המדינה צריכה לממן את פעולות החובה של המסלקה הפנסיונית

האם חובת השימוש במסלקה הפנסיונית לבדיקת תמונת המצב הפנסיונית של אדם צריכה ליפול על הציבור - או שמא על המדינה?
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

המסלקה הפנסיונית שהוקמה ב־2012 לאחר זכייתה של חברת ”סוויפטנס“ במכרז שהוציאה המדינה, מציעה סל של שירותים ופעולות לציבור, למעסיקים, למפיצים ולגופים מוסדיים. המסלקה, שהינה גוף רווחי לכל דבר, זכתה במכרז לתקופה של עשר שנים תוך קבלת מענק הקמה מהמדינה. היא מרוויחה למעשה מחובות שמטילה המדינה על המפיצים והגופים המוסדיים.

משרד האוצר, באמצעות אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון, קבע כי החל מחודש נובמבר 2015 יהיה חייב כל סוכן או יועץ פנסיוני לבצע פניה בתשלום למסלקה כדי לקבל נתונים על החיסכון הפנסיוני של הלקוח הפוטנציאלי אשר לו הוא נותן יעוץ או מבצע פעולת שיווק פנסיונית.

המדינה שרואה חשיבות רבה בנושא הפנסיוני לאזרח, ומכירה בעובדה שרוב הציבור אינו מבין דבר וחצי דבר בכל הקשור לנושא הפנסיוני, החליטה לאלץ את המפיצים לפנות למסלקה הפנסיונית במטרה שאלה יקבלו את התמונה הפנסיונית המלאה של הלקוחות הפוטנציאלים. על בסיס נתונים אלו, יידעו להתאים את המוצר, תוך גיבוי כל התהליך במסמך הנמקה מפורט. עד כאן, אכן מטרה נעלה של המדינה, שמעוניינת שיסופק ללקוחות התהליך המקצועי ביותר. אך כל זאת, בתשלום של המפיץ ולטובת רווחי המסלקה, אשר ללא חובת השימוש בה, לא תתרומם כלכלית ותחזיק עצמה ללא תלות.

מממנים מונופול

נשאלת השאלה – אם המדינה חושבת שבדיקה מקיפה היא חשובה לכל אזרח לפני עריכת תנאיו הסוציאליים, מדוע היא אינה משלמת עליה?

המדינה, שראתה חשיבות גבוהה מאוד בהקמת המסלקה הפנסיונית צריכה לקחת על עצמה את פעולות החובה אשר אמורות להתבצע דרך המסלקה ולהשאיר את התשלום לשאר הפעולות לציבור. לדוגמה, אם חוסך רוצה לבדוק את מצבו באופן עצמאי, הוא יאלץ לשלם על כך מכיסו או אם סוכן ביטוח החליט להעביר מסמכים לחברת ביטוח דרך המסלקה (ולא בדרך אפשרית אחרת), יאלץ לשלם על כך. בניגוד לפעולות רשות כמו אלו, על פעולה שהמדינה כופה – עליה להואיל ולקחת על עצמה, כחלק מסל השירותים שהיא מעמידה לטובת אזרחיה.

לחילופין, אם הייתה תחרות בין מספר גופים אשר נותנים שרותי מסלקה פנסיונית, הייתה מתפתחת גם תחרות בריאה ואמתית על המחיר, על השירות, על איכות המידע שמגיע לציבור וכו‘. למעשה המסלקה הינה מונופול, והמדינה דואגת להכנסותיו על ידי הטלת ”מיסי מסלקה“ על ציבור המפיצים כולל יועצים, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים, בנקים ועוד.

המסלקה הפנסיונית שכמעט ואין לה אח ורע בכל העולם המערבי, היא גוף יוצא דופן בתחום זה. חשיבותה רבה והיא אכן מהווה כלי מתקדם ביותר שיכול להקל על קבלת מידע אמיתי ומקצועי – ובשלב הבא, גם לסלוק כספים. מדוע אם כך, המסלקה, אשר כונתה לא פעם על ידי ראשי משרד האוצר כ“פרויקט לאומי“, אינה ממומנת על ידי המדינה (בכל הקשור לפעולות החובה אשר יבוצעו דרכה) כחלק מתקציב המדינה?

מדינת ישראל, אשר רואה בבריאות תושביה ערך נעלה הקימה בעשרות גנים ופארקים במדינה פינות ספורט בהם מונגשים לציבור מתקני ספורט פשוטים לביצוע תרגילים והכל ללא תמורה כספית – ובצדק. אדם הרוצה לקבל גישה למתקנים מורכבים יותר, נרשם למכון פרטי ומשלם על כך. המדינה צריכה להנגיש לציבור האזרחים והמפיצים חלק משירותי המסלקה בחינם ועל חשבונה. אלה שירצו לעשות בה שימוש לצורך פעולות נוספות, אשר קיימות להן אלטרנטיבות אחרות – ישלמו זאת מכיסם.

מהמשטרה אל מגדל: יוחנן דנינו מונה ליו"ר חברת הביטוח

שלמה אליהו, בעליה של מגדל הפתיע היום את המשק כולו כאשר הודיע על מינויו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, לתפקיד יו"ר חברת הביטוח. דנינו, שפשט את המדים הכחולים רק לפני כחודשיים, לא המתין הרבה לפני שצלל אל עולם העסקים, ויחליף את היו"ר הוותיק, עמוס ספיר. ספיר מצדו, יחליף את פרופ' עודד שריג כיו"ר חברת האם, מגדל החזקות. שריג שימש בתפקיד שבעה חודשים בלבד ונאלץ להתמודד עם מגבלות שצמצמו את פעילותו לנושאים שאינם קשורים לפעילות של הגופים המוסדיים. זאת בשל עברו כממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר – תפקיד שמילא עד הגעתה של דורית סלינגר.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email