כמה מילים על תחרות הוגנת והפעם לא על ביטוח. משה היה בחור חרוץ; הוא הקים סוכנות נסיעות ומכר כרטיסי טיסה לכל המעוניין.
יום אחד חברת האשראי של משה הקימה גם היא סוכנות נסיעות. למשה היו לקוחות נאמנים, מאוד נאמנים. ישראל, הלקוח הקבוע של משה, הזמין ממשה טיסה לארצות הברית. המחיר סוכם וישראל משלם את המחיר.
לא חולפות דקות מספר ועל קו הטלפון של ישראל, מיכל מחברת האשראי. "שלום ישראל, כאן מיכל מסוכנות הנסיעות 'מקס', מכיר? רצינו להציע לך כרטיס טיסה לארצות הברית במחיר הנמוך בחמישה אחוזים מזה שעכשיו ממש שילמת. אותה טיסה, באותן שעות, אז מה אתה אומר ישראל?".
אין עסק בעולם, בשום ענף שהוא, שיכול להתמודד עם סוג כזה של תחרות. אין רגולטור שפוי בעולם שייתן לעסק אחד כזה כוח, כי ברור לכל בר דעת שבמקרה כזה לא תהיה תחרות, זה יהיה מרחץ דמים.
"מקס" הולכת לקבל את כל זה במתנה.
רשות התחרות נכשלה
רשות התחרות ויתרה על תפקידה. הרגולטור הכושל בארץ אפילו לא סיפק סנקציה אחת משמעותית למקרה שכזה. כי מדוע ש"מקס" תעצור בביטוח? אחרי ש"מקס" תראה כי טוב, היא תקים סוכנות נסיעות ובכלל תתחרה בכל מפיץ בכל תחום שהוא. בכל זאת יש לה יכולת – מי ימנע ממנה לחסל את העצמאים הקטנים אחד אחרי השני?
הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של הסדרים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ בבני ברק
