בשל עלייה בתוחלת החיים ופרישה בגיל מאוחר מבעבר, מבחינים יותר ויותר בפערי דורות – דור בוגר יחסית, גילאי 60-75 ודור צעיר יחסית, גילאי 30-45, לכל אחד מהם מאפיינים שונים ואתגרים לא פשוטים בהתמודדות מעבר בין דורי וביתר שאת במשפחה.
אין ספק שהישרדות סוכנות ביטוח תלויה במעבר נכון מדור לדור, כאשר סוכנויות ביטוח משפחתיות שורדות ומשגשגות בהתקיים אינטראקציה וזיהוי דור ההמשך ולהפך. בדרך כלל, הדור הבוגר, חושש מאיום על הסוכנות עצמה כאשר הוא מגלה שבן המשפחה חסר זיקה אישית ועלול להוות סכנה ממשית להמשך קיומה.
לא יהיה מוגזם להגיד שבדרך כלל פער הדורות מהווה קונפליקט מורכב ובא לידי ביטוי בניסיון חיים. למתבגר ניסיון רב, הוא חי את העסק על כל היבטיו, בעוד שדור ההמשך משוכנע שהיכרותו בעידן החדש מהווה יתרון על פני המייסד.
כאשר בוחנים צירוף דור המשך לסוכנות הביטוח יש לתת את הדעת כיצד ישפיע הדבר על חלוקת יתר ההכנסות בהורשה, כלומר איזון כלפי בני משפחה שחלקם בבעלות העסק פחותה, אם בכלל. מייסד סוכנות ביטוח המתעלם מהעברה בין דורית מתוכננת ומסודרת, תוך שמירה על המשך קיומה, עשוי למצוא את עצמו עם פרישתו בין כותלי בית המשפט כאשר מן הצד השני עומד בן משפחה, ויתכן אף עם אובדן סוכנות הביטוח.
סוגיה נוספת העומדת בפני הסוכן המייסד, המתבגר, הינה לבדוק מהן מטרותיו של דור ההמשך. יתכן ולא ירצו בכלל להמשיך את העסק, או להמשיך רק בעיסוק בתחום מסוים.
למניעת מאבקים בתוך המשפחה עקב שיקולים שונים, רצוי שתהליך ההעברה לדור ההמשך יבחן כאשר סוכן הביטוח, מייסד הסוכנות עדיין "כוחו במותניו", תוך בחינת שיקולים רציונליים, אשר ברוב המקרים ימנעו חילוקי דעות עם שאר בני המשפחה, כמו גם ייעוץ מיסוי למניעת "תאונת מס".
בית המשפט העליון הביע בפסק דין מנחה (ע"מ 1681/04), שדן בתחום פירוק חברות משפחתיות כי "עסק משפחתי אינו יכול להתנהל ככלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף, בשל סכסוכי משפחה – עדיף לה שתגיע לביצועו של החיתוך שעה אחת קודם".
הסוגיות שעומדות על הפרק:
– העברת הסוכנות לדור ההמשך צריכה להיות באופן שעם פרישתו, יקבל מייסד הסוכנות תמורה כספית השווה לערך סוכנות הביטוח אותה הוא מוריש.
– דור ממשיך המבקש לאמץ רק ענף ביטוחי מסוים מתוך הסוכנות (אלמנטרי או חיים), יש לערוך הערכת שווי לתיק שנותר ואת שווי התמורה להעביר למייסד הסוכנות, על פי רצונות הצדדים ובהתאם לשיקולי המס.
– במידה והסוכנות כולה או חלקה מועברת רק לחלק מדור ההמשך, יש לפצות את שאר בני המשפחה, בכפוף ובהתאם לשווי תיק הביטוח.
הפתרון: לקבוע באופן מהיימן ואובייקטיבי, באמצעות מעריך שווי, את השווי הכלכלי של תיק הביטוח.
מניסיוני, כמנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, אין תשובה חד ערכית כיצד מעריכים תיק ביטוח, זאת משום שלכל אחד מרכיבים שונים. בהתאם, קיימות שיטות וגישות שונות לאופי הסוכנות, המבוססת על מספר משתנים (נפרעים, עמלות, שיעור ביטולים, הוצאות ועוד).
תיאורטית, שיטת הערכת השווי הנפוצה ביותר הינה שיטת הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים, כלומר הרווחים בעתיד. לפיה, ימדד שוויה הכלכלי של סוכנות הביטוח לפי תזרימי המזומנים העתידיים שצפויים להתקבל.
הכותב הוא CFV.CFP.CLU, חבר הוועדה הבין דורית בלשכה | [email protected]
