בעקבות הטיוטה השנייה לתיקון חוזר שירות סוכנים ויועצים ללקוחות שפרסמה רשות שוק ההון לאחרונה, העבירה לשכת סוכני הביטוח את הערותיה לרשות בתגובה כתובה ומפורטת. טענתה המרכזית: חלק מההוראות המשמעותיות בטיוטה נעדרות סמכות של הרשות והיא דורשת מחיקתן.
סעיף 4(ו1) לטיוטה: "בעל רישיון הפונה ללקוח לשם מתן שירות שאינו במסגרת, לא ישלב מכירת מוצר ביטוחי או פנסיוני באותה השיחה או הפגישה עם הלקוח. בעל הרישיון המבקש לתת שירות אחר יקבל ויתעד את הסכמתו בכתב של הלקוח כי הוא מודע לכך שהשירות מתייחס למוצרים שאינם מוצרי ביטוח או מוצרים פנסיונים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים ואינו מפוקח על ידי רשות שוק ההון".

הלשכה דורשת הסרת סעיף זה בטענות הבאות: ההוראה הינה בהעדר סמכות מוחלטת "משעה שעיסוקו של אדם, גם אם הוא במקרה, נוסף על עיסוקו האחר משמש סוכן ביטוח – לא יכול לשמש לשם מתן גושפנקא 'אוטומטית' לכניסתו תחת הגדרת 'גוף מפוקח'. היעלה על הדעת שחופש עיסוקו של אדם יפגע רק בגלל שיש ביכולותיו להעניק לקהל לקוחותיו קשת של שירותים, מוצרים ופתרונות?
"לראיה, הרשות איננה נוקטת פעולה יזומה ישירות כנגד אתרים מתחזים בהיותם גופים מסחריים המעודדים את הציבור לפדות כספי חיסכון או לחילופין מעודדים להפנות את פרטיהם לגורם שלישי".
פגיעה בחופש העיסוק
הלשכה טוענת כי מדובר גם בפגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק, ולכן ההוראות דורשות חקיקה ראשית.
בנוסף, נטען בתגובת הלשכה, כי ההוראה נוגדת את חוק הפיקוח ייעוץ ושיווק, לפיו בעל רישיון יתאים את הייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני שהוא נותן לצרכיו של כל לקוח, בטרם בחירת המוצר הפנסיוני והגוף המוסדי. לטענת הלשכה, התאמת צרכי הלקוח מחייבת הצגת חלופות נוספות שייתכן והן נכנסות תחת הגדרת 'שירות אחר', כמו השקעה כספית אלטרנטיבית כחלופה מתאימה ללקוח.
הלשכה דורשת גם הסרת סעיף 4א לטיוטת החוזר, לפיו על בעל רישיון ליזום פנית שירות ל"לקוח מועבר" ואם הלקוח אינו מעוניין בשירותיו של בעל הרישיון, לא יקבל בעל הרישיון עמלות ביחס לאותו לקוח. אם הלקוח המועבר מעוניין בשירותי בעל הרישיון יחתום על ייפוי כוח לטובת בעל הרישיון.
"ההוראה עלולה להוביל להדרת בעל הרישיון וזאת תוך התערבות גסה במערכת היחסים המסחרית בין סוכן הביטוח לבין הגוף המוסדי", טוענת הלשכה. "למעשה, התערבות הרשות, תוך הטלת סנקציה של ממש על בעל הרישיון מהווה פגיעה קשה בחופש החוזים ובזכות הקניין של סוכן הביטוח והכל תוך התעלמות מחוקי יסוד במדינת ישראל בהם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
מנוגד לחופש החוזים
הלשכה מציעה כפתרון חליפי להביא לידיעת "הלקוח המועבר" את פרטי בעל הרישיון החדש על ידי חיוב הגופים המוסדיים להנגיש את פרטי בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות מולו במאגרי המידע שפיתחה הרשות דוגמת הר הביטוח והמסלקה.
הלשכה מבקשת להסיר גם את סעיף 8 לטיוטת החוזר, המדבר על גביית תשלום מלקוח באמצעות הצעה מראש בכתב ובהסכמה מראש של הלקוח; בנוסף, עליו לעדכן את הלקוח לגבי הממשקים הדיגיטליים החינמיים ולתעד את כל פעולותיו.
לטענת הלשכה, הסעיף מנוגד לחופש החוזים בין שני צדדים; עוד היא טוענת, כי הכלים הטכנולוגיים אינם תחליף לשירותי הסוכן, וכי בעיות אתיות חריגות של סוכנים ממוגרות על ידי ועדת האתיקה של הלשכה.
לגבי סעיף 8א לטיוטת החוזר שמדבר על רכישת לידים, שגם הסרתו נתבעת בידי הלשכה, נטען כי הנושא עבר הסדרה במסגרת חוזר הלידים: "ככל שיש ספקי לידים אשר פועלים שלא כדין, הרי שעל הרשות למצות מולם את הדין ואם אותם ספקים שפועלים לכאורה בניגוד לחוק התקשרו עם סוכני ביטוח, שפועלים לכאורה אף הם שלא כדין, גם מולם יש למצות את הדין. מכאן ועד הפיכת סוכני הביטוח ל'שוטרים ובלשים' הדרך ארוכה".
איסור "פרסום מטעה"
לגבי סעיף 8ב לטיוטת החוזר המחייב סוכנים פנסיוניים לציין את סוג הרישיון ואת שמו של הסוכן בפרסום שירות משיכת כספים ממוצר פנסיוני או שירות איתור מוצרים פנסיונים, טוענת הלשכה, כי על הרשות לפעול קודם כל נגד הגופים הלא מפוקחים ושאינם בעלי רישיון באמצעות הסנקציות שבחוק הפיקוח למי שעובר על חוק זה. לגבי הסוכנים עצמם, טוענת הלשכה כי יש בחוק הביטוח מענה לגבי תיאור ופרסום מטעה. הלשכה גם מציעה כי הרשות תעניק סמכות לוועדת האתיקה של הלשכה לדון ולטפל בסוכנים שפעלו שלא בהתאם לסעיף 8ב לטיוטת החוזר, ותעביר אליה חומרים שברשותה לטובת מיגור המקרים.