מעוררת השראה: ד"ר הודיה אוליאל מנצחת את הקשיים

למרות שיתוק מוחין מלידה, נידוי חברתי וניתוחים רבים במהלך הילדות עקב נכותה - הודיה אוליאל הגשימה את חלומה והיום היא רופאה מתמחה • במהלך הרצאתה לא נשארה אף עין יבשה
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

ד"ר הודיה אוליאל (28) היא רופאה מתמחה בבית חולים קפלן ברחובות, למרות שהיא חולה בשיתוק מוחין (CP) מלידה. אוליאל הדהימה את ציבור הסוכנים והסוכנות בסיפורה מעורר ההשראה איך הצליחה להגשים את חלומה מילדות להיות רופאה, למרות המגבלה הגופנית הקשה שלה. על הישגיה היא אף זכתה להדליק משואה בטקס המשואות בערב יום העצמאות האחרון.

היא נולדה בשבוע ה־27 להריון של אמה, במשקל 930 גרם. בגיל שבעה חודשים אובחנה כחולת CP, ובגיל עשרה חודשים היא חלתה בדלקת קרום המוח. רק בגיל שלוש היא נעמדה לראשונה על רגליה ובגיל ארבע החלה ללכת. "מה שהפריע לי כל הזמן זה שתמיד חושבים שאם יש לי שיתוק מוחין יש לי גם פגיעה קוגניטיבית, וזה לא נכון", סיפרה בכנס. "הציעו להוריי להכניס אותי למסגרת שיקומית; לאחר שהוריי ראו את המסגרת אליה נועדתי, מסגרת בה ילדים ישבו בעגלות של סופר, החליטה אמי להיות אתי בבית עד שהשתלבתי בגן רגיל. בגן ההורים סירבו לשלב אותי עם ילדיהם, אבל הגננות עמדו על כך בתוקף. כל החוויה שלי בילדות הייתה של דחייה חברתית גדולה", סיפרה הודיה.

ד"ר אוליאל. "תמיד חושבים שאם יש לי שיתוק מוחין יש לי גם פגיעה קוגניטיבית" | צילום: גיא קרן

חלום ילדות

לכיתה א' היא נכנסה כשהיא יודעת לכתוב אך לוותה על ידי סייעת. במהלך ילדותה ועד גיל 15 עברה אוליאל חמישה ניתוחים אורטופדיים קשים: "בכל האשפוזים לא ביקר אותי אף אחד מבית הספר. באשפוז בבית החולים אסף הרופא, בגיל 10, חשבתי שאני רוצה להיות רופאה".

הודיה, שהיא אישה דתייה, נכנסה בתיכון לאולפנה והתעקשה לוותר על הסייעת. לדבריה, עובדה זו סייעה לה חברתית: "שתי בנות הציעו לי ללמוד יחד למבחן בתושב"ע. כשנפגשנו רוב השיחה היתה על מצבי הגופני. כשהתחלנו ללמוד הן הקריאו לי חומר כתוב. אמרתי להן שבכיתה ז' אני כבר יודעת קרוא וכתוב. במבחן קיבלתי בונוס וציון של 107 . דאגתי שהן יידעו כמה קיבלתי ושהמסר יעבור בכיתה", סיפרה.

באולפנה למדה מקצועות ריאליים ובתום הלימודים התנדבה לשירות לאומי בחינוך המיוחד, גם זאת לאחר מאמצים רבים מצדה. במקביל עברה מבחנים פסיכומטריים ולדבריה הייתה מכוונת כל כולה ללימודי רפואה בטכניון. "באוניברסיטה אחרת שאלו אותי – איך תסחבי מיטה של חולה? בטכניון ההתייחסות הייתה הוגנת ובשלוש לפנות בוקר ראיתי שהתקבלתי למסלול רפואה בטכניון. התהפכה לי הבטן כי קלטתי שאני צריכה לעזוב את הבית וכי מדובר בטכניון, מוסד אקדמי חסר רחמים".

קונה בסופר לבד

הודיה סיפרה שבמהלך הלימודים חוותה קשיים פיזיים בשל נכותה: "כשהיה גשם לא יכולתי ללכת, וחיכיתי שעות באוטו, אותן הקדשתי לשינון ולימוד. אם השיעור היה מתחיל בשבע ורבע הייתי צריכה לקום בארבע בבוקר. שעה וחצי לקח לי לנעול נעליים. בגיל 21 חוויתי לראשונה את חוויית הקניות בסופר לבד". לאחר שסיימה את התואר בלימודי הרפואה העלתה הודיה פוסט בפייסבוק בו סיפרה על הישגה. העיתונאית סיוון רהב מאיר ראתה את הפוסט והזמינה אותה לראיון בטלוויזיה: "לא הבנתי למה אני חשובה כל כך. ואז גם הגיע הטלפון ממנכ"ל משרד ההסברה שבישר לי שנבחרתי להדליק משואה ביום העצמאות. פתאום כל ההתייחסות אליי ברחוב, במקום העבודה, היא אחרת, סיפרה אוליאל ולסיכום אמרה: "יש לי מסר. אני מתמודדת עם קשיים שלא אני בחרתי אותם. כל אחד מתמודד עם קשיים כאלה או אחרים. אבל לא צריך להיכנע לקשיים, אלא לעשות הכל כדי להגשים מטרות ולהצליח. ועוד מסר יש לי – להיות בעלי חמלה".

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email