מסמך בנק ישראל מעיד על ההכרח בביטוח סיעוד בכלל ובביטוח ממלכתי בפרט

המסמך מהווה חיזוק נוסף לתובנה שעל מדינת ישראל לקחת אחריות, לפעול, להיערך ולגבש תכנית אסטרטגית לאומית להשלכות הקשורות בהתארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה

המסמך שפרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל מהווה חיזוק נוסף לתובנה שעל מדינת ישראל לקחת אחריות, לפעול, להיערך ולגבש תכנית אסטרטגית לאומית להשלכות הקשורות בהתארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, בכלל, ובתחום הסיעוד, בפרט. מדובר במסמך מקיף ורציני שמעיד, בין השאר, על ההכרח הקיים בביטוח סיעוד.

בחירתו של בנק ישראל לעסוק בנושא מעידה על חשיבותו ודחיפותו ועל הצורך בטיפול והסדרה. יש במסמך בכדי להוות תשתית לדיון בשאלה כיצד יש לעצב את מערכת הסיעוד בישראל. המסמך מציג חלק מהכשלים הקיימים בתחום ובעיקר את הצורך בהיערכות להזדקנות האוכלוסייה, את הגידול במספר הסיעודיים בישראל ומתן הצעות ראויות לפתרון.

ההוצאה הציבורית לסיעוד נמוכה מהממוצע הנהוג במרבית מדינות ה-OECD. סך ההוצאה הלאומית לסיעוד אמנם דומה לזו הקיימת במדינות OECD אחרות, אולם הדבר נובע מהוצאה פרטית גבוהה.

גבי נקבלי

 

הבדל מהותי נוסף הוא שבעוד שבישראל לא קיים ביטוח סיעוד ממלכתי, במדינות אחרות בהן שיעור ההוצאה דומה, קיים ביטוח סיעוד אוניברסלי. אחת המשמעויות העולות מכך היא שההוצאה בישראל מנוהלת בצורה שאינה יעילה.

על אף שהרובד הקיים של שירותי הסיעוד, ובראשם השירותים הניתנים באמצעות חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי, זמינים ונותנים מענה לשיעור גבוה מקרב הקשישים, היקף הסיוע נמוך ומותיר קשישים רבים, ובעיקר כאלה הנמנים על בני השכבות הנמוכות, כשאין בידם את היכולת לממן את השירותים הנדרשים. הדו"ח מצביע על כשלים רבים נוספים הקיימים בתחום ובהם, בין היתר, הפיקוח על איכות הטיפול הסיעודי, איכות השירות, נגישות שירותי הסיעוד בקהילה ועוד.

לצד הבעיה הכספית, מצביע הדו"ח גם על הסבך הבירוקרטי מולו צריכות להתמודד המשפחות, עקב ריבוי הגורמים המטפלים וחוסר האחידות בהגדרות, כעל חסם וכשל מהותיים שיש לטפל בהם.

נושא הסיעוד וההיבטים הכספיים הנובעים מהבעיה הסיעודית מהווים קטסטרופה חברתית-כלכלית. עלות הטיפול הסיעודי מגיעה לכדי 10,000 שקל בחודש ויותר. מדובר בהוצאה מצטברת של מאות אלפי שקלים, הנופלת כנטל על הקשישים ובני משפחותיהם ועלולה להביא לידי קריסה כלכלית של התא המשפחתי כולו.

בהתאם לממצאי הדו"ח, מעריך בנק ישראל כי אחד מכל חמישה קשישים יתקשה לממן קבלת שירותי הסיעוד, כשמרבית המתקשים הינם קשישים שאינם מבוטחים בביטוח סיעוד פרטי. כמו כן, מציג המסמך חלופות אפשריות לטיפול, שאחת המרכזיות בהן היא החלת ביטוח סיעודי חובה ושימוש ביטוחי קופות החולים כביטוח אוניברסלי.

ראוי שהדרג הפוליטי והממשלה ילמדו ויתייחסו אליו ברצינות ובכובד ראש וישקלו את ההמלצה להקמת ועדה ציבורית שתורכב מאנשי מקצוע ונציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים.

לצד זאת, התבשרנו השבוע כי הוחלט להקים ועדה פרלמנטרית בראשותה של ח"כ טלי פלוסקוב, שתבחן ותגבש תוכנית אב להיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה, ולטיפול בנושא הסיעוד. נקווה שמדובר בצעד ראשון בשינוי התייחסותה ותפיסתה של המדינה באשר לאחריותה ולצורך בנקיטת צעדים אמתיים לפתרון הבעיה.

ההסתמכות על ביטוחי סיעוד בישראל אמנם גבוהה יחסית, אולם לצד 4 מיליון מבוטחי הביטוחים לחברי קופות החולים, ולכ-700,000 בביטוחי סיעוד פרטיים, יש כ-3.5 מיליון איש שאין ברשותם כל הגנה סיעודית. סביר שחלקם הגדול בני השכבות החלשות, קשישים, או כאלה הסובלים מבעיות רפואיות. לאלה אמורים להצטרף בקרוב עוד כמיליון איש שייפלטו מביטוחי הסיעוד הקבוצתיים. מדובר בשיעור גבוה מאד באוכלוסייה שנותר חשוף ללא פתרון.

הכותב הוא מנכ"ל "אופק זהב" ויועץ הלשכה לענייני סיעוד