מי אחראי לפצות טרמפיסט שנפגע בתאונת דרכים?

בבית משפט השלום בתל אביב עלתה סוגיה משפטית בעניין זהות הגורם אשר נדרש לפצות נוסע אשר יצא מרכבו ועשה בו שימוש, אך לצערו הוא נפגע מרכב אחר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

טרמפיסט עלה על רכב אשר נתקע במהלך הנסיעה. הוא יצא כדי לסייע לדחוף את הרכב ואז רכב אחר אשר הגיע מאחור פגע בו והביא למותו. בתאונה נפגע רכב נוסף על ידי הרכב הפוגע.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, אשר משלם לאלמנת הטרמפיסט, קצבת שארים. האלמנה הגישה תביעה לפיצוי והמל"ל הגיש אף הוא תביעת שיבוב נגד מבטחות הרכבים המעורבים בתאונה. כדי לא להשאיר אף אחד במתח אציין כבר בהתחלה כי בית המשפט קובע בצורה מפורשת כי האחריות מוטלת באופן בלעדי על מבטחת הרכב התקול, אשר הסיע את הטרמפיסט ודחה את התביעה כנגד יתר המבטחות של הרכבים המעורבים.

שימוש ברכב מנועי, כולל, בין היתר, גם תיקון דרך ברכב, דחיפתו או גרירתו | צילום: shutterstock

סעיף 3 לחוק הפיצוים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כאשר מדובר על מספר כלי רכב מעורבים בתאונה, חלוקת האחריות תהא בצורה ברורה: כל מבטח יהיה אחראי לנזקי הגוף של הנוסעים ברכב המבוטח על ידו. אם מדובר על אדם מחוץ לכלי הרכב, יהיו כלל הנוהגים חייבים כלפיו ביחד ולחוד, בין אם היה מגע עם הנפגע על ידי מי מכלי הרכב ובין אם לא היה מגע כלל.

תכלית הפעולה העיקרית

סעיף 1 לחוק הפיצוים קובע כי לעניין הגדרת שימוש ברכב מנועי, יכללו, בין היתר, גם תיקון דרך ברכב, דחיפתו, גרירתו, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו.

בית המשפט קובע כי אין חולק ביחס לעובדה לפיה הטרמפיסט יצא לסייע ולדחוף את הרכב התקול בו נסע כדי להסיטו לשול הדרך, ואף אם רגע לפני הפגיעה זז הצידה לא יהיה בכך כדי לפגוע בתכלית הפעולה העיקרית. מעבר לדחיפת הרכב מציין בית המשפט כי פעולת הטרמפיסט הינה "תיקון דרך" על פי מבחנים שונים שהוצעו בפסיקת בתי המשפט. נסיון הטרמפיסט להזיז את הרכב התקול לשול ימין, הוא התיקון דרך אשר נועד להקטין או למנוע את הסיכון התעבורתי.

חברת הביטוח טענה כי אין מדובר בתיקון דרך הואיל והתברר בדיעבד כי לא ניתן היה לתקן את הרכב, אלא שבית המשפט דוחה את הטענה וקובע כי לרכב אירעה תקלה לא ידועה, שלא ניתן היה לדעת אותה במעמד ההתרחשות ומטרת היציאה לנתיב הנסיעה היתה על מנת להסיט את הרכב לשול הדרך. 

מסייע אקראי

עם זאת, בפועל נפגע הטרמפיסט מרכב אחר אשר אינו קשור לרכב התקול. כאשר עסקינן בנהג אשר יוצא במסגרת שימוש מוכר ברכבו ונפגע מרכב אחר, הרי הביטוח שלו יכסה את נזקיו ומאחר שיציאתו מהרכב הינה בתחום הסיכון של הרכב. מאידך, אם נפגע הנהג כאשר הוא אינו עושה שימוש מוכר ברכבו, הוא לא יחשב "לנוהג" והאחריות תהיה על הרכב הפוגע. 

כאשר מדובר על מסייע אקראי האחריות מתחלקת מול כלל הרכבים המעורבים. אך מה הדין במקרה כפי שאירע במקרה דנן, כאשר המסייע האקראי הינו נוסע ברכב התקול אשר נפגע מרכב אחר. חברת הביטוח של הרכב אשר הסיעה את הטרמפיסט טענה כי בעת יציאתו מהרכב הוא יחשב כהולך רגל ולכן האחריות הינה של כלל מבטחות הרכבים המעורבים באירוע, אלא שבית המשפט לא מקבל את הטענה וקובע כי מעמדו של הטרמפיסט, כל עוד המצאותו מחוץ לרכב נבעה מהצורך בתיקון הדרך, היא על מבטחת הרכב התקול בלבד.  

"נוהג נוסף"

בית המשפט מוסיף כי לעניין החלת הקביעה לפיה המבטחת של הרכב התקול אחראית לפיצוי כלפי הנוסע ברכב אותו ביטחה, הינה העובדה לפיה הנוסע לא סיים את השימוש ברכב בו נסע ואין לראות בו כנהג הרכב, הואיל ועל מנת להזיז את הרכב מנתיב הנסיעה לשול הדרך, הנהג של הרכב התקול נותר ברכב, ונקבע בפסיקה כי מי שמסייע או משתתף בטיפול/תיקון דרך פעולתו זו אינה מעבירה אליו את השליטה על הרכב ואינה הופכת אותו ל"נוהג" או ל"נוהג נוסף".

בית המשפט מסכם וקובע כי במקום בו היו מעורבים מספר כלי רכב, כל נוהג אחראי כלפי כל מי שנסע בכלי הרכב שלו. הטרמפיסט, למרות שיצא מהרכב התקול, הימצאותו מחוץ לרכב נבעה לצורך שימוש מוכר ומוגדר – דחיפה ותיקון דרך, פעולה שלא הופסקה גם בעת הפגיעה מהרכב האחר ולכן האחריות היא על חברת הביטוח של הרכב התקול.

בית המשפט לא נדרש לסוגיה האם הרכב השלישי אשר היה מעורב בתאונה אחראי לפיצוי הואיל ונקבע כי מלוא האחריות מוטלת על מבטחת הרכב התקול. בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.

הכותב הינו מומחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email