"היקף תופעת הונאות הביטוח הולך וגדל בעולם. בישראל המצב חמור עוד יותר יחסית למדינות אחרות כמו ארה"ב ומדינות שונות באירופה, עקב תרבות של אי ציות לחוק ואי גילוי נאות לרשויות החוק. בישראל גם אין שקיפות מלאה בכל הנוגע להיקף תופעת הונאות ביטוח או שישנו קושי מהותי באיסוף נתונים בגלל מורכבות הנושא.
"הגורמים העיקריים שממריצים את הונאות הביטוח הם החקיקה בישראל, שאינה מקדמת הרתעה מספקת, ואכיפה לקויה, הנובעת בין השאר מכך שהחקיקה הקיימת אינה מאפשרת לחברות הביטוח ולגורמי האכיפה לשתף ביניהם מידע חיוני שקיים במאגרי המידע".
כך עולה ממחקר שפורסם בימים אלה על ידי פרופ' אסף מידני (עו"ד), שנערך בחסות קרן המחקרים בענייני ביטוח שליד אגוד חברות הביטוח. פרופ' מידני הינו דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. יחד עם מידני השתתפו כחוקרים ראשיים ד"ר יורם עידה, ועו"ד ד"ר לי ניראל וכחוקרים – יובל ברטוב, ישי חיים ברק ומירב באומן.
המחקר כולל סקירה של התופעה במגוון מדינות, וגם בישראל, וכולל שורת המלצות לצמצום התופעה.
הונאות ביטוח רכב – 600 מיליון שקל בשנה
המחקר מצטט הערכות של רשות שוק ההון לפיהם רק בביטוח רכב מסתכמות הונאות הביטוח ב-5%-10% שהם כ-600 מיליון שקל בשנה. לפי המחקר, היחס בין התביעות המשולמות לפרמיות הנגבות הוא גבוה מ-100%, כלומר חברות הביטוח משלמות יותר משהן גובות, משום שהן מתקשות לזהות הונאות.
עוד נטען, כי הכספים אומנם הוצאו במרמה מחברות הביטוח, אך מי שנושא במרבית הנטל הוא כלל הציבור שמשלם בגין ההונאות פרמיה גבוהה יותר, בהן החברות מגלמות את הפסדיהן.
המחקר מציין כי "הונאת ביטוח מתרחשת כאשר תובע מנסה להשיג הטבה או יתרון כלשהו שאינו זכאי לו. המבוטח מספק מידע לא אמיתי או חלקי בטפסי הביטוח או בהגשת תביעה על בסיס נסיבות חלקיות או לא אמיתיות; לרוב מדובר בטענה אמיתית, אך ישנה הצגה מוגזמת של רמת הנזק אופן, שיטות, תחומי ודרכי הונאות הביטוח משתנות, משתדרגות ומתחדשות ככל שתחום הביטוח גדל ומתרחב. מכאן, שתחום פשיעת הביטוח הוא רחב ומורכב כמעט כמו תחום הביטוח עצמו.
הונאות "גניבת זהות"
"ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפתחת כך מתפתחות גם הונאות הביטוח; המעבר לשירותים מקוונים הפך את הונאות הביטוח לנפוצות יותר. התפתחות הטכנולוגיה והמעבר לשירותים דיגיטליים הביאו לעלייה משמעותית בהונאות 'גניבת הזהות'. קל יותר לרמאים לגנוב נתונים אישיים של מבוטחים תמימים, התחזות אליהם, להנפיק פוליסה על שמם ולבצע הונאת ביטוח".
המחקר מציין סוגי הונאות ביטוח בידי מבוטחים:
- תביעת נזק מהתרחשות אירוע ביטוחי שעה שאירוע זה לא אירע כלל – כמו, למשל, הצתות מכוונות של רכוש, ביום גניבות/תאונות רכב וביום פריצות לדירה.
- הפרזה בשיעור הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע ביטוחי. זוהי הדוגמה השכיחה ביותר להונאות ביטוח. לדוגמה: אדם שביתו נשרף או נפרץ עשוי לתבוע נזקים שלא נגרמו וכיו"ב.
- ייחוס נזקים שאירעו בעבר לתביעה – הדוגמה הבולטת ביותר היא שבעקבות תאונה קלה ברכב, התובע מוסיף גם נזקים מאירוע קודם/אחר. בנושא זה, המחקר מדגיש את הבעייתיות הנוספת שקיימת מצד ספקי שירותים "המעוניינים משיקולי רווח לשתף פעולה עם המבוטח ואף מעודדים אותו להתנהגות לא מוסרית", כמו, למשל, רופאים ומכונים בביטוחי בריאות ומוסכים בביטוחי רכב, על פי המחקר.
"מלשינון" ומאגרי מידע
המחקר ממליץ על שורת פעולות נדרשות לתיקון המצב:
- חקיקה – הגדרה ספציפית של עבירת הונאות הביטוח כעבירה בדרגת חומרה של פשע. הגנה על חברות הביטוח מפני תביעות שונות הנוצרות כתוצאה מתביעות כנגד מבצעי הונאות ביטוח. חקיקה לפיה לממונה על שוק ההון יינתנו סמכויות לטיפול במניעת הונאות ביטוח.
- שליחת אזהרה למבוטחים בנוגע לניסיונות להונאה כדי לנסות ולמנוע הצלחה של הונאות עתידיות.
- הפעלת יחידת חקירה מיוחדת בחברת הביטוח לחשיפת הונאות ביטוח.
- חיוב דיווח שנתי של חברות הביטוח על חשיפת הונאות.
- העלאת מדרג הענישה והורדת רף ההוכחה מצד הרשות השופטת.
- הקמת מאגרי מידע הכוללים פרטי רמאים מוכחים והונאותיהם על ידי איגוד חברות הביטוח.
- הקמת קואליציה או כוח משימה משותף של חברות הביטוח נגד הונאות ביטוח.
- הקמת מוקד קו חם (מלשינון) לצורך קבלת מידע מהציבור.
- קמפיינים לציבור ופעילויות להעלאת מודעות.
