לאחרונה אנו נתקלים בתלונות של הולכי רגל שנפגעו, או כמעט נפגעו, מרוכבי אופניים חשמליים, הנוסעים במהירות גבוהה. רבים מאיתנו, ציבור סוכני הביטוח, נשאלים לעיתים תכופות האם ניתן לבטח את השימוש באופניים החשמליים, הן לעניין נזקי גוף והן לעניין נזקי רכוש לרוכב ולצד ג'. מי מאיתנו לא רואה את הפוטנציאל הביטוחי הגלום באופניים החשמליים? רכיבה על אופניים חשמליים הפכה לתופעה של ממש ברחבי המדינה והדרישה להם גדלה.
לישראל נכנסו כמויות אדירות של אופניים, קורקינטים או כל תצורה אחרת של כלים חשמליים, מסוגים שונים, הספקים שונים, ביבוא מסודר או פיראטי, מבלי שלמישהו יש שליטה על כך. לאחרונה פנו למשרד עורכי הדין של כותב שורות אלה, לא מעט נפגעי גוף, כתוצאה משימוש באופניים חשמליים. נפגעי גוף שרכבו על אופניים חשמליים שהיו מעורבים בתאונה עם רכב מנועי, מכוסים במסגרת חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) וניתן לתבוע את תעודת החובה של הרכב המעורב בתאונה ללא כל קשר למי אשם בתאונה.
במידה ולרכב המעורב בתאונה אין ביטוח ניתן לתבוע את "קרנית" (חברה ממשלתית שמשלמת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרה שאין ביטוח חובה). במקרה בו אירעה התאונה במסגרת העבודה ניתן לתבוע את ביטוח לאומי. אך מה קורה במקרה בו לא מעורב רכב מנועי? מקרה בו נפגע רוכב האופניים או צד ג'? במקרה כזה מדובר בתביעה נזיקית רגילה, שבה צריך להוכיח מי האשם לקרות התאונה.
נכון להיום אין פיתרון ביטוחי לסוגיית ביטוח נזקים הנגרמים כתוצאה משימוש באופניים חשמליים, למעט ביטוח תאונות אישיות במקרים מסוימים. ביולי 2014, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה תקנות המסדירות את השימוש באופניים חשמליים. גם לאחר אישור התקנות, הדעות חלוקות ויש הטוענים שיש לאסור את השימוש באופניים החשמליים. אחרים מברכים על ההחלטה שתתרום להפחתת זיהום האוויר והלחץ בכבישים.
לפי התקנות, רכיבה על אופניים חשמליים, תהיה אסורה לשימוש מתחת לגיל 14 ובמדרכות, אך מותרת מגיל 14 עד 16 בשבילי אופניים מסומנים ומגיל 16 ומעלה בכביש. כמו כן, האופניים החשמליים יסומנו במדבקה כ"אופניים עם מנוע זר", יופיע הדגם, שם היצרן, כתובת היצרן, ארץ ייצור, כתובת יבואן, הספק מנוע 250W, מהירות מירבית של 25 קמ"ש וכן ציון על איסור שימוש מתחת לגיל 14.
מנוע האופניים החשמליים יפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש. באופניים החשמליים יותקנו אביזרי בטיחות הכוללים בין השאר צופר או פעמון, פנסים ומחזירי אור. אך האם האופטימיות מוקדמת מדי? שכן קיימות לא מעט בעיות: על פי תקנות התעבורה, אופניים חשמליים אינם חייבים ברישוי ורישום ואין חובת רישיון נהיגה בהם. בשונה מכל כלי רכב אחר כגון: מכונית, משאית או טרקטור, אשר חוסים תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, את האופניים החשמליים אין חובה ואין אפשרות כיום לבטח בחברת ביטוח.
קיימת סכנה, כאמור, במצב שבו הולך רגל ייפגע מאופניים חשמליים כצד ג' וייגרמו לו נזקי גוף או רכוש, לא יהיה לו ממי לקבל פיצוי, כמו גם לרוכב עצמו. חברות הביטוח לא מעוניינות לקחת אחריות על אופניים חשמליים ולבטחם, מאחר שהן לא יודעות לכמת את הסיכון.
חברות הביטוח טוענות כי למדינה, למשטרה ולרשויות, אין דרך לפקח על אותם אופניים חשמליים שנכנסים לגבולות המדינה, אין מספר רישוי, אין מעקב נפח מנוע או עוצמת מהירות, לא נחקקו עדיין חוקים פטרנליסטים בנושא (לדוגמא חוק המחייב חבישת קסדה) לא ברור איזו הכשרה יש לרוכב ומה גילו והאכיפה תהיה כמעט בלתי אפשרית. על פי הפוליסה התקנית לדירה, אופניים שאינם חשמליים והינם בבעלות/ בחזקת/ באחריות המבוטח או בני משפחתו, נחשבים כחלק מ"תכולה" לעומת אופניים חשמליים אשר לא נחשבים כחלק "מתכולה". דהיינו, באירוע ביטוחי למשל של גניבה, האופניים החשמליים לא מכוסים בפוליסה ולא יינתן בעבורם פיצוי לעומת האופניים הלא חשמליים. במצב בו נגרמו נזקים לצד ג' כתוצאה מאופניים קיים כיסוי אצל רוב המבטחים, אך מוחרג הכיסוי לשימוש באופניים חשמליים. לסיכום, לדעתי נורתה יריית הפתיחה להסדרת נושא האופניים החשמליים. אומנם מדובר בסנונית ראשונה שעוסקת בהסדרת השימוש באופניים חשמליים אך להערכתי, היא תוביל בהמשך לחקיקות נוספות למרות שהדרך עדיין ארוכה.
