מי מאיתנו לא חווה חווית "כמעט ונפגע" עם אופניים חשמליים בין אם כהולכי רגל או כנהגים ברכב כשפתאום, משום מקום צצים מולנו אופניים ממונעים או כלי אחר ממשפחה זו.
על פי הערכות, רוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם. 80% מהנפגעים בתאונות אופניים חשמליים הם הרוכבים עצמם; 9% מהנפגעים הם הולכי רגל; 4% נוסעים באופניים שאינם הרוכבים; ו-7% מהנפגעים הם נוסעי כלי רכב אחרים.
רבות דובר בשאלה כיצד יש להתייחס אל האופניים החשמליים. האם הם יחשבו "כרכב מנועי" על כל המשמעות הביטוחית הנובעת מכך, אם לאו?
חוק הפיצויים
להגדרה יש משמעות ביטוחית בעלת השלכות רחבות על הכיסויים כפי שאנסה להסביר בקצרה, בהתייחס לפסיקת הרכב שלושת שופטי בית המשפט העליון הנכבדים, עמית, ברק-ארז ומינץ.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כל מי שנפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי ללא שאלת אחריות. יתרה מכך כאשר אין כיסוי ביטוחי, נקבע כי יוקם גוף בשם "קרנית" אשר יספק כיסוי ביטוחי לפצות את אותם נפגעים שאינם יכולים להיפרע מחברת הביטוח של הנהג הפוגע – למשל בתאונת פגע וברח.
בשנים האחרונות הנוף התעבורתי השתנה לנגד עינינו ויותר ויותר אופניים חשמליים החלו לנוע במדרכות ובכבישים של מדינתנו (כמו גם ביתר העולם הגדול). השאלה אשר עלתה לפתחו של ביהמ"ש העליון הייתה האם יש להכיר באופניים החשמליים כרכב מנועי אם לאו.
אם לא יוכרו האופניים החשמליים ככלי רכב מנועי, הרי המשמעות הינה שרוכב האופניים כמוהו כהולך רגל ומשכך הוא זכאי לפיצוי מביטוח החובה של הרכב המעורב בתאונה או מקרנית ככל שאין ביטוח לרכב, אולם הולך רגל שיפגע מאופניים חשמליים יאלץ לתבוע את רוכב האופניים בתביעה נזיקית ללא חברת ביטוח בעלת כיס עמוק – הולכי הרגל עלולים למצוא עצמם מול שוקת שבורה.
אם יוכרו האופנים החשמליים ככלי רכב מנועי, הרי המשמעות הינה שרוכב האופניים רוכב ללא ביטוח חובה בתוקף, הוא אינו זכאי לפיצוי במקרה של תאונה עם רכב מנועי אחר, אך הולך הרגל יהיה זכאי לפיצוי על נזקיו מקרנית, אשר בתורה, תפנה בתביעת שיבוב, כלפי רוכב האופניים.
הדעות חלוקות
בתי המשפט אשר דנו במחלוקות בעניין הגדרת האופניים החשמליים חלוקים בדעתם בנושא וזאת לאור מורכבות המקרים שהונחה לפתחם.
בית המשפט מתייחס לתקנות אשר הגדירו אופניים חשמליים לפני 1.7.14 ולאחר תאריך זה. לאחר תאריך זה חל התקן הישראלי הכולל התקנת מצערת המפסיקה פעילות במהירות העולה על 6 קמ"ש (בניגוד לאופנים לא תקניים בהם ניתן להגיע ל-25 קמ"ש ללא דיווש).
בית המשפט מדגיש כי אין כיום פוליסת ביטוח חובה לאופניים חשמליים ולפי עמדת רשות שוק ההון לא התקבלו גם בקשות לאישור תעריפים לביטוח חובה לאופניים חשמליים. בית המשפט מזכיר את בג"צ רשות שוק ההון שם התבקשה המדינה להסדיר מרשם אופניים וקורקינטים חשמליים וכן הנפקת לוחיות זיהוי, רישוי וביטוח, אלא שהעתירה נדחתה בהעדר פנייה מוקדמת לרשויות.
בית המשפט מציין כי העובדה שאין אפשרות לבטח אופניים בביטוח חובה, מערערת את היכולת להטיל אחריות על פי חוק הפיצויים, שכן היכולת לאפשר משטר של תשלום פיצויים ללא אשם, קשורה בחובה לערוך ביטוח חובה.
בית המשפט מציין כי הטלת חובה לביטוח חובה על אופניים חשמליים עלול להוביל למצב בו הרוכבים ינהגו ללא ביטוח, ולפי הנתונים שהוצגו לבית המשפט, עשרות אחוזים מכלל האופנועים בישראל לא מבוטחים. עובדה זו תטיל הוצאה כבדה על קרנית, במידה ותידרש להוצאות פיצוי להולכי הרגל.
בית המשפט קובע כי אין לעשות הבחנה בין אופניים שאינם תקניים לאופניים תקניים. בית המשפט מדגיש כי אין בשינוי שאינו חוקי כדי לשנות מהבסיס המהותי של הכלי. אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי ואין בשדרוגים ושינויים שאינם חוקיים כדי להפוך אותם לכאלה.
השופטת ברק-ארז, בדעת המיעוט קבעה כי לטעמה יש להכיר באופניים החשמליים ככלי רכב מנועי, באופן אשר יגן על ציבור הולכי הרגל, אך היא הוסיפה כי הכרעותיה מצריכות תיקוני חקיקה והסדרת הרישוי של האופניים החשמליים, שכן אמנם הפתרון של השופט עמית הינו פרקטי ומיידי, אך הוא אינו נותן מענה לציבור הולכי הרגל ומשכך נדרשת הסדרה רחבה ביחס לכלל השחקנים.
השופט מינץ הכריע בין שני חבריו המכובדים לכס השיפוט בכך שקיבל את עמדתו של השופט עמית בקביעה כי אופניים חשמליים הינם אופניים עם מנוע עזר חשמלי ולכן אין לראות בהם ככלי רכב מנועי .
אמנם בפסק דין ארוך ומלומד ניתנה בדעת רוב הכרעה על היותם של האופניים החשמליים כלי שאינו נכנס תחת הגדרת "רכב מנועי" אך נדמה, כפי שציינה שופטת המיעוט ברק-ארז, כי טרם נאמרה המילה האחרונה ובמחלוקת הקיימת לעניין הפרשות והצורך בהסדרה של הנושא, אני לא אתפלא אם בימים הקרובים נמצא עצמנו בפני בקשה לדיון נוסף בהרכב שופטים מורחב.
