מיחסי ישראל־איראן ועד עבודה מהבית: זה הזמן למכור ביטוחי סייבר

סו"ב אבנר גולדפוס מסביר עד כמה מתקפות סייבר נפוצות ומצביע על נתח שוק פנוי של 87%; כל הסיבות למכירות פוליסות ביטוחי סייבר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בעידן הקורונה והשפעותיו מדברים המון על וירוסים, כולנו הפכנו לידענים, וכולנו מחפשים את הסימנים הראשונים ואת תיאוריות הקונספירציה.

אך הווירוס היה וישנו בעולם מוכר לא פחות: בדומה לשפעת הספרדית, שעד לא מזמן איש מאיתנו לא באמת זכר מועד, מספרים, גל ראשון וגל שני שלה. גם את שמות מתקפות הסייבר האחרונות אף אחד לא מגלגל על הלשון. כשרצנו או רכבנו עד לא מזמן אמרנו שלפי השעון החכם של גרמין הדופק הוא כך וכך, השלמנו הקפה במהירות כזו או אחרת.

מבין נפגעי מתקפת הסייבר Not Petya ב-2017 היתה חברת הספנות הדנית מארסק, חברת הלוגיסטיקה דמקו, נמל התעופה באוקראינה ועוד. חדשות 13 פרסמו את תגובת ממשלת ארה"ב שבה נכתב: "ביוני 2017 צבא רוסיה שיגר את מתקפת הסייבר ההרסנית ביותר בהיסטוריה. המתקפה שכונתה Not Petya התפשטה במהירות ברחבי העולם כשהיא גורמת לנזקים במיליארדי דולרים ברחבי אירופה, אסיה וארה"ב".

ביטוח סייבר | צילום: Shutterstock

נשמע מוכר? מתקפת מים צנועה על מתקני מים ישראלים ולצדה מתקפה כנגד נמל ימי של מדינה. וממש לאחרונה כולנו שמענו וקראנו, והספורטאים או הנווטים והטייסים האזרחיים מביננו, ממש הרגשנו את מתקפת הכופרה שכוונה כנגד גרמין. השמועה אומרת שהם נדרשו לשלם "רק" 10 מיליון דולר.

פוטנציאל נזק עצום

כיום אנחנו מבינים את פוטנציאל ההתפשטות ואת עוצמת הנזק שיכול להיגרם עקב וירוס ברמה הבריאותית. עוצמת הנזק וסבירות ההתרחשות בתחום הסייבר הובהרו עוד אז ב-2017. אך כשבאו הגורמים הנפגעים לבחון את הכיסוי הביטוחי שהיה ברשותם לאחר מתקפת Not Petya ודומיה, הם גילו שאין להם מזור להישען עליו.

לפי נתונים מפורסמים (Lloyd's) הנזק המבוטח בתחילת השנה עמד על כ-27 מיליארד דולר, בעוד תרחיש ההדבקה הגלובלית בנוזקה הוערך ב-193 מיליארד דולר.

אומרים שהדיגיטציה והעבודה מהבית הן העתיד? הגיע הזמן להבין שהן בעצם ההווה. נתונים מראים שנעשה שימוש בלפחות 8.5 ביליון התקני IoT (התקנים המחוברים לאינטרנט) בארגונים השונים, ומעל 90% מהארגונים עושים שימוש באפליקציות שעובדות בסביבת ענן, וזה עוד לפני השינויים שמתרחשים מול עינינו לאור אירועי הקורונה.

לצד כל הנתונים בישראל אכן יש גידול משמעותי של חברות ברכישת ביטוחי סייבר. אך אנחנו עדיין במצב בו לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי רק ל-13% מהארגונים יש ביטוח סייבר, וכי סיבת רכישת הביטוח היא, לשם שינוי, לא דרישה רגולטורית אלא ניהול סיכונים ומחויבות ללקוחות.

כשביל גייטס דיבר על וירוסים ב-2015 היינו צריכים למכור ללקוחות ביטוח למגפות. ברור לנו היום שגודל העסק לא רלוונטי, ההיפך ברור: הקטנים והבינוניים ניזוקים הרבה יותר.

הדגל האדום הונף עם פרסומים על מתקפות סייבר הדדיות בין איראן לישראל. המוצר קיים, ניהול הסיכונים הוא תפקידנו כסוכני ביטוח. נתח השוק הפנוי עומד על 87%  – קדימה לעבודה.

הכותב הוא חבר הוועדה לביטוח כללי בלשכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email