"באחרונה טיפלתי בתיק שבו העובדת הוזמנה לשימוע לפני פיטורים, תוך שבהזמנה נכתב שהיא מזומנת לשימוע עקב ארגון מחדש", מספר עו"ד שלמה בכור, המתמחה בדיני עבודה ובזכויות עובדים.
"כשהגיעה לשימוע הטיחו בה האשמות על תפקוד לקוי ועבירות משמעת. העובדת התלוננה שהתכוננה לשימוע שעניינו ארגון מחדש והכינה נימוקים לעניין הזה, אך לא נאמר לה מראש על ההאשמות שהוטחו בה. הגענו לבית הדין והשופטת הודיעה שזה לא נקרא שימוע, שאי אפשר להזמין עובד בנימוק א', ולתת לו נימוק ב'. זו דוגמה קלאסית להליך לא תקין שבוודאי יבוא לידי ביטוי בתשלום כספי לא מבוטל, לאור העובדה שהמפוטרת עבדה באותה החברה 14 שנה".
לדברי בכור, בשנים האחרונות נעשו כמה שינויים ועדכונים בתחום דיני העבודה וכדאי להיות בקיאים בהם, כדי לא לשלם בדיעבד קנסות רבים. כך למשל, נושא השימוע לפני פיטורים. "עד לפני כמה שנים זה לא היה קיים במגזר פרטי, אלא רק בציבורי. בתי המשפט יצרו את חובת השימוע בפסקי דין. הם יצרו נורמות חדשות וקבעו שגם במגזר הפרטי חובה לערוך שימוע. החובה הזו לבשה כללים משפטיים: כשאתה רוצה לפטר עובד צריך לזמן אותו בכתב, ולציין שאתה שוקל לפטרו. לעובד מותר להגיע עם עו"ד או נציג מטעמו, במכתב ההזמנה יש לפרט את הנימוקים, כדי שיוכל להתגונן. יש לערוך פרוטוקול מסודר בזמן השימוע, לתת לו להעלות את כל הטענות. בסופו של שימוע, אתה מודיע שתשקול את טענותיו ולאחר מכן, אם החלטת לפטר, מוציאים לעובד מכתב פיטורים".
מה הדין אם לא ניהלת שימוע כהלכתו? "יש לשלם פיצוי לעובד על כך שלא עשית לו שימוע. גודל הפיצוי נקבע על פי פסיקות של בית הדין לעבודה. כל שופט קובע את אמות המידה שלו. תקופת הוותק היא הפרמטר העיקרי לקביעת סכום הפיצויים – אין דינו של עובד שפוטר אחרי חצי שנה כדינו של זה שפוטר אחרי 20 שנה. גם השכר הוא קריטריון חשוב בקביעת הפיצויים. כמו כן, אין דינו של מעביד שפיטר בברוטליות שכיר כדינו של זה שביצע ליקויים טכניים בשימוע. לרוב פוסקים פיצויים לעובד בגובה כמה חודשי משכורת, בהתאם לשופט, לוותק לשכר ולגודל ההפרה.
"אם נכנס עו"ד לתמונה כשמזמנים עובד לשימוע, הוא יכול לבקש מסמכים שמהווים בסיס לטענות ובתי הדין קבעו שהוא רשאי לקבלם. צריך לתת לעובד שהות מספיקה להתכונן. והכי חשוב, אם העובד מצליח להוכיח שכבר לפני השימוע הוחלט לפטרו – לפעמים מעביד טיפש מודיע שהוא פוטר לפני השימוע, או שסוגרים לעובד חשבון לפני השימוע – זו עילה לקבלת פיצוי. אם העובד מוכיח שזה היה שימוע סרק, המעביד יכול להיות חייב בתשלום פיצוי כאילו לא היה שימוע. כיום צריך להעביר מסר ברור למעביד על כך שחובת השימוע חלה במגזר הפרטי: הזמנה מנומקת לשימוע ופרוטוקול מסודר, ואם זה לא מתבצע על פי הנהלים, מעסיקים משלמים פיצוי גדול".
