מטרת חוזר זה לסכם את הוראות החוק המתייחסות למענקי פרישה ולספק הנחיות לפעולה מול פקידי השומה. ככלל, מענק פרישה כולל את כל כספי הפיצויים שנצברו לעובד בקופות הגמל השונות, וכן תשלומים נוספים שהעובד מקבל מהמעביד בעת הפרישה, ובלבד שכל אלה נכללו כראוי בטופס 161 שמנפיק המעביד לעובד בעת הפרישה מעבודה.
מענק פרישה מהווה הכנסה חייבת במס בידי העובד, אך הוא אינו חייב בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות. המקור לחיוב במס נובע מסעיף 9 (7א) לפקודה על דרך השלילה. דהיינו, הסעיף קובע מהי תקרת מענק הפרישה הפטור ממס ולפיכך מענק פרישה העולה על התקרה הפטורה ממס נהפך מן הסתם לחייב במס. בעת הפרישה מעניק המחוקק פטור ממס למענק הפרישה. הפטור ממס הוא בגובה משכורת אחרונה, עד לתקרה בסך 12,340 שקל, לכל שנת עבודה.
מי שמשכורתו נמוכה מהתקרה זכאי להגדלה בשיעור 50% נוספים עד לתקרה האמורה. בקשה לפטור ממס תינתן בסעיף ד 1 בטופס 161א. בקשה לפטור נוסף בשיעור 50% תינתן בסעיף ד 2 לטופס האמור, אם כי כיום הפטור ניתן אוטומטית על ידי פקידי השומה. פעמים רבות לא כל מענק הפרישה פטור ממס ויוצא כי חלקו עולה על תקרת הפטור ממס ולכן חייב במס.
ככלל, אירוע המס לגבי החלק החייב במס הוא בשנת הפרישה. חריג לכך הוא מענק פרישה שמשולם מאת מעביד לשעבר בשנים שלאחר הפרישה – בנסיבות אלה אירוע המס נדחה לשנת התשלום בפועל ויש לתת לכך ביטוי בסעיף ט בטופס 161. במטרה להפחית את חבות המס על החלק החייב במס, העובד רשאי לבקש מפקיד השומה לפרוס את החלק החייב במס בחלקים שנתיים שווים, אחורה או קדימה, לפי העניין. הפריסה אחורה הנה ביחס 1:1 (שנת עבודה = שנת פריסה, מקסימום 6 שנים), ואילו הפריסה קדימה הנה ביחס 1:4 (4 שנות עבודה = 1 שנת פריסה, מקסימום 6 שנים).
פריסה זו היא מלאכותית ונועדה לצורך חישוב חבות המס בלבד. ואולם פסיקה שניתנה בשנים האחרונות בבית המשפט העליון קבעה כי מענק פרישה שמיוחס לשנות הפריסה מהווה חלק בלתי נפרד מהכנסתו החייבת של העובד ולכן ניתן לקבל בעדו ניכויים, זיכויים, קיזוזים ופטורים. הפריסה מתחילה בדרך כלל בשנת הפרישה, אבל עובד שפרש ברבעון האחרון של שנת המס, ולעניין זה החל מיום 30 בספטמבר, רשאי לבקש מפקיד השומה לדחות את תחילת הפריסה לשנה העוקבת והדבר יכול להביא להפחתת מס נוספת.
לצורך הפריסה על העובד למלא טופס 116ג. בטופס זה עליו לציין מהם מענקי הפרישה שברצונו לפרוס, לאילו שנים וכן להצהיר על ההכנסות שהיו לו או שצפויות לו בשנות המס שבפריסה. חשוב לזכור כי עובד שבחר לפרוס את החלק החייב במס קדימה חייב להגיש דוחות לפקיד השומה לכל אחת משנות המס שבפריסה. אציין כי הופתעתי לגלות שפקידי שומה מסוימים חייבו עובדים בהגשת דו"חות שנתיים גם במקרה של פריסה אחורה, למרות שהדבר לא נקבע בטופס 116ג.
לאחר הליך הפריסה, ינפיק פקיד השומה אישור מס הקובע מהו שיעור המס שיש לנכות במקור מהחלק החייב במס, והכל בהתחשב בפריסה שנעשתה. יש לזכור שהפריסה מלאכותית, ולכן מלוא סכום המס החל מנוכה במקור מראש ולא בחלקים שנתיים.
בדו"ח השנתי שעל העובד להגיש לפקיד השומה יש לכלול את חלק מענק הפרישה שנפרס ושמיוחס לשנת הדו"ח בשדה 258 (שנה ראשונה) ובשדה 358 (בכל אחת מהשנים הבאות). בשדה 040 יש לציין מהי המקדמה היחסית שנוכתה בגין שנת הדו"ח בהתאם לאישור הפריסה המקורי שניתן על ידי פקיד השומה. לדו"ח השנתי יש לצרף אישורים על המס שנוכה במקור ממענק הפרישה, בין אם נוכה על ידי המעביד ובין אם נוכה על ידי קופות הגמל. ללא אישורים אלה פקידי השומה לא יזכו את העובד בסכום המס שנוכה במקור ולפיכך יתהווה חוב מס כלפי רשויות המס. אם חלילה העובד נפטר במהלך הפריסה, ליורשיו קיימות כמה אפשרויות בחירה.
בשל העובדה שאפשרויות אלה יכולות להגדיל את חבות המס המקורית נקבע כי בכל מקרה, אם בעת הפריסה נוכה מס כדין יראו בכך מס סופי ולא יגבו מהיורשים כל מס נוסף. כמו כן, נפסקת חובת הגשת הדו"חות ליתרת שנות המס שבפריסה. במקרה פטירה חלילה, מעניק המחוקק מעניק פטור ממס בגובה פעמיים המשכורת האחרונה, עד לתקרה בסך 24,700 שקל, לכל שנת עבודה.
גם בנסיבות מצערות אלה מי שמשכורתו היתה נמוכה מהתקרה, יורשיו זכאים להגדלה של 50% נוספים עד לתקרה הקבועה בחוק. על יורשיו של הנפטר למלא טופס 161ב ולציין בו את פרטיהם ובקשותיהם. אם המענק עקב מוות עולה על תקרת הפטור ממס הוא נחשב להכנסה חייבת במס מיגיעה אישית אצל היורשים, כל יורש לפי חלקו, כאשר ליורשים מגיע פטור ממס במקרה של נכות. בכל מקרה שיעור המס על החלק החייב במס לא יעלה על 40%.
ליורשים לא תינתן האפשרות לפרוס את החלק החייב במס אצלם, אך הם זכאים לפרוס אותו אחורה בלבד כהכנסת הנפטר לתקופה שאינה עולה על שש שנים והמסתיימת בשנה שבה התקבל. עובדים רבים מעוניינים שלא לפדות את מענקי הפרישה שנצברו עבורם. לעובדים אלה שמורות שתי אפשרויות לדחיית אירוע המס למועד עתידי מתאים ונוח יותר.
הסדר אחד מיועד למשיכה הונית חד פעמית ומכונה רצף פיצויים והאחר מיועד למשיכה בדרך של קצבה חודשית ומכונה רצף קצבה. כדי לממש הסדרים אלה, יש לציין את הבקשות בטופס 161א בסעיף ד 5.1 (רצף פיצויים) ו-ד 5.2 (רצף קצבה). את הבקשה לרצף קצבה יש להגיש לפקיד השומה באזור המגורים, אך את הבקשה לרצף פיצויים יש להגיש למחלקת קופות הגמל שבנציבות מס הכנסה בירושלים.
