מחשבה תחילה: השאלות שכל סוכן צריך לבחון כדי להתכונן לפנסיה

קרוב ל־50% מסוכני הביטוח הם בני 60 ומעלה, ורבים מתמודדים עם סוגיות מורכבות הקשורות לפרישה, כמו מכירת העסק. מה צריך לקחת בחשבון כדי להבטיח הכנסה נאותה ביום שאחרי?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

במהלך למעלה משנה לקיומו של מרכז הפרישה של לשכת סוכני ביטוח, הגיעו אלי מספר סוכני ביטוח על מנת להתייעץ בנוגע לפרישה שלהם עצמם. המפגש עם הסוכנים האלו, ובעיקר ההיכרות עם רבים אחרים, הביאו אותי למחשבה שצריך להעלות את הנושא הזה, שהוא לא כל כך מדובר. האם הפרישה של סוכן ביטוח דומה לשאר האדם?

מאחר שכבר נאמר שהגיל הממוצע של הסוכנים הוא סביב 55־60, וכעת הוא נמצא במגמה של ירידה מסוימת, המשמעות היא שכמעט 50% מסוכני הביטוח הם בני 60 ומעלה, מה שמזכה אותם בתואר הנכסף ’בני הגיל השלישי‘. למעשה, מדובר באלפי סוכנים שקרובים, לפחות כרונולוגית, לזמן שצריך להתחיל לחשוב בו (שלא לומר) לקבל החלטות.

המגוון של הסוכנים שבהם טיפלתי ושאני מכיר מ־38 שנות הפעילות שלי בענף, מגיע לאזור גיל הפרישה בסיטואציות שונות וכמעט משונות. אולי הגיע הזמן לשים את הסוגיה הזאת על השולחן ולדון בה באופן רציני. אולי אפילו להקים ועדת משנה, שתסייע לאותם החברים בסוגיות המורכבות האלו. את אותם סוכנים אפשר לחלק לכמה קבוצות.

עסקים נוספים

הקבוצה הראשונה כוללת סוכנים שמגיעים לגיל הפרישה עם תוכניות פנסיוניות וכלכליות, שיספקו חלק משמעותי מהיעדים האישיים שלהם למחייה כפי שאנחנו בודקים במסגרת תהליך התכנון הפיננסי. לצערי, עד היום פגשתי רק אחד כזה. למען ההגינות, אני חייב לציין שהסטטיסטיקה היא על מספרים קטנים ממש.

יש לציין, שבקרב אותם אלו שלא צברו מספיק בתוכניות הפנסיוניות, ישנם לא מעט סוכנים שהקימו עסקים נוספים לצד סוכנות הביטוח שלהם, או רכשו נדל“ן מניב שאמור לתת את התשובה להפרש של הכספים החסרים לפרישתם.

סוגיה בה התלבטנו עם חלק מהסוכנים האלו, היא עד כמה העסק הנוכחי שלהם, שבשלב זה מניב הכנסה קבועה, יכול לשמש כעוגן כלכלי משמעותי, וכמובן גם לכמה זמן. מכאן מגיעות שאלות נוספות כמו: האם למכור ובאילו תנאים? האם להשאיר את העסק עד שייגמר הכסף? איזה מהאופציות תכניס יותר?

דור ההמשך

החלק השני הוא סוכנים שיש להם דור ממשיך בעסק או שאין להם.

לאלו שהכניסו דור ממשיך יש כמה התלבטויות. כך למשל, אחד מאותם הסוכנים שאיתם שוחחתי, ציין כי הפרישה שלו תגיע מההכנסות של העסק שלו. הבן או הבת ידאגו לו כאשר ירד בשעות העבודה או אפילו יפסיק. כששאלתי האם יש ביניהם הסכם, קיבלתי מבט מזוגג ללא תשובה.

השאלה הבסיסית: בניתם תוכנית כלכלית משפחתית לעת הפרישה? | צילום: fotolia
השאלה הבסיסית: בניתם תוכנית כלכלית משפחתית לעת הפרישה? | צילום: fotolia

האם ניתן לסמוך על הדור השני שיספק את צרכי הדור שבנה את העסק ללא הסכם מסודר על כל המשמעויות שלו? אני בספק. האם הייתם נותנים עצה כזאת ללקוח שלכם? ודאי שלא, אז למה להזניח כאשר מדובר בכם?

ומה לגבי אותם הסוכנים שלא הצליחו להכניס דור שני לעסק? מה עושים עם מפעל החיים הזה? מוכרים? באילו תנאים? מנסים להכניס סוכן צעיר שינהל את העסק? מה היא החלוקה? באיזה קצב מעבירים את העסק לסוכן הצעיר? אלו בהחלט שאלות כבדות משקל שאליהן הייתי מוסיף עוד.

חלק מהסוכנים התאגדו כשותפויות רשומות, או במסגרות של מיזמים בשותפות עם חברות ביטוח ובתי השקעות. בחלק מהמקרים ישנו הבדל מהותי בגיל בין השותפים, שחלקם קרובים לגיל הפרישה ואחרים רחוקים ממנו.

יש כאן שאלה בסיסית שנכונה לכולם: האם בניתם תוכנית כלכלית משפחתית עם הגדרה של סכום הכסף הדרוש למחייה לאחר הפרישה, כולל ההוצאות הקשיחות והתקופתיות? האם בחנתם את כלל הנכסים שצברתם על מנת לדעת איזו הכנסה הם יספקו?

בנוסף, האם סוכנות הביטוח שלכם מתפקדת כתאגיד, או תחת פורמט של עוסק מורשה? ההבדל בתשובות לשאלה הזו יכול לאפשר לנו תכנון מס שונה, ועל פי ניסיוני גם מפתיע, עבור חלק מהסוכנים.

לסיכום, לפני למעלה מ־20 שנה חזרתי מארה“ב, שם עסקתי בתחום הביטוח במשך 6 שנים. חלק מהלקוחות שבהם טיפלתי היו בעלי נכסים משמעותיים עם השלכות במיסוי, בעיקר מס ירושה. במקרים האלו היינו יוצרים צוות של עורכי דין מומחים בתחום, רואי חשבון הבקיאים בסוגיות האלו ומתכננים פיננסיים שמטפלים בצד של מיסוי הפרישה האישי וניהול הנכסים לעתיד. אנשי הצוות היו מביאים את הידע שלהם על מנת לתת את המענה הנכון ללקוחות, וגם כאן סוכני הביטוח מכל הקטגוריות זקוקים להם.

וכרגיל, סוף מעשה במחשבה תחילה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email