מכתב דחייה הוא לא כתב הגנה משפטי

מכונית משוריינת, גניבה של יותר מ־ 4 מיליון שקל, וניסוח מכתב דחייה; השבוע מרחיב עו”ד עדי בן אברהם על עמדת בית המשפט העליון בנוגע לאופן בו צריך לנסח את מכתב הדחייה הנשלח למבוטח
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

יותר ויותר גופים מבינים כי על מנת לצמצם את היקף תביעות הרשלנות המקצועית עליהם להתמקצע ולעבור הכשרות מקצועיות, בין היתר לשם קיום עבודה בצורה בטיחותית יותר ונכונה יותר אשר תצמצם את היקף החשיפה והטעות. הדבר מחדד גם בעולם הביטוח את הצורך של סוכן הביטוח להתמקצע ולשאול את עצמו האם הסוכנות שלו פועלת בצורה נכונה.

השבוע אבקש לתת זרקור מקצועי מרענן ביחס להנחיית רשות שוק ההון לפיה חלה על חברת הביטוח חובה למסור את מלוא נימוקי הדחייה למבוטח ועמדת בית המשפט העליון אשר לראשונה תצמצם לא מעט את הליכי "מחיקת סעיפים" שהפכו בעשור האחרון להליך קבוע בתביעות ביטוח.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

 

במקרה דנן, המבוטחת הגישה תביעה משפטית בטענה שרכשה פוליסת ביטוח כספים בהעברה.

לאחר שהתרחש שוד בסך של יותר מארבעה מליון שקל מרכב משוריין בזמן שהרכב לא היה מאוייש, חברת הביטוח הגישה כתב הגנה ובית המשפט המחוזי מחק חלק מטענות ההגנה בנימוק כי הן לא הופיעו במכתב הדחייה.

בערעור לבית המשפט העליון טענה חברת הביטוח כי המחוזי יצר "סטנדרט גבוה" לפיו מכתב הדחייה, שנועד להביא לידיעת המבוטח את נימוקי הדחייה, נדרש להיות כעת מפורט בדומה לכתב הגנה, שמטרתו להכיל את כל הפירוט העובדתי הנדרש. מצב זה מביא להטלת נטל כבד על חברות הביטוח ואינו עולה בקנה אחד עם דרישות הרשות.

המבוטחת השיבה כי בצדק מחק המחוזי את הטענות מהטעם שהמבטחת מסרה הנמקה כללית ואין הדבר ראוי מאחר ועליה לפרט את נימוקי הדחייה ברמת פירוט סבירה ולא לאפשר דחייה לאקונית וכללית.

השאלות שעלו הינן:
1. מהי רמת הפירוט הנדרשת במכתב הדחייה על פי הנחיית המפקח והפסיקה?
2. האם במקרה דנן החברה עמדה בדרישה?

חובת הנימוק

בית המשפט, לאחר שסקר את התפתחות הוראות הרגולציה על גלגוליה השונים עד לחוזר יישוב תביעות ופסיקת בתי המשפט, קובע כי מכתב הדחייה צריך לכלול את כל הנימוקים לדחיית התביעה, אך עדיין לא נקבע כי מידת הפירוט
הנדרשת מחייבת לכלול את כל הטענות והנתונים שבידי המבטחת.

התכלית של חובת הנימוק הינה לאפשר למבוטח לדעת את עמדת חברת הביטוח, ולמנוע מצבים של חוסר תום לב מצידה ומשכך אין מקום למכתב דחייה לאקוני, סתום או עמום, וללא בדיקה של החברה ביחס לנימוקיה עובר לדחייה.

עם זאת, מדגיש בית המשפט, אין מקום לצפות כי לצורך הכנת מכתב דחייה תשקיע החברה משאבים הנדרשים בעת הגשת כתב הגנה. לכן, לא ניתן לצפות ממכתב דחייה לכלול את כל טענות ההגנה של חברת הביטוח לרבות טענות הגנה חלופיות, אין לצפות כי חברת הביטוח תרחיב בשאלות של פרשנות תנאי הפוליסה ואף אין לדרוש ממנה לכלול את כל העובדות והנתונים שהיא מסתמכת עליהן בהגנתה.

לאור זאת, מסכם בית המשפט וקובע כי על מנת לעמוד בחובת ההנמקה נדרשת המבטחת להציג באופן תמציתי, אך נהיר ובהיר, את מכלול הטעמים לסירובה לתשלום תגמולי הביטוח, בין אם הם מבוססים על טענה משפטית ובין אם הם מבוססים על טענה עובדתית, תוך הפנייה ספציפית לתנאי הפוליסה הרלוונטיים לעניין, אך מחדד בית המשפט כי "אין מקום לדקדק אחר כל אות וכל תו המופיעים במכתב הדחייה".

היקף ההנמקה לה נדרשת חברת הביטוח נגזר גם מהיקף המידע שמסר המבוטח. כך למשל, אם המבוטח לא מסר נתון מסוים שיש בו כדי להשליך על תביעת התשלומים, אין לצפות מחברת הביטוח להתייחס לכך כבר במסגרת מכתב הדחייה. לאחר קביעת כללים אלו, בוחן בית המשפט את סעיפי ההגנה שנמחקו וקובע כי לא היה מקום למחוק את סעיפי ההגנה ומותיר את כתב ההגנה של חברת הביטוח על כנו.

דבר היועמ”ש – מבלי להכנס לניתוח משפטי של ההחלטה, ולעובדה כי מדובר על החלטה של שופט עליון יחיד, אני מניח (כמנהל תביעות ביטוח לשעבר) כי מחלקות התביעות בחברות הביטוח יעשו בו שימוש, ולכן ההחלטה מצריכה ערנות והבנה מקצועית יתרה בכל הקשור להגשת "בקשות למחיקת סעיפים" אשר יוגשו כעת במסגרת ניהול תביעות ביטוח, עד להכרעה שיפוטית אחרת.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email