלטת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, שאף השתתפה בדיון, לאשר איזון אקטוארי בקרנות הפנסיה הוותיקות מחודש יוני 2019 בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים. בפתח הדיון התקיימה פרידה מסלינגר לקראת סיום תפקידה.
סלינגר הסבירה כי החוק מחייב את הרשות בצעד וכי היא מקווה שחוק להעלאת גיל הפרישה לנשים יקודם במהרה וימנע את הגזרה. חברי כנסת תקפו את הוראת הממונה וציינו כי לא יתנו יד לפגיעה בקרנות הוותיקות. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני קרא לאוצר לאשר את החוק המוצע בקריאה טרומית ולהתכנס סביב שולחן ועדת הכספים על מנת להגיע למתווה מוסכם, שקוף ופומבי תוך התחייבות שלא לקדם את החוק ללא הסכמות והתריע כי דחיית הנושא רק תביא לדרישות קיצוניות יותר בעתיד.
פגיעה ב־9% מקצבת נשים
עוד אמרה סלינגר כי "נשים שפורשות בגיל צעיר פוגעות פעמיים בעצמן – בפעם הראשונה, כשתוחלת החיים שלהן גבוהה משל גברים וכך הקצבה שלהן נמוכה יותר, ובפעם השנייה, יש את השנים האבודות שאישה יכולה להמשיך לעבוד ולחסוך, אבל זה לא קורה. לכן כרשות שאחראית לקצבה ראויה בוודאי שאנחנו חושבים שנכון לדחות את גיל הפרישה. כל שנה של קיצור תקופה פוגע ב־9% בקצבה של נשים, זה ב'כובע' של רגולטורים לפנסיה. אבל יש לנו עוד כובע – כאחראים על הניהול התקין של קרנות הוותיקות של עמיתים, קבענו כי אם יש גידול בהתחייבויות של הקרנות צריך לעשות הפחתה או איזון או כמובן אם יש גרעון בין נכסים להתחייבויות צריך לאזן זאת כדי לא להגיע שוב לקטסטרופה.
"יש מצב מאוד מוגדר בחוק שאם יש גידול בהתחייבויות מעבר ל־0.65 דרוש איזון, ביולי 2017 הגענו לטווח הזה. לפגוע בקצבה של אנשים זה מעשה כואב, יש לזה משמעויות ואנחנו מתייחסים לזה בזהירות ושיקול דעת, יחד עם זה קיים גם החוק. לכן הורנו על איזון עתידי כי אנחנו מקיימים את החוק כהווייתו. המשמעות של איזון היא פגיעה בקצבה בשיעור של 1.2% בחודש. לצד כך החלטנו לדחות את הביצוע בפועל בשנה, ואני מקווה שהצעת החוק תקודם. אי התאמת גיל הפרישה לנשים פוגעת בהן".
ח"כ שלי יחימוביץ': "אני בת 58, אין לי שום כוונה להפסיק לעבוד בגיל 62 וגם לא 64. אני מרגישה שזה שיח חירשים כי זה הדבר שאני אומרת כבר שמונה שנים – נשים רוצות לעבוד אחרי גיל 62, הן מעוניינות בקצבה גדולה יותר בעתיד, אבל אנחנו מדברות על שתי קבוצות ספציפיות שברגע שאת מעלה את גיל הפנסיה את משליכה אותן לרחוב ומפקירה אותן. הנתונים האקטוארים נועדו לשרת בני אדם, אם את מתייחסת אליהן ככה ופוגעת באוכלוסייה הכי חלשה כתוצאה מהעלאת גיל פרישה לא עשינו שום דבר. נשים נפלטו מגיל פרישה בגיל 58 ואין להן סיכוי למצוא עבודה, ומה את עושה? את גוזרת עליהן עוד שנתיים בלי שכר, בלי קצבת זקנה, בלי פנסיה, פשוט בחרפת רעב".
אקדח טעון כמתנת פרידה
ח"כ איציק שמולי: "גם מי שמעל קו העוני עלולים לטבוע אליו בכל רגע נתון. זה אקדח טעון שאת מותירה כמתנת פרידה לאוצר. היה נכון לדבר עם שר האוצר על מכלול הבקשות, ואולי לדחוף למתווה מוסכם. כל מה שהממשלה הוסיפה בשנה האחרונה היה שישה שקלים לאוכלוסייה הוותיקה".
ח"כ נחמן שי: "העיקרון של העלאת גיל הפרישה נכון גם לנשים וגם לגברים אבל זה לא מסביר את זה שכופים סולידריות חברתית בכוח על קבוצה אחת של גמלאים כדי לדאוג לקבוצה אחרת. הגמלאים זקוקים לכסף הזה".
כפיר בטט, ממשרד האוצר: "יש שני יתרונות בהעלאת גיל הפרישה – האיזון האקטוארי של הביטוח הלאומי, היכולת שלו לשלם קצבאות בעתיד הוא במצב מאוד רגיש, לכן ההעלאה תמתן את המצב. היתרון השני, גידול בשיעורי תעסוקה של נשים כפי שהיה בעבר באחוזים גדולים. זה קריטי לקרנות הפנסיה החדשות. לגבי ההצעה של ועדת הכספים, טענתי גם אז וגם היום שהיא מאיינת את כל התועלות של הצעד ולכן עדיף כבר לא לעשות. ניתן לקיים דיון בנושא גם בלי להעביר חוק".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני קורא בפעם המי יודע כמה, היות שיש חשיבות עליונה להעלות את גיל הפרישה, אני קורא למשרד האוצר להפסיק להיות מרובע, אנחנו רוצים את הדיון, יודעים שלא יתקבלו כל הבקשות שלנו וגם האוצר לא, אבל מנהיגות הכלכלית במדינה צריכה לקיים דיון מוסדר וכדי לעשות זאת החוק צריך לעבור בקריאה טרומית אז נהייה בדרך המלך, לא נעביר את החוק ללא הסכמה. אנחנו מתכוונים לזה שיושבים ליד שולחן ממלכתי של המדינה בוועדת הכספים, יחד עם האוצר ורשות שוק ההון, אם זה לא קורה אז אתם מעכבים את העניין".
