מסלולי השקעה תלויי גיל: הגרסה הישראלית של המודל הצ’יליאני

גופי הפנסיה מתקשים לספק ביטחון כלכלי לחוסכים; במקרים כאלה חשובה הדרכתו והכוונתו של סוכן הביטוח

מילים רבות נאמרו ונכתבו על מצב הפנסיות בעולם כולו, ובישראל בפרט. כאשר מגמת העליה בתוחלת החיים עם ריבית נמוכה מייצרת בעיות קשות ביותר ביכולת של גופי הפנסיה לספק ביטחון לחוסכים, ואי הוודאות בתחום זה רק הולכת וגדלה. זאת כולל הפערים בין הכנסה לפני מועד הפרישה והכנסה אחרי מועד הפרישה )שיעור תחלופה( אשר מצביעים על פער שהולך וגדל ביניהן.

יש בעולם מודלים שונים, בחלקם יש כרית ביטחון ממשלתית גדולה הרבה יותר מקצבת הזקנה של ביטוח לאומי בישראל למרות הפקדה חודשית נמוכה שוטפת לפנסיה, עדיין שיעור התחלופה לפורשים גבוה יחסית. כמו כן, ישנם מודלים של פנסיה ממלכתית ועוד. בישראל הועברה האחריות לחסכון הפנסיוני לאזרח, המדינה יצרה מעין “רשת ביטחון” בכך שבשנת 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לפנסיית חובה לכל עובד, זאת בנוסף לצווי הרחבה והסכמים קיבוציים שהיו קיימים עד אז אך לא הקיפו את כל ציבור השכירים ובמיוחד את השכירים “השקופים”.

על הסוכן לבדוק שאכן המבוטח מעונין במסלול זה | צילום: Shutterstock

במהלך הזמן, ולאור המפולת שהייתה בשווקים ב־2008 והפחד שאירוע מעין זה יחזור ויפגע בעיקר בחוסכים המבוגרים ערב פרישתם, הוחלט לגייר את המודל הצי’ליאני לגרסה ישראלית שדומה רק בחלקה למקור, לטוב ולרע. למעשה נבחרו מסלולים תלויי גיל, כאשר הרציונל מאחוריהם הוא הפחתת הסיכון למבוגרים, והגדלת הסיכון לצעירים. למבוגרים אין מספיק זמן לתיקון, ואילו לצעירים יש מספיק זמן לבצע תיקון לאורך השנים. כך למעשה אנו מגיעים למצב בו הצעירים יסבסדו את המבוגרים על ידי כך שלא יהיו זכאים לקבלת אג”ח יעודי כלל, ואילו המבוגרים יקבלו עד 60% הבטחה דרך אג”ח זה, למעשה כפול מהמצב שהיה לפני. כמובן שבמודל זה אפשר לראות יתרונות וחסרונות, כמו בכל מודל כלכלי, והוא רק נדבך אחד בניסיון לייצר לתושבי המדינה פנסיה ראויה בזמן פרישה, אבל עדיין זה לא מספיק. מאידך, טוב שהמודל יצא לדרך.

המסלול הנכון למבוטח

האם במצב של מסלולים תלויי גיל חלקו של הסוכן הופך להיות יותר פאסיבי? לעניות דעתי לא בהכרח. מסלול תלוי גיל הוא אלטרנטיבה אחת בלבד, לא דין מבוגר אחד כמו מבוגר שני, ולא דין צעיר אחד כצעיר שני. מסלול ההשקעה הוא רק צד אחד של המטבע ופה צריך הסוכן לבדוק שאכן המבוטח מעוניין במסלול זה, או לחילופין רוצה לשנות מסלול לאור רמת סיכון הנובעת מאופיו ולאור הבנתו, או אי הבנתו, את שוק ההון. אך ליד המסלולים תלויי הגיל יש גם מסלולים ביטוחיים שונים שניתן לבחור בהם, יש צעיר נשוי בלבד, יש צעיר עם ילדים, יש רווק ויש גרוש, יש מבוגר אלמן, יש מבוגר נשוי בשנית ועוד. לכל מצב יש להתאים מסלול ביטוחי מתאים ביחס לצרכים ולרצונות של המבוטח.

שוק ההון בשנה האחרונה יכול לגרום לחלק מהצעירים לא מעט דפיקות לב, ואולי אף להעלות חיוך על שפתי המבוגרים. המסלולים עתירי המניות ספגו בחודש אוקטובר האחרון מכה גדולה, בחלק מהמקרים רווחי שנה שלמה כמעט נמחקו כליל, לעומת חוסך אשר ברשותו מסלול של 60% אג”ח מובטח.

הדרכה מקצועית

דרך אגב, גופי הפנסיה גובים דמי ניהול נוספים בגין ניהול ההשקעות ע”י גופים חיצוניים. האם הם אכן מספקים את הסחורה אשר בגינה משלם כל חוסך ממיטב חסכונותיו? האם אכן המחלקות אשר אמונות על ניהול ההשקעות מבית ומבחוץ עושות עבודתם כראוי ומצדיקות את עלותן לחוסך? אין ספק שיש כיום יותר רגישות להשפעת שוק ההון על הפנסיות במדינת ישראל. גם נושא ההלוואות לטייקונים מתוך כספי הפנסיה, הוא תחום שנכנס לבקרה יותר נכונה וזאת לאור הזעזועים ומחיקת החובות אשר פגעה בכספי החוסכים. גם כי מי שהיה אמור לפקח נרדם בשמירה וגם לאור היד הקלה של הבנקים בהלוואות לטייקונים.

אך גם במצב בו מופעל בישראל מודל השקעה תלוי גיל, עדיין נחוצה הדרכתו והכוונתו של סוכן ביטוח מקצועי על “ציר הפנסיה” בהתאם לנעשה בשוק ההון, זאת בנוסף לפרמטרים רבים הנובעים ממצבו של המבוטח הן מבחינה פיננסית והן מבחינה משפחתית.

האם מישהו יכול להקיף את העולם ולהתבסס רק על תחזית מזג האוויר שיצאה לפני יציאתו לדרך ולא להתעדכן באופן שוטף בשינויים שחלים בתחזית והשפעתם על התקדמותו? התשובה היא בוודאי שלא. האם מישהו יכול לצאת לדרך ב”ציר הפנסיה”, דרך של של 40-30 שנה, על בסיס איזו תחזית שניתנה לו טרום יציאתו ולא להתעדכן לאור השנים בתחזיות חדשות? גם כאן התשובה שלילית.

הכותב הוא מנכ”ל משותף “ארנון את וינשטוק”